אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות מכירה· הרב איסר זלמן מלצר

פרק יח · הלכה יג

הלכה ט

לפיכך הבורר צרור מתוך גרנו של חבירו נותן לו דמי חטים כשיעור דמי צרור שבירר שאילו הניחו היה נמכר במדת חטים ואם תאמר יחזירנו הרי אמרו אסור לערב כל שהוא.
הרשב"ם פי' דהוא משום דינא דגרמי ובתוס' כתבו דהוא משום דהוי כאילו גזל חטים עצמם. ונראה דלדעת הרמב"ם צ"ל כד' התוס' דהרמב"ם סובר בכמה דוכתי דגרמי אינו חייב אלא במתכוין להזיק והכא משמע דחייב בכל גווני אפי' היכי דלא ידע ונתכוין לטובה. ובזה מבואר דלכאורה היה שייך דין זה גם בזורק צרור לגרנו של חבירו והצרור הוסיף על השיעור דקיי"ל דבא לנפות מנפה את כולו. אבל כיון דמטעם גרמי פטור שלא נתכוין להזיק ואינו חייב אלא משום דהצרור הוי כמו חטים א"כ לא שייך זה אלא בבורר ולא בזורק דמה שבעל הגורן יצטרך לנפות אינו אלא גרמי אלא דיש לעיין דגם למאן דמחייב משום גרמי אפשר אינו אלא בבורר צרור דעשה מעשה בגוף הצרור. אבל זורק צרור לא עשה מעשה בגוף הפסולת שיהיה צריך לנפות ויהיה זה תלוי בשיטת הראשונים בחלוקי גרמי וגרמא.

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות מכירה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה