אבן האזל על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה· הרב איסר זלמן מלצר
פרק יח · הלכה ד
עשה שדהו אפותיקי לבעל חובו או לאשה בכתובתה ומכרה ה"ז מכורה וכשיבוא בע"ח אם לא ימצא נכסים בני חורין יטרוף אותה בד"א כשמכר לשעתה, אבל מכרה ממכר עולם אינה מכורה.
השגת הראב"ד. עשה שדהו אפותיקי לבעל חובו וכו' עד אבל אם מכרה ממכר עולם אינה מכורה. א"א לא הבחין ולא הבין דרך הירושלמי אשר מצא על זאת המימרא.
המ"מ הביא דברי הראב"ד וכתב על זה ובאמת כל המפרשים אותו פירשוהו או בעבדי צאן ברזל הנזכרים בראש הירושלמי או בדין אפותיקי של אשה ודברי רבינו צ"ע, ומבואר מדבריו דזהו השגת הראב"ד במה שכתב הרמב"ם חילוק זה בין מכרן לשעה ובין מכרן לעולם גבי בע"ח, אבל לשון הראב"ד שכתב לא הבחין ולא הבין דרך הירושלמי אינו מבואר לפי פירושו של המ"מ דזה משמע שהרמב"ם אינו מפרש לדעתו הירושלמי לנכון ולפי ד' המ"מ אין כאן מחלוקת בפי' הירוש' אלא דלא קאי על בע"ח, ובאמת עיקר ד' המ"מ שהראשונים מפרשים דקאי על צ"ב או על אפותיקי של אשה אינם מוכרחים שהרמב"ן והרשב"א הולכים על דברי הראב"ד שכתב שגם באפותיקי של אשה קיי"ל כרשב"ג שהמכר בטל מיד ועל זה חולקים וסוברים דלא מצינו זה אלא בצאן ברזל דמשום שבח בית אביה דידה הוי, אבל מה ששם לה הבעל משלו בזה לא קיי"ל כרשב"ג ור' יוחנן בירוש' הא מיירי בצאן ברזל ובזה אמרינן דר' יוחנן כרשב"ג, וזהו בהא דסבר רשב"ג דהמקח בטל אפי' כשמכרו לשעה בזה הוא דסובר הראב"ד דקיי"ל כן גם באפותיקי של אשה והרמב"ן סובר דדוקא בצ"ב, אבל מה דמוכיח הירוש' מהברייתא דהעושה אפותיקי לבע"ח ולכתובת אשה ומכרה מכורה והלוקח יחוש לעצמו, ומפרש הראב"ד בס' הזכות שאם לא הניח נכסים תהא יוצאה מתחת ידו לפי שאין מכורין לעולם, והיינו שאפי' ישארו נכסים שמכר הלוה אחר שלקח האפותיקי לא יוכל לומר הנחתי, וכמו שמדייק המ"מ מדברי הרמב"ם, זה הא קתני להדיא גם בבע"ח, וא"כ גם מה שמפרש הרמב"ם בדברי הירוש' דמשום זה אם מכרה ממכר עולם אינה מכורה בזה שייך בין על כתובת אשה בין על בע"ח.
לכן נראה דהראב"ד משיג על הרמב"ם בעיקר פירושו בדברי הירוש' דדוקא אם מכרה לשעה המקח קיים עד שעת גביה, אבל אם מכרה ממכר עולם אינה מכורה כלל, וכפשטות הלשון דאם מכרן לעולם אינן מכורין והראב"ד אינו מפרש כן, וכן מבואר להדיא בדבריו בס' הזכות וביחוד בדברי הרמב"ן שמפרשים דמה דאמר דאם מכרן לעולם אינן מכורין אין הכונה דאם מכרן ממכר עולם אינן מכורין כלל, אלא דאם מכרן לעולם אינן מכורין לעולם היינו דלא הוי כשאר לוקח דבר המשועבד שהמכירה הוי מכירה רק שגובין משום שעבוד, אבל אם יש לקוחות מאוחרין צריך המלוה לגבות מהן משא"כ כאן באפותיקי אינם מכורין כלל על לעולם, וכשיבוא המלוה לגבות יגבה אף שיש לקוחות מאוחרין, וזהו גם לת"ק ולרשב"ג גבי אשה אפי' אם יש בני חורין היא גובה מהאפותיקי וזה מוכרח מד' הראב"ד בס' הזכות שכתב וז"ל ואותה הברייתא שהוזכרה בירושל' באפותיקי גמור לבע"ח ולאשה וכו', ועליהם אמרו מכורה לשעה והלוקח יחוש לעצמו שאם לא הניח שם שאר נכסים שכשיבואו לגבות תהא יוצא מתח"י לפי שאין מכורין לעולם.
וביחוד מוכח כן מדברי הרמב"ן שם שכתב וז"ל ושאלו בגמ' במכרן לשעה פליגי ור' יוחנן מבטל המכר מיד דומיא דנכסי מלוג שלה או במכרן לעולם פליגי, ור"א מקיים המכר לעולם כו', וכתב עוד ורבינו הגדול שכתב גבי שדה הוי כשמכרה לשעה אנן קיימין, אבל במכרן לעולם ד"ה אינן מכורין שיטה דגמ' ירוש' תפש דבר פשוט כתב דבשדה של אפותיקי ודאי גובה ממנו אם אין לו שאר נכסים, ולא הוצרך הירוש' הזה לדעת חכמים אלא לומר דהעושה שדה אפותיקי גובה משאר נכסים השנוי בגמ' שלנו כשמכרה לאחר הוא וכו', ומבואר בדבריו דאין כאן חידוש בעיקר במה דאמר הירוש' דאם מכרה לעולם אינה מכורה לומר דבשביל שמכרה לעולם אינה מכורה כלל כמש"כ הרמב"ם, וזהו שכתב הראב"ד לא הבחין ולא הבין דרך הירוש' והיינו שאין הפי' בירוש' כלל כדבריו, והרמב"ם מפרש כשיטתו דכיון שמכר לעולם וזה א"א לכן אינה מכורה כלל וכמש"כ המ"מ.
עוד יש לפרש השגת הראב"ד בפשיטות שהיא אותה ההשגה שהוא משיג על הרי"ף בס' הזכות שכתב על מה שהביא הרי"ף זה הירוש' שאינו יודע למה הביאו בכאן כי מה שנאמר כאן הוא באפותיקי סתם, והירוש' הוא באותן ג' שדות שהן כאפותיקי מפורש, והרמב"ם הא כתב זה באפותיקי סתם, וע"פ שתי השגות אלו כתב לא הבחין ולא הבין דרך הירוש', ובדעת הרמב"ם שפיר כתב הלח"מ שכשיטתו מוכח מהירוש' במס' שביעית שהעמידו ברייתא זו באפותיקי סתם, ולפי פי' הרמב"ן אינו מיושב מה דתניא והלוקח יחוש לעצמו, לכן מוכח כד' הרמב"ם דהברייתא מיירי באפותיקי סתם ושאינה מכורה לגמרי רק עד שעת גביה, וזה מפרש בד' הירוש' דאם מכרן לעולם אינן מכורין כלל כפשטה וכנ"ל.
והנה בפ"ו מהל' מכירה הל' ה' בארתי הל' זו וכתבתי החילוקים בין השיטות בדין אפותיקי ובדין ג' שדות ובדין נכסי צ"ב בקרקע ובמטלטלין, ולא כפלתי כאן ויראה המעיין שם.