אבן האזל על משנה תורה, הלכות מכירה· הרב איסר זלמן מלצר
פרק ז · הלכה א
מי שנתן הדמים ולא משך הפירות אע"פ שלא נקנו המטלטלין כמו שבארנו, כל החוזר בו בין לוקח בין מוכר לא עשה מעשה ישראל וחייב לקבל מי שפרע ואפי' נתן הערבון כל החוזר מקבל מי שפרע.
הלח"מ הקשה דהכא פסק כר' יוחנן דערבון כנגד כולו הוא קונה ובב"מ דף מ"ז מדמה בגמ' מלוה על המשכון דיותר מכדי המשכון לערבון, ובפ"ט מה' שמיטה פסק במלוה על המשכון דיותר מכדי המשכון משמט, ותי' הלח"מ דס"ל לרבינו דאע"ג דבערבון קונה כנגד כולו במשכון אינו מועיל שלא ישמט אלא כנגדו משום דבשאר קרינן ביה לא יגוש, וכמו שכתבו התוס' וע"כ צ"ל כן כדי שלא יאמר לסברת ר' יוחנן תנאי הוא עכ"ד, וכונתו הוא דשם בעי הגמ' למימר דרשב"ג ור' יהודה הנשיא פליגי במה שיותר על המשכון אי משמט ופליגי בפלוגתא דרב ור' יוחנן ודאי דלא פליגי אלא בהך פלגא שכנגד המשכון, ור' יהודה הנשיא סבר דבהך פלגא נמי משמט ומשכון דנקט לזכרון דברים בעלמא וא"כ לפי"ז יהיה ר' יוחנן דלא כחד ויהיה צריך לומר כמו דבעי למימר מעיקרא דפליגי במה שיותר על המשכון ור' יוחנן כרשב"ג, וזהו שכתב הלח"מ שכדי לומר דר' יוחנן לא הוי כתנאי נחלק דבשמיטה גם ר' יוחנן מודה דמשמט במה שיותר על המשכון כיון דקרינן ביה לא יגוש, אכן מש"כ הלח"מ שכן כתבו התוס' לא מצאתי זה בתוס' לא בב"מ ולא בשבועות - ועיקר ההוכחה אינה ברורה ובאמת יש ראשונים שגורסים לר' יוחנן ודאי תנאי וכן הוא גירסת הרמב"ן.
אכן באמת דברי הרמב"ם ברורים דבשבועות דף מ"ד גבי הא דאמר שמואל אבד קתא דמגלא אבד אלפא זוזי אמר בגמ' לימא כתנאי בפלוגתא זו דרשב"ג ור' יהודה הנשיא ובעי למימר דרשב"ג סבר דכנגד כולו אינו משמט כדשמואל ודח' כדדחי בב"מ דמאי אינו משמט כנגדו ור' יהודה הנשיא סבר דכנגדו נמי משמט דלזכרון דברים נקטיה וכיון דלא קיי"ל כשמואל ע"כ פירושא דברייתא כדדחי במסקנא וכיון דבשבועות לא תלי הגמ' בפלוגתא דרב ור' יוחנן אי כנגדו הוא קונה או כנגד כולו הוא קונה מוכח דדוקא אי ס"ל כשמואל דאבד קתא דמגלא אבד אלפא זוזי אז אינו משמט משום דכ"ז דאינו מחזיר את המשכון אפי' באונס אינו יכול לתובעו, ולכן לא קרינן ביה לא יגוש אפי' במה שיותר על המשכון, אבל לא תליא זה בדין ערבון דאף דבדין ערבון קונה כנגד כולו מ"מ גבי משכון קרינן לא יגוש במה שיותר מכנגד המשכון, ומ"מ צ"ל דהרמב"ם גורס כגירסתנו דלא גרסינן לר' יוחנן ודאי תנאי הוא ואינו מפורש בסוגיא דב"מ דתליא הא דערבון בהא דשמיטה וכיון דבשבועות מוכח דלא תליא אלא בדשמואל לכן אמרינן דגם ר' יוחנן דסבר כנגד כולו הוא קונה מצי סבר דהיותר מכנגדו משמט כדי לפסוק ככללא דגמ' דרב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן ושלא לסתור הסוגיא דשבועות דמוכח דאי לא משום דשמואל משמט מה שיותר מכנגד המשכון, ועמש"כ הכ"מ בפ"ט מה' שמיטה ויובל הל' יד.