אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות קריאת שמע· הרב איסר זלמן מלצר

פרק א · הלכה ז

הלכה ג

מקום שהתקינו לחתום בברוך אינו רשאי שלא לחתום, ומקום שהתקינו שלא לחתום, אינו רשאי לחתום, מקום שהתקינו שלא לפתוח בברוך אינו רשאי לפתוח, מקום שהתקינו לפתוח אינו רשאי שלא לפתוח, כללו של דבר כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות הרי זה טועה וחוזר ומברך כמטבע.
בכ"מ כתב הרמ"ך כל המשנה ממטבע כו' וחוזר ומברך ולא נהירא מההוא עובדא דההוא דאמר בריך רחמנא מריה דהאי פיתא וגם מההוא דאמר דיהבך לן ולא יהבך לעפרא ופטרו אותו מלהודות אע"פ ששינה ממטבע בברכת הגומל ומנימין שינה ממטבע בברכת הזן ואעפ"כ יצא עכ"ל.
ונראה דהא דכתב הרמב"ם דהמשנה ה"ז טועה וחוזר ומברך קאי רק על מה שכתב ברישא לענין פתיחה וחתימה ושינה ממטבע היינו דבמקום שהתקינו לחתום ולא חתם וכן לענין פתיחה כיון דשינה גוף הברכה אבל ברכה עצמה אם שינה בה יצא, והא מאריכין בפיוטים ועיין ברא"ש ברכות פ' אין עומדין סי' כ"א, ולפי"ז צריך לומר דמנימין דאמר בריך רחמנא ויצא היינו דחתם בברוך לבסוף כיון דברכת המזון התקינו בחתימה, אח"כ ראיתי דכן מבואר ברמב"ם פ"א מהל' ברכות ה"ו דכתב דאם שינה ממטבע הואיל והזכיר שם ומלכות וענין הברכה יצא, ובכ"מ שם הביא מהרמ"ך שתמה דבהל' ק"ש כתב דלא יצא, והכ"מ חילק כמש"כ, וכן בש"ע סי' קפ"ז הביא די"א שצריך לחתום בריך רחמנא דזן כולא, ועי' ביאור הגר"א סי' ס"ח.

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות קריאת שמע

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה