אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין· הרב איסר זלמן מלצר

פרק ו · הלכה י

הלכה ד

תודה שנתערבה בתמורתה שתיהן תקרבנה ויניף הלחם עמהן, וכך אם נתערבה תודה בשאר זבחים אע"פ שקרבה תודתו ירעו הכל עד שיפול בהן מום ויביא בדמי היפה תודה אחרת ובדמי היפה זבח אחר, נתערבה באיל נזיר שתיהן תקרבנה ויניף הלחם עמהן.
השגת הראב"ד תודה שנתערבה, א"א והא קא ממעט באכילת זרוע בשלה.
דברי הראב"ד על נתערבה באיל נזיר, וכתב הכ"מ דאפשר לומר דכיון שאינו ממעט באכילת כל הקרבן אלא במקצתו לא חיישינן, ולכאורה דבריו אינם מובנים, דאם אסור למעט באכילת קדשים מאי נ"מ בין בכל הקרבן בין במקצתו, אך כונתו משום דטעם דאסור למעט בהאוכלין מזרים לכהנים, זהו משום שיוכל לבוא לידי נותר כשימעטו הראוים לאכול, וכמו מה דאין ממעטין בזמן אכילת הקדשים שפירש"י בפסחים דף פ"ט משום שאפשר שיבוא לידי נותר, ולכן כתב דכיון דאינו בכל הקרבן אלא בהזרוע בשלה לא יבוא בזה לידי נותר.
ובאופן אחר נראה אם נפרש דזהו מעיקר דינא דאין למעט באכילת קדשים ולא משום חשש דשמא יבוא לידי נותר, יש לומר דיש חילוק בין היכי שבעיקר שחיטת הקרבן והקרבתו אנו ממעטין בדין אכילתו, דזה הוא הקרבת קרבן באופן שלא יהי' אפשר לקיים בו דין אכילתו, ובין דין זרוע בשלה דזהו דין מיוחד שלאחר הקרבתו, דבשעת בשולו איכא מצוה ליתן הזרוע בשלה לכהן, ואין זה דין בשעת הקרבת הקרבן, ולכן אין זה מעכב בדין הקרבת הקרבן שבשביל זה לא נוכל להקריב הקרבן ולומר בו ירעה, משום שאח"כ יהי' בו ספק דין איל נזיר שיש מצוה ליתן הזרוע בשלה לכהן.

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות פסולי המוקדשין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה