אבן האזל על משנה תורה, הלכות מכירה· הרב איסר זלמן מלצר
פרק יט · הלכה ב
המוכר קרקע לחבירו ואחר שקנה הלוקח בא' מן הדרכים שקונין בהם קודם שישתמש בה יצא עליו מערערין ה"ז יכול לחזור בו שאין לך מום גדול מזה שעדיין לא נהנה בו ובאו התובעין לפיכך יבטל המקח ויחזיר המוכר את הדמים ויעשה דין עם המערערין ואם נשתמש בהם הלוקח כל שהוא אפי' דש המצר שלה וערבו עם הארץ אינו יכול לחזור בו אלא עושה דין עם המערערין ואם הוציאה מידו בדין מחזיר על המוכר כדין כל הנטרפין.
המ"מ כתב דגדר דייש אמצרי הוא מגדר נשתמש בה וכלשון הרמב"ם. וכתב ע"ז וכבר ידעת דעת המחבר דשימוש הוי חזקה לקנות. וכונת המ"מ לדברי הרמב"ם בפ"א הל' ט"ז דאכילת פירות הוי חזקה בנכסי חברו. והכ"מ בפ"א הל' י"ג כתב דהקנין הוא משום דלא גרע דייש אמצרי מרפק בה פורתא אלא דיש כאן גם נהנה בו במה שערב השדות. וכונתו דהם שני ענינים דגדר חזקה הוא מגדרי תקוני השדה. אלא דצריך נשתמש שלא יוכל לחזור בשביל שיצאו מערערין. וכתב הכ"מ כך נ"ל לדעת רבינו והוא יותר נכון בעיני ממש"כ ה"ה עכ"ל: והנה מש"כ הכ"מ דלא גרע דייש אמצרי מרפק בה פורתא הם דברים תמוהים דרפק בה פורתא לא מהני אלא בנכסי הגר ולא בנכסי חברו. וכדאיתא בב"ב דף נ"ז והרי ניר דבנכסי הגר קנה ובנכסי חבירו לא קנה. והרמב"ם מפרש הגמ' דשם לענין קנין חזקה. וכן כתב הרמב"ם בפ"ב מה' זכיה ומתנה הל' ד' שחשב בין הדברים דקונה בנכסי הגר ולא בנכסי חברו. הנר את השדה. אכן הכ"מ לשיטתו שהקשה שם דהא הרמב"ם פסק בפ"א מה' מכירה דמוכר שדה לחבירו וזרעה או נרה הוי חזקה. והביא שם לתרץ דשם אין כונת הרמב"ם לענין קנין חזקה אלא לענין ראיית חזקה. וכבר כתבתי מזה בפ"א הל' ט"ז. והוכחתי דאין כונת הרמב"ם שם כן אלא כמש"כ שם המ"מ דדעת הרמב"ם דניר אינה חזקה בנכסי חבירו. רק דהרמב"ם מחלק בין ניר קצת כמו רפק בה פורתא. דזה לא מהני אלא בנכסי הגר. ובין נכנס לשדה וזרעה או נרה דהיינו שחרש כל השדה דזה מהני אפי' בנכסי חבירו. ולפי"ז דייש אמצרי אינו מוכרח דדמי לנכנס בשדה ונרה. אלא דלפימש"כ שם דמשו"ה לא מהני חרש קצת משום דהשדה עומדת לחרישה. ובודאי יבואו הבעלים ויחרשו את כל השדה ולא הועיל בחרישה קצת. א"כ יש לומר דדייש אמצרי כיון דאינו תיקון מוכרח דמי לנעל גדר ופרץ אפי' כ"ש דהוי חזקה. אלא די"ל להיפוך דכיון דאינו תיקון חשוב דמי לסייד או כייד דלא הוי חזקה אלא בנכסי הגר. ולכן נראה דיותר נכון פי' המ"מ דהוא מגדר נשתמש כמש"כ הרמב"ם. ואין צורך לחלק דהקנין הוי מגדר תיקון השדה. ומה דאינו יכול לחזור הוא מגדר נשתמש כיון דע"כ מיקרי זה נשתמש ונהנה א"כ הוי שפיר שימוש דאכילת פירות וכמש"כ המ"מ.