אבן האזל על משנה תורה, הלכות עבודת יום הכפורים· הרב איסר זלמן מלצר
פרק א · הלכה ח
כל לילי יום הכפורים כהן יושב ודורש אם היה חכם, ואם הי' תלמיד דורשים לפניו וכו' ומתעסקין עמו עד שמגיע זמן שחיטה, ולא היו שוחטין עד שמכירין שעלה עמוד השחר בודאי שמא ישחטו בלילה.
שמא ישחטו בלילה, דברים אלו צריכים באור דמה הוצרך להוסיף וליתן טעם דבודאי אם ישחוט קודם שיעלה עמוד השחר יפסול הקרבן וגם יעבור על איסור מלאכה ביוה"כ, וממילא פשוט דמספק אסור לשחוט עד שיעלה עמוד השחר בודאי, ונראה שבא כאן לכפול בקיצור מה שכתב בהלכות תמידין פ"א הל' ב' שהיו שוחטין התמיד של שחר משיאיר פני כל המזרח ותנן ביומא דף כ"ח ולמה הוצרכו לכך שפעם אחת עלה מאור הלבנה ודימו שהאיר מזרח ושחטו את התמיד והוציאוהו לבית השריפה, וזהו שכתב כאן עד שמכירין שעלה עמוד השחר בודאי, והיינו שיהי' ודאי לכל לא רק שהשוחט והסמוכים אליו יחשבו שעלה, אלא שהכל מכירין שבודאי עלה עמוה"ש, ועל זה כתב שמא ישחטו בלילה והיינו יארע סבה שבטעות ישחטו בלילה, ובאופן אחר אפשר לומר דבגמ' שם על הא דתנן במתני' הורידו כה"ג לבית הטבילה דס"ד דקאי על זה שטעו לשחוט התמיד בלילה, פריך אי ביוה"כ מאור הלבנה מי איכא, ומשני הכי קאמר וביוה"כ כי אמר ברק ברקאי הורידו כה"ג לבית הטבילה, ומבואר דביוה"כ א"א שיהי' טעות זה ע"י הלבנה, לכן סובר הרמב"ם דמה דתנן שהיו שוחטין כשהאיר כל המזרח, זהו באמת בכל השנה ומשום ימים שהי' בהן הלבנה ושייך הטעות תיקנו כן בכל התמידין, אבל ביוה"כ שטעות הלבנה לא שייך, וגם יש עבודה רבה מכל עבודת היום והכל בכה"ג, ולכן א"צ להמתין עד שיאיר כל המזרח, ולכן כתב רק עד שמכירין שעלה עמוד השחר בודאי, והיינו שהכל יכירו, אבל לא צריך להמתין עד שיאיר כל המזרח.