אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות נזקי ממון· הרב איסר זלמן מלצר

פרק א · הלכה יא

הלכה ח

כשכשה בזנבה כשכוש רב שאין דרכה לעשותה תמיד והזיקה ברה"ר וכו' פטור ואם תפש הניזק וכו' שזה הדבר ספק וכו'.
בגמרא כשכשה בזנבה מהו א"ל וכי יאחזנה וילך א"ל אי הכי קרן נמי וכי יאחזנה בקרנה וילך, א"ל הכי השתא קרן לאו אורחי' הא אורחי', והנה הרא"ש מפרש דלהלכה נפשטה הבעיא דכשכוש יתירה נמי אורחי' והשקו"ט דגמ' הוא רק לגלויי דהאבעיא הוא רק על כשכוש יתירה ובכי הא פשיט לי' דוכי יאחזנה בזנבה וילך והיינו דהוי אורחי' וכן פירשו הראב"ד והרשב"א בש"מ, אכן הרמב"ם דפוסק דהוי ספק משום דמפרש דכשפריך בגמרא וכי מאחר דאורחי' מאי קא מיבעי לי' ומשני דכשכוש יתירה קא מיבעי לו היינו דלפי"ז מאן דפשיט לא ידע מאי איבעי לי' והוי סבר דמיבעי לי' כשכוש סתמא, וע"כ פריך לי' בפשיטות וכי יאחזנה וכו' היינו דהא פשיטא דאורחי' וע"ז שאל לו א"ה קרן נמי ומשני קרן לאו אורחי' הא אורחי' והיינו דפשיטא דהוי אורחי' וע"ז מקשה הגמרא דכיון דכ"כ פשיטא דאורחי' מאי קא מיבעי לי' וע"ז משני דכשכוש יתירה מיבעי לי' ומאי דפשיטא למאן דפריך וכי יאחזנה בזנבה וילך היינו בכשכוש סתמא אבל בכשכוש יתירה באמת לא פשיטא וזהו דמיבעי לי' אי הוי כקרן או רגל, ומצאתי בפ' רבינו חננאל דסובר ג"כ להדיא כהרמב"ם דהאבעיא לא נפשטה, וכנראה לא ראו הראשונים דברי הר"ח, דלא הוי שתקי להביא פירושו.
והנה למעלה בהלכה ח' כתבתי דהאבעיא דכשכשה בזנבה אינו אי הוי כקרן או כרגל דלפי"ז מאי קאמר וכי יאחזנה בזנבה, הול"ל אורחי' הוא או מסתברא תולדה דרגל הוא לכן הי' נראה לומר דזה שפיר ידע בעל האבעיא דהוי תולדה דרגל אלא דמיבעי לי' כיון דלא הוי אורחי' גמור כשאר אורחי', לכן הוי סבר דליכא בזה סברא דבשביל שיש רשות להבהמה לילך כדרכה ולאכול בדרך הלוכה לכן פטור ברה"ר כיון דכשכוש אין זה אורחי' גמור ואין זה דרך השור, רק דכיון דעכ"פ אינו משונה גמור הוי רגל ולא קרן, אבל למיפטר ברה"ר הוי סבר דצריך שיהי' אורחי' גמור, דהא חזינן לענין חיות המזיקין דאף דחייבין לשלם נזק שלם מ"מ חייבין ברה"ר כמש"כ בהלכה ו' אלמא דלא תליא הא בהא וע"ז משיב לו וכי יאחזנה בזנבה וילך, ומה איכפת לן דהכשכוש לאו אורח כ"כ עכ"פ שייך אותה הסברא לפטור ברה"ר, וע"ז מקשה לו א"ה קרן נמי ומשני קרן לאו אורחה היינו דהא היזק קרן לאו אורחה כלל והוא משונה ולכן כיון דאייעד בכך להיות מזיק בדברים שאין דרך לעשות כן איבעי לי' למארי' לנטורי כמ"ש הרא"ש ובתם הוי קנסא, אבל הכא אף דלא הוי אורחה מ"מ הוי אורחה לענין זה דאכתי מקרייא תולדה דרגל, ולכן איכא בזה סברא דוכי יאחזנה בזנבה וילך, וזהו דמפרש אח"כ בגמ' דכשכוש סתמא הא פשוט דהוי אורחא גמור וליכא למבעי כלל, וע"ז משני דקאי על כשכוש יתירה דלא הוי אורחה גמור ומ"מ משונה לא הוי כמ"ש הרשב"א, והי' אפשר לפרש דגם למסקנא בכשכוש יתירא אינו אלא לענין פטורא דרה"ר, אך הרמב"ם הא פסק להדיא דמיבעי אי הוי קרן ממש ואינו חייב אלא חצי נזק, לכן צ"ל דלמסקנא באמת מיבעי אי הוי קרן, אכן מד' הרא"ש לא משמע כמש"כ, ועיקר האבעיא לענין קרן או רגל, ומ"מ כתבתי הנלענ"ד:

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות נזקי ממון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה