אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות מכירה· הרב איסר זלמן מלצר

פרק ה · הלכה א

פרק ה

כל המטלטלין קונים זה את זה כיצד החליף פרה בחמור או יין בשמן אע"פ שמקפידין על הדמים ושיערו כמה שוה זה וכמה שוה זה ואח"כ החליפו כיון שמשך האחד או הגביהו, קנה השני המטלטלין האחרים בכל מקום שהם.
המ"מ כתב על מה שכתב הרמב"ם כיצד החליף פרה בחמור משנה פ"ק דקדושין ומייתי לה במציעא פ' הזהב, והדבר צריך בירור דלכאורה אינו מבואר כן דאמר שם הניחא לרב ששת דאמר פירי עבדו חליפין אלא לר"נ דאמר כלי אין אבל פירי לא עבדי חליפין מאי כיצד ה"ק יש דמים שהן כחליפין, כיצד החליף דמי שור בפרה וכו', ופי' רש"י דמה דפריך הניחא לרב ששת זהו בין למאי דסליק אדעתא מעיקרא בין למאי דשני רב יהודה, וכן מבואר שם בתוס' בד"ה ולר"נ, דבין למ"ד כל הנעשה בין למ"ד כל הנישום מתרצינן למתני' דיש דמים שהן כחליפין, ובתוס' בד"ה פירי כתבו לשיטת ר"ח ורב אלפס דשור ופרה חיים מיקרי כלי דלמאי דשני כל הנישום א"ש מתני' אפי' לר"נ ולא פריך אלא למאי דסליק אדעתיה מעיקרא דאמר ופירי נמי עבדי חליפין, וכן כתב הרמב"ן, והרמב"ם שכתב פרה בחמור או יין בשמן וזהו משום דחליפין שוה בשוה קונין בפירות, וכמו שכתב המ"מ ואינו סובר דשור ופרה חיים מיקרי כלי, וא"כ מפרשינן למתני' דכיצד החליף שור בפרה דיש דמים שהן כחליפין וכתב זה הרמב"ם בהלכה ד', וא"כ למה כתב המ"מ דהך דינא הוא מתני' דפ"ק דקדושין.
אכן באמת דברי המ"מ נכונים דבתוס' בד"ה ולר"נ הקשו דלפי' ר"ת לוקמיה בחליפין שוה בשוה וכתבו וז"ל וי"ל דומיא דרישא דכל הנישום דמיירי בחליפין כלי בכלי או כל הנעשה למ"ד מטבע נעשה חליפין, ובאמת דבריהם תמוהים דבשלמא למ"ד כל הנעשה וקאי על מטבע וע"ז אמר ופירי נמי עבדי חליפין כיצד, שייך לומר דזהו דומיא דרישא במטבע דלא מיירי בחליפין שוה בשוה, אבל למ"ד כל הנישום הא י"ל דכל המשנה איירי בחליפין שוה בשוה ומה שייך לומר דומיא דרישא על כל הנישום דהא לדידיה כיצד הוא פירושא דכל הנישום, וי"ל דהכל הוא שוה בשוה, ואחר העיון מצאתי בש"מ בשם תוס' שאנץ שכתב להדיא כן דלפי' ר"ת למ"ד כל הנישום לא פריך דמפרשינן מתני' בחליפין שוה בשוה, וא"כ דברי המ"מ ברורים.

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות מכירה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה