אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות· הרב איסר זלמן מלצר

פרק יב · הלכה יז

הלכה טז

תבל השיריים בקצח או בשומשמין או בכל מיני תבלין ושמנים כשרה מצה היא אלא שנקראת מצה מתובלת.
השגת הראב"ד או בכל מיני תבלין ושמנים, א"א נראה לי במצה האפויה נשנית שמותר לאכול שירי' בתבלין ואין חוששין לבטול טעם מצה, אבל למנחת הסולת ללוש את שיריה בתבלין אסור משום חמוץ.
הכ"מ כתב כדעת הרמב"ם דאע"פ שגבלה בתבלין אפשר לשמרה שלא תחמץ כדרך שאמרו בנילושות בפושרין, והלח"מ הקשה דהראב"ד סותר עצמו דבהל' חמץ ומצה פ' ה' כתב הרמב"ם מותר ליתן התבלין והשומשמין וכו' לתוך הבצק, וכן מותר ללוש העיסה במים ושמן או דבש וחלב והראב"ד השיגו וכתב זהו ע"ד הרב שסומך על דברי ר"ע שאמר לשתי לר' אליעזר ור' יהושע עיסה ביין שמן ודבש ולא אמרו לי דבר וכו', ואני אומר אולי לא נאמר אלא בזריזין שהיו אופין אותו מיד אבל להתיר לכל אדם כשאר עיסות לא, וכן עיקר עכ"ל, א"כ השיג רק על יין ושמן ודבש ולא על תבלין, וגם אם נאמר דכונתו גם על תבלין, אבל עכ"פ לא השיג רק שלא נאמר אלא בזריזין והכא כהנים זריזים הם ונשאר הלח"מ בקושיא.
והנה מה שכתב הכ"מ דאפשר לשמרה שלא תחמץ כדרך שאמרו בנילושות בפושרין הוא דוקא במנחות משום דהוא בזריזין כדאיתא בפסחים דף ל"ו דאמר שם ושוין שאין לשין את העיסה בפושרין, ופריך ומ"ש ממנחות דתנן כל המנחות נילושות בפושרין ומשני אם אמרו בזריזין יאמרו בשאינן זריזין, וע"כ דהראב"ד סובר דשאני תבלין מפושרין דאפי' זריזין לא מהני, וא"כ קשה למה לא השיגו שם בהל' חמץ גבי תבלין ולומר דאפי' זריזין לא מהני בזה, ונראה דהראב"ד סובר דבענין זריזין יש שתי מעלות א' דזריזין ישמרו שלא תחמיץ העיסה וזהו לאפות העיסה מיד ולא לשהותה כלל, וכמו שכתב הראב"ד בהל' חו"מ שהיו אופין אותה מיד, וזה כתב על נילושה ביין ושמן ודבש, ב' יש עוד מעלה בזריזין שישגיחו היטב על העיסה, ואם יראו שתפחה יצננו אותה וכדתנן בדף מ"ח זה הכלל תפח תלטוש בצונן, ויש להוסיף דאם יראו שצונן אינו מועיל יאבדו העיסה, ואפי' אם אופה ביו"ט אפשר כדאמר בגמ' בדף ז' ע"א הכא בתלמיד וכו' ומתיירא שמא תחמיץ קדים ומבטיל לה מקמי דתחמיץ, ולכן גבי עיסת מצה בפסח מהני זריזין אפי' באופן דא"א לשמרה שלא תחמיץ, וכמו דסובר הראב"ד גבי תבלין דאפי' זריזין לא מהני לשמרה מחימוץ דכיון דתבלין הוא חריף אפשר שלא תועיל אפייתה מיד בשביל שתחמיץ קודם שתאפה, מ"מ אפשר להשגיח ולראות אם תפחה או לא, וכל זה הוא גבי עיסת מצה בפסח דליכא איסור שלא תחמיץ העיסה דאפי' אם אופה בתוך הפסח אפשר לבטלה קודם שתחמיץ, אבל גבי מנחות דיש איסור שלא תחמיץ ולאבדה קודם שתחמיץ הא אסור משום מאבד קדשים בזה שפיר סובר הראב"ד דגבי תבלין אפי' זריזין לא מהני.
ולפימש"כ מוכח דהרמב"ם שכתב בהל' חמץ ומצה דמותר ליתן התבלין לתוך העיסה ולא התנה שהוא דוקא בזריזין לא בתבלין ולא ביין שמן ודבש, דסובר דלא צריך בזה זריזין, וא"כ לא יתכנו ד' הכ"מ שכתב כאן דהרמב"ם סובר דאע"פ שגבלה בתבלין אפשר לשמרה שלא תחמץ כדרך שאמרו בנילושות בפושרין, דהא גבי פושרין מפורש בגמ' דבמצה בפסח אסור, ודוקא במנחות מותר משום שהוא בזריזין, וכיון שהרמב"ם התיר תבלין גם לגבי מצה בפסח, ע"כ דסובר דלא צריך בזה זריזין, ונמצא דחולק עם הראב"ד בסברות הפוכות דהראב"ד סובר דתבלין גרעי מפושרין דאפי' זריזין לא מהני במנחות, והרמב"ם סובר דעדיפי דאפי' זריזין לא צריך.

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה