אבן האזל על משנה תורה, הלכות עדות· הרב איסר זלמן מלצר
פרק ט · הלכה ג
וכן הטומטום וכו' וכל מי שהוא ספק כשר ספק פסול הרי הוא פסול שאין העד בא אלא להוציא ממון על פיו או לחייב על פיו.
קשה דהא משכחת לה בעד פרעון היכי עדים כגון בשטר או תו"ז, ונראה דהוא משום אין ספק מוציא מידי ודאי ולא דמי לתרי ותרי דמהני תפיסה דשם יש עדי ודאי אבל ספק עדים לא מהני אפי' לענין תפיסה כיון דבלא העדים הוי ודאי שהוא צריך לשלם.