אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות עבודת יום הכפורים· הרב איסר זלמן מלצר

פרק ג · הלכה ג

פרק ג

טרף בקלפי והעלה שני הגורלות בשתי ידיו לשם שני השעירים ופותח ידיו אם של שם עולה בימינו הסגן אומר אישי כהן גדול הגבה ימינך, ואם בשמאל עלה ראש בית אב אומר לו אישי כהן גדול הגבה שמאלך ונותן שני הגורלות על שניהם של ימין על ימין ושל שמאל על של שמאל, ואם לא נתן לא עיכב אלא שחיסר מצוה, שההנחה מצוה שאינה מעכבת וההגרלה מעכבת אע"פ שאינה עבודה, לפיכך ההנחה כשרה בזר והעליית הגורלות מן הקלפי פסולה בזר.
והעליית הגורלות, כתב הלח"מ משמע מדברי רבינו דמשום דמעכבה פסולה בזר, וקשה דבפ' טרף בקלפי דף מ"ב אמר דשחיטת פרו לרב כשרה בזר, ופריך הא כתיב אהרן וחוקה ומשני שחיטה לאו עבודה, משמע דלדידן דקיי"ל דכשרה בזר מוכח דאע"ג דמעכבא כיון דלאו עבודה היא כשרה בזר, ה"נ בהגרלה דלאו עבודה היא אע"ג דמעכבא ליתכשר בזר, וכתב הלח"מ דשחיטה לא דמי להכא דשחיטה לאו עבודה היא כלל שנוהגת גם בחולין, משא"כ בהגרלה דלא קרי לה שאינה עבודה אלא משום דאיכא מ"ד דכשרה בסגן כדפירש"י דף ל"ט.
והנה עיקר דברי הרמב"ם כבר הביא בהר המוריה שמפורש כן בירושלמי פ"ד הל' א' דכיון דמעכבת פסולה בזר, אך עלינו ליישב מה שהקשה הלח"מ משחיטה דמעכבא וכשרה בזר, ומה שכתב הלח"מ בטעמא דהגרלה לאו עבודה מד' רש"י דאיכא מ"ד דכשרה בסגן אינו מבואר כלל, דאיך אפשר לומר להלכה טעם זה דהוא דלא כמתני' דלא סברה כן, ולהדיא אמר הגמ' מתני' דלא כי האי תנא, וכן לא כתב הרמב"ם כן, ומה שכתב כן רש"י אינו ליתן טעם דמשו"ה לאו עבודה היא, אלא בתורת הוכחה דמוכח מזה דלא אמרינן בזה דחוקה דכתיב ביוה"כ מעכב בהגרלה ולהכי אמר התם דשנה הכתוב לעכב, אבל עכ"פ עיקר הטעם הוא משום דהגרלה מצד עצמה אינה עבודה, וגם מה שכתב דטעמא דשחיטה לאו עבודה הוא משום שנוהגת גם בחולין, כבר כתבתי בפ"א הל' ב' דאינו מיושב כיון דשחיטת חולין כשרה במתעסק, ושחיטת קדשים בעינן כונה לשחיטה, ומה דשחיטה בזר כשרה זהו מקרא דוהקריבו בני אהרן הכהנים דמקבלה ואילך מצות כהונה, ומה דשחיטה לאו עבודה היא אפשר לומר דהוא מהך טעמא גופא דכיון דגילתה תורה דכשרה בזר אף שהוא מד' עבודות הקרבן, אבל לאו עבודה היא לגבי להצריך כהונה שאינה מעבודות כהונה.
ובטעמא דהגרלה לאו עבודה היא נראה דההגרלה הוא עוד קודם שהוקבע ונתקדש השעיר לשם, לכן לא תוכל להתחשב מעבודות הקרבנות, וראיתי אח"כ שכן כתב המאירי בדף ל"ט בד"ה הגרלה וז"ל ומתוך כך ההגרלה ר"ל העלאת הגורלות מתוך הקלפי פסולה בכל אדם אע"פ שאינה עבודה גמורה שהרי אינה אלא כעין הקדש, ועד שהוקדש אין שם עבודה עליו, ואעפ"כ הואיל ומעכבת פסולה בזר.
לכן נראה דטעמא דהגרלה דכיון דמעכבא פסולה בזר ולא דמי לשחיטה דשחיטה שאני דאיכא גזה"כ דמקבלה ואילך מצות כהונה, אבל הגרלה אף שהוא עוד קודם שחיטה ובודאי אין על זה דין כהונה, שמתחלת בעבודת הקרבן מקבלה ואילך, אבל הגרלה הוא דין אחר ודוקא בשביל שהוא עוד קודם שחיטה, דכאן הוא דין מיוחד שקבעה התורה מעשה ההגרלה שעל ידי ההגרלה יוקבע איזה מן השעירים לשם ואיזה לעזאזל, וכיון דאיכא קרא דשנה עליו הכתוב לעכב, א"כ זהו דין מיוחד מעבודת יוה"כ דצריך הגרלה ומעכבא, לכן אמרינן דצריכה כהן, ולא משום גדר עבודת הקרבן דבזה ובודאי מקבלה ואילך מצות כהונה, אלא משום עבודת יוה"כ להכשיר השעירים שיוקבעו מי לשם ומי לעזאזל.
איברא דעוד צריך ביאור דממ"נ אם נימא דכיון דשנה הכתוב לעכב בהגרלה והוי עבודת יוה"כ קאי ע"ז חוקה, א"כ ליבעי כה"ג דהא כתיב ונתן אהרן על שני השעירים גורלות ואי קרא דונתן הוא רק על הנתינה ממש שיתן על השעירים הגורלות, ובזה קיי"ל דנתינה לא מעכבא ועליית הגורלות הוא רק מקרא דאשר עלה עליו וכדאמרינן דבזה שנה לעכב, א"כ מנלן דבעינן כהן ובפרט לפי"מ שפסק הרמב"ם בפ"ה הל' א' כר' יהודה דלא כתיב חוקה אלא בדברים הנעשים בבגדי לבן בפנים, וא"כ מה מהני הא דשנה עליה הכתוב לעכב והגרלה מעכבא, אבל חוקה הא לא כתיב בזה, וראיתי שהתו"י בדף ל"ט בד"ה הסגן עמדו בזה דאיך אפשר שיהי' כשר בסגן וכתבו דלא הוי עבודה כ"כ, ובשיח יצחק הביא לדבריהם מה שכתבו התוס' שם ע"ב בד"ה דתנא ביה קרא דאהני חוקה קצת, אבל בכל אופן עיקר ההלכה אינו מבואר שנאמר דלהצריך כהן גדול לא כתיב חוקה ולהצריך כהן מהני חוקה.
ונראה לפימש"כ לחלק בין דין עבודה בעבודת הקרבנות ובין דין עבודה בעבודת יוה"כ, לכן יש לומר דאע"ג דהגרלה לא הוי עבודה זהו בדין עבודת הקרבן, אבל כיון שזהו צורך היום ומעכב בעבודת השעירים לכן נחשבת הגרלה לעבודת יוה"כ, ולענין זה נחשב עבודה שאינה כשרה בזר, וכבר כתבנו דלא דמי לשחיטה, דלהדיא גלי קרא דמקבלה ואילך מצות כהונה, אבל הגרלה הוא ענין מוקדם עוד קודם שנעשה חטאת והוא עבודה בקביעת השעירים, ובזה לא גלי קרא דכשרה עבודה זו בזר, אבל כהן גדול ודאי לא צריך כיון דקיי"ל דלא כתיב חוקה אלא בדברים הנעשים בבגדי לבן בפנים.

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות עבודת יום הכפורים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה