אבן האזל על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· הרב איסר זלמן מלצר
פרק יג · הלכה ז
אבל אם חשב בדברים אחרים חוץ מאלו כגון שחשב בשעת הפשט או בשעת נתוח או בשעת הולכת אימורין למזבח, או בשעת בלילת המנחה, או בשעת הגשה וכיוצא בדברים אלו אין אותה המחשבה מועלת כלום בין שהיתה מחשבת שינוי השם בין מחשבת המקום בין מחשבת הזמן.
או בשעת הולכת אימורין, לכאורה קשה למה לא כתב או בשעת הקטרתם, ואי בשעת הקטרתם פשיטא דלא מהני כיון דאין מעכבין הכפרה, א"כ כ"ש בשעת הולכתם, וכן כל הני שחשב הוא ג"כ פשיטא, ונראה דזה ודאי דאם חושב בשעת הקטרה לאכול חוץ לזמנו לא הוי פיגול כיון דאינה מעכבת כפרה ולא שייכא להכשר הזבח, אבל בהני אשמעינן דלא נימא דכיון דבאין להכשר, דעכ"פ מועלת המחשבה לפסול האימורין שלא יהיו ראויין להקטרה, וכן הוא בהפשט ונתוח לגבי עולה.