אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה· הרב איסר זלמן מלצר

פרק ג · הלכה ב

הלכה א

וכן המלוה את חבירו בין שהלוהו על המשכון בין שמשכנו אחר הלואה בידו או עפ"י בי"ד לא יחבול כלים שעושין בהן אוכל נפש כגון הריחיים והעריבות של עץ ויורות שמבשלין בהם וסכין של שחיטה וכיוצא בהן שנאמר כי נפש הוא חובל ואם חבל מחזיר בעל כרחו ואם אבד המשכון או נשרף קודם שיחזיר לוקה.
השגת הראב"ד. וכן המלוה את חבירו וכו' עד כי נפש הוא חובל. א"א לא נהיר עכ"ל.
המ"מ כתב שהשגת הראב"ד היא כמו בהלכה א' דלאו דחבלה אינו אלא שלא בשעת הלואתו, וא"כ אין אנו צריכין ליישב דעת הרמב"ם גם כאן אלא דהמ"מ הוסיף כאן טעם לחזק שיטת הראב"ד וכתב שכל בשעת הלואה אין זה חובל אחרי שמרצון הלוה מקבלו הימנו וע"ז הלוהו והרי הוא כמוכרו לו, וטענה זו של המ"מ היא חזקה עד שדעת הרמב"ם צריכה ישוב מיוחד כאן דלא דמי לדין אין ממשכנין את האלמנה שכבר הבאתי דברי הרמב"ם בפיהמ"ש דגם בשעת הלואה איכא טעמא דחשדא, אבל כאן גבי כלים שעושין בהן אוכל נפש כיון שבלא משכון אינו רוצה להלוותו ואין אנו יכולין לכופו להלוותו ושלא יהיה בטוח במעותיו א"כ מאיזה טעם יהי' אסור להלוותו על כלים אלו והא ודאי שמותר לקנות ממנו כלים אלו.
ונראה דהנ"מ בין לקנות כלים אלו ובין למשכנו הוא בזה דכשקונה ממנו כלים אלו תיכף משקנה הרי אינם שלו ואין עליו חיוב ליתן לו אותם בחזרה אלא מדין צדקה ועד כמה שהוא מחוייב ליתן צדקה ואם כבר נתן שיעור הראוי לו הרי אינו מחוייב ואפי' אם עוד לא נתן הרי אין זה אלא מצות צדקה אבל כשממשכנו כלים אלו אף שבשעה זו שממשכנו ומלוה לו עליהם אין טעם לאסור כיון שברצון נותנם במשכון בשביל שרוצה ללות המעות אבל תיכף כשקבלם הרי מחזיק בידו כלים של חבירו שעושין מהם אוכל נפש ואף שאחר שקבל המשכון ואינו מחזירם הרי אינו עושה מעשה ולמה נאמר שעובר על ל"ת בשעת החבלה וכתב הרמב"ם שאם אבד המשכון ואינו יכול להחזירו לוקה, י"ל דזהו שאסר הכתוב בשעת החבלה כיון דבודאי נטל המשכון ע"מ להיות בטוח במעותיו ותיכף משנטל הרי יעבור כשלא יחזירו ולכן אסר הכתוב מלעשות לכתחלה מעשה זו להלות על משכון של כלים אלו, כיון שתיכף כשנטל עובר על מה שמחזיקם ואפי' אם נוטל הכלים קודם ואח"כ נותן המעות וא"כ יש כאן הפסק בין נטילת המשכון ובין החזקת המשכון מ"מ נחשב הכל ענין אחד וזהו שאסר הכתוב, ומתחלה חפצתי לומר שאז ההלואה היא התחלת המשכון אבל עוד איננו מיושב דאיך יהי' אם המעות מונחים על השולחן והלוה נוטל מעצמו משנטל המלוה המשכון וע"כ דהוא כמו שכתבנו דזהו ענין אחד והלאו הוא בשעת נטילת המשכון.

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה