אבן האזל על משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות· הרב איסר זלמן מלצר
פרק א · הלכה יב
אע"פ שכל הקרבנות כשרין מיום השמיני והלאה אין מקריבין לכתחלה אלא מיום שלשים והלאה חוץ מן הבכור ומן הפסח ומן המעשר שאם רצה להקריבן בשמיני לכתחלה מקריב.
אע"פ שכל הקרבנות וכו' כתב הכ"מ משנה סוף פ"א דפרה וכתב שם רבינו שנלמד זה מדכתיב והלאה, אבל בבכור נאמר וביום השמיני תתנו לי ופסח ומעשר נשוו לבכור לענין מתן דמים כדאיתא בפ' איזהו מקומן, ושנוי שם שנדרים ונדבות דינם שוה לבכור ומעשר ופסח ולא ידעתי למה השמיטו רבינו עכ"ל, והוא באמת תימה גדולה ואינו רק השמטה אלא כמו שכתב הרמב"ם היפוך המשנה דהא כתב שכל הקרבנות אין מקריבין לכתחלה אלא מיום ל' וגם נדרים ונדבות בכלל.
והנה בטעמא דבכור ומעשר ופסח כתב הרמב"ם משום דבבכור כתוב וביום השמיני תתנו לי ופסח ומעשר נשוו לבכור, אבל מד' הר"ש מוכח דטעמא דבכור ומעשר הוא משום דלא הוו חובה דכתב דטעמא דפסח אף דהוי חובה משום ששוחטין לפי נפשות וחשו חכמים שלא יבוא לידי נותר וכיון שלא כתב אלא טעמא דפסח אף שהוא חובה מוכח דבכור ומעשר פשוט משום שאין קרויים חובה, דאף דמשנעשו בכור ומעשר חובה עליו להביאם מ"מ אינם חובת הגוף שיהיו לו בכור ומעשר כמו חטאת ועולת חובה, וגם נדרים ונדבות מכיון שנדר בהרי עלי, וכן נדבה כיון שאמר הרי זו מחוייב להביאם ומ"מ לא מיקרו קרבנות חובה, והנה לפי"ז מוכח מדברי הרמב"ם כיון שכתב טעמא דבכור ומעשר משום דשוו לפסח במתן דמים דאינו סובר החילוק בין קרבנות חובה לנדרים ונדבות, ובאמת בפיהמ"ש שביאר טעמא דמתני' בין בקרבנות שזמן הקרבתם הוא מיום שלשים והלאה בין בבכור ומעשר ופסח שזמנם ביום ח' לא הזכיר הא דנדרים ונדבות, ומוכח דלא היה גירסתו במתני' הא דנדרים ונדבות ועיינתי במרכה"מ וראיתי שכתב דהרמב"ם מפרש דנדרים ונדבות קאי ארישא דיקרבו מיום ל' ודבריו תמוהים דא"כ הו"ל למתני' למיתני נדרים ונדבות בתחלה אחר אשם נזיר ואחר אשם מצורע ולא כדתנן כשרים מיום ל' והלאה, ואם הקריבה ביום שמיני כשרים נדרים ונדבות הבכור וכו', לכן ברור דהרמב"ם אינו גורס נדרים ונדבות במתני' וזה אמנם ס"ל דדין נו"ד כמו של קרבנות חובה דלכתחלה הקרבתם מיום ל' והלאה, וכדמורה לשונו אע"פ שכל הקרבנות כשרין מיום ז' והלאה אין מקריבין לכתחלה אלא מיום ל' והלאה אלא דאכתי קשה דלמה נפרטו במתני' כל הני כיון דכן הוא בכל הקרבנות ועוד דבתוספתא מוסיף גם עולת חובה דיחיד, ומפרש הגר"א דהוא בעולת מצורע, ומוכח מדמוסיף עולת חובה דיחיד דנדרים ונדבות קריבים לכתחלה מיום השמיני, ונראה דבמתני' ובתוספתא לא תנן אלא הקרבנות שהוזכרו בקרא שהם בני שנה וגם לכתחלה דינם שיהיו מיום ל' והלאה, וכדכתב הגר"א בפירושו לתוספתא משום דל' יום בשנה חשובים שנה, וכן פסק הרמב"ם פ"ט מהל' מע"ש הל' ח', ומה דבדיעבד כשר אף ביום השמיני כתב הרמב"ם בפיהמ"ש דלענין אם הקריב דכשר ילפינן מבכור דכתיב ביום השמיני תתנו לי ולא כתיב והלאה, והנה במתני' תנן חטאת הצבור ועולותיהן חטאת היחיד ואשם נזיר ואשם מצורע, ובעולות צבור כתיב בפ' אמור ובפ' פנחס בני שנה, ובחטאות אף שלא הוזכר בני שנה אפשר דמכיון דכתיבי ביחד בעולה כבשים בני שנה ושעיר עזים לחטאת, לכן דין חטאת כדין עולה כיון דשעיר עזים הוא בן שנה כמו כבש, וכמבואר בהל' י"ד, וחטאת היחיד נראה משום דכתיב גבי חטאת מצורע וכבשה אחת בת שנתה ופירש"י שזו לחטאת, ובאשם נזיר כתיב כבש בן שנתו לאשם, ובאשם מצורע י"ל משום דכתיב ביחד שני כבשים תמימים וכבשה בת שנתה והשני כבשים הם אחד לעולה ואחד לאשם, ולכן הוי כמו דכתיבי בכולהו בני שנה, וזהו שהוסיפו בתוספתא עולת חובה דיחיד וכפי' הגר"א דזהו עולת מצורע ולא כהמנחת בכורים דזהו עולת ראי' דלא כתיב כבש כלל, אבל בנדרים ונדבות דלא כתיבי בני שנה אין בהן מן החדוש דאף לכתחלה לא צריכים יותר מל' יום וכן זה דכשרים בדיעבד ביום השמיני פשוט הוא דילפינן מבכור וממילא לא איצטריך למיתנייהו במתני' דלא חשיב אלא הני דכתיב בהו בני שנה וכנ"ל.
והנה בעיקר חילוק הפירושים בין פי' הרמב"ם לפי' הר"ש י"ל דתליא בפלוגתא דתנאי אם בכור מעשר ופסח שוים במתן דמים, ועיין בדברי הרמב"ם בפ"ה הל' י"ז, ובדברי הלח"מ ובמקומן נבאר בעזה"י, ואפשר דהר"ש אינו סובר דשוים במתן דמים אלא דלא צריך לזה כיון דע"כ הר"ש גורס במתני' נדרים ונדבות וממילא פשוט דטעמא דבכור ומעשר הוא משום דהוו כמו נדרים ונדבות וכנ"ל.
איברא דיש עוד לעיין במש"כ לדעת הרמב"ם דמנ"ל דגם נדרים ונדבות אין קרבים לכתחלה עד יום ל' דמדכתיב והלאה לחוד מנ"ל ל' יום וע"כ כדברי הגר"א משום דכתיב בן שנה ול' יום בשנה חשיב שנה וא"כ בנו"נ דלא כתיב בן שנה מנלן דלכתחלה צריך להמתין עד יום ל' ואימא מיום ט' כבר נקרא והלאה ונראה דכיון דבחד קרא כתיב ובקרבנות דכתיב בן שנה מפרשינן והלאה על ל' יום לא מסתבר לחלק ולא נעשה בנו"נ זמן חדש של ט' יום לכן בכל הקרבנות שוה הזמן דלכתחלה הוא מיום ל'.