אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות· הרב איסר זלמן מלצר

פרק ה · הלכה ד

פרק ה

ומנין ששוחטין קדשים קלים בכל העזרה אפי' אחורי ההיכל שהרי נאמר בשלמים ושחטו פתח אהל מועד להכשיר כל הרוחות שהרי לא יחד להם רוח, והוא הדין לשאר הקדשים קלים, ואם שחטם בהיכל כשרים, אבל אם שחטם בגגו של היכל פסולים שאין הגגות ראויות לשחיטה כלל אלא בקרקע העזרה.
אבל אם שחטם בגגו של היכל, כתב הכ"מ דאע"ג דאמר בגמ' שאני היכל דכתיב וכו' דשאני עליות שהוזכרו בכתוב וכו' ומה שכתב אלא בקרקע העזרה כתב כן למעט עליות עכ"ל, וכונת הכ"מ במה שכתב למעט עליות ע"כ הוא על עליות לשכות העזרה דעליות ההיכל הא נתקדשו, וראיתי להצל"ח בפסחים ד' פ"ו שתמה על הרמב"ם שהשמיט בפ"ו מהל' בית הבחירה ולא הביא דין עלית ההיכל ואדרבה סתם בהל' ז' שהגגין ועליות לא נתקדשו ולזה כתב דנראה לו דבר חדש דעליות לא גרעי ממחילות וכיון דבמחילות מסקינן לחלק בין פתוחות לעזרה לפתוחות להר הבית גם עליות אמרינן דאם לולין פתוחים מהם להעזרה הם קדושים ולפ"ז לא צריך לחלק בין עליית ההיכל לשאר עליות, וכיון שפסק הרמב"ם בהל' ט' שהמחילות הפתוחות לעזרה קודש א"כ ק"ו בעליות, ולפי"ז מה דמסקינן בחלונות דשוו לקרקע העזרה, צ"ל דחלונות לא מיקרי פתוחות לעזרה כיון שלא נעשו לצאת ולבוא דרך שם עכ"ד, והנה מה שכתב ליישב בחלונות מלבד שהוא דחוק, לא הזכיר שהרמב"ם השמיט אוקימתת הגמ' גבי החלונות ועובי החומה כלפנים דהוא בדשוו לקרקע העזרה, איברא שהכ"מ כתב שם דסמך על מה שכתב גבי לשכות אבל הוא דחוק וכבר כתבתי במקומו דהרמב"ם סובר דלמסקנא דמתרץ בבר שורא אינו צריך לומר דהוא בדשוו לקרקע העזרה אלא דכיון שהיא בפנים החומה ודאי נתקדש בכלל החומה.
אלא דבעיקר מה שכתב הצל"ח דהרמב"ם סמך בדין עליות על מש"כ בדין מחילות הנה לפמש"כ בפ"א מהל' בית הבחירה הל' י"ג דמחילות הפתוחות אינם קודש אלא לאכילת קדשים אבל לא לשחיטה ולטומאה והוכחתי מלשון הרמב"ם שם, ובהשמטות בתשובתי להר"א שפירא שי' מבואר שכן היא דעת הגר"א בהגהותיו לתמיד בריש פ"א מה שתמה על המפרש דהא מחילות לא נתקדשו, א"כ אין ראיה מדין עליות דמשמע דמהני גם לשחיטת קדשים קלים וחייבין עליהם משום טומאה.
אכן באמת מה שהחליט הצל"ח שהרמב"ם השמיט עליות וכתב בסתם בפ"ו מהל' בית הבחירה דגגין ועליות לא נתקדשו לא מוכח כלל דבפרק זה מיירי בפירוש בדין עזרה ולא מיירי בהיכל כלל ובפ"ד כתב על בנין ההיכל והזכיר בהל' ג' העליה שע"ג ההיכל ובהל' ט' והל' י' היציעים והתאים המקיפים את ההיכל וא"כ עלית ההיכל פשוט דדינה כמו ההיכל כיון שמדתה בתוך מדת ההיכל ולא הזכיר כאן אלא דגגו של היכל פסול לשחיטה וא"כ העליה ע"כ כשרה אלא דעל היציעים והתאים יש לעיין כיון שהם חוץ ממדת ההיכל אלא דמ"מ לא קשה מה דאמרינן דעליות ההיכל ודאי קודש ומשום דבודאי העליה שע"ג ההיכל היתה מחולקת לעליות מיוחדות וכמו שלמטה היה ההיכל מחולק וכמבואר שם ברמב"ם ממתני' דמדות.
-מלואים והשמטות-
מה שהשבתי לידידי הרב הגאון המפורסם מו"ה שלמה זלמן אוירבאך שליט"א.
בפ"ה בד"ה אלא, כתב שזהו עיקר חידושו של הצל"ח שלפי המסקנא אין חילוק בין עליות ההיכל לשאר עליות, הרי כתבתי החילוק דלהצל"ח הוא רק משום דשוה למחילות הפתוחות לקודש וזה אינו מועיל אלא לאכילת קדשים אבל לא לשחיטה, ומה שכתב עוד על מש"כ בד"ה אכן דלא כדברי הצל"ח שכתב שהרמב"ם השמיט העליות כתב בזה דעיקר הטעם שעליות ההיכל נתקדשו הוא משום שכתוב בד"ה ב' שגובה האולם ק"כ אמה, ונכנסו גם העליות בכלל הזה, והביא שכן כתב המהרי"ט ח"ב ס' צ', וכיון שכן א"א לומר שסמך הרמב"ם במה שזכר בהלכותיו גם את העליות, הנה הלא כתבתי מפורש בזה"ל, וא"כ עליית ההיכל פשוט דדינה כמו ההיכל, כיון שמדתה בתוך מדת ההיכל וציינתי לפ"ד הל' ג' שכתב הרמב"ם שההיכל הי' מאה על מאה ברום מאה, ופרט החשבון והזכיר העליה וכתב בסוף הרי הכל מאה, ועיינתי בד' המהרי"ט שהביא וראיתי שבעיקר כיוונתי לדבריו, והביא מקודם מתני' פ"ד דמדות ההיכל מאה על מאה על רום מאה, אלא שהביא אח"כ קרא דד"ה שכתוב מאה ועשרים, וכתב ע"ז וקחשיב עשרים אמה של יסוד, ובזה יש מקום עיון דבמתני' דמדות נמנה שש אמות האוטם, וכתב הרמב"ם בפירושו ובהלכה שזהו כמו יסוד ונכנס בחשבון המאה, וכבר האריך התוס' יו"ט במתני' דמדות בזה, והרד"ק בד"ה כתב שהתשעים לבד השלשים שבס' מלכים הוא על העליות.

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה