אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות· הרב איסר זלמן מלצר

פרק ג · הלכה א

פרק ג

בעת שישב המלך על כסא מלכותו כותב לו ספר תורה לעצמו יתר על הספר שהניחו לו אבותיו ומגיהו מספר העזרה על פי בית דין של שבעים ואחד, אם לא הניחו לו אבותיו או שנאבד כותב שני ספרי תורה, אחד מניחו בבית גנזיו שהוא מצווה בו ככל אחד מישראל, והשני לא יזוז מלפניו, אלא בעת שיכנס לבית הכסא או לבית המרחץ, או למקום שאין ראוי לקריאה, יוצא למלחמה והוא עמו נכנס והוא עמו, יושב בדין והוא עמו, מיסב והוא כנגדו שנאמר והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו.
כותב לו ס"ת לעצמו, הכ"מ הקשה דכיון שגם הדיוט אינו סומך על ס"ת שהניח לו אביו, וא"כ המלך אף אם הניחו לו אבותיו ס"ת יתחייב לכתוב שני ס"ת ותי' דהדיוט כיון שאם יסמוך על של אביו לא יכתוב ס"ת כלל לכן אינו יוצא בס"ת שהניחו לו אבותיו אבל המלך אע"פ שיסמוך על של אביו בס"ת שחייב בו מדין הדיוט כיון שבס"ת שחייב בו מדין מלך אינו סומך הרי הוא כותב ס"ת וסגי בהכי עכ"ד והעיקר נראה בזה שהרמב"ם אינו מפרש כפירש"י דוכתב לו ספר משנה היינו שנים, אלא דמשנה היינו השנית, והיינו השנית מזה שיש לו מקודם, ולכן אם הניחו לו אבותיו ולא הספיק לכתוב מקודם ונעשה מלך יוצא במצות ועתה כתבו בזה שכותב הס"ת של מלך.

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה