אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· הרב איסר זלמן מלצר

פרק ט · הלכה ב

הלכה א

לא שתק הכתוב מלאסור האכילה אלא מפני שאסר הבישול כלומר ואפילו בשולו אסור ואין צריך לומר אכילתו כמו ששתק מלאסור הבת מאחר שאסר בת הבת.
הלח"מ הקשה דהרמב"ם לא פסק כדברי הגמ' דילפינן איסור אכילה מקרא אחרינא, והרמב"ם תפס לשון המדרש, ועוד דבספר המצוות פסק להדיא דילפינן מלא תבשל ג' פעמים, ותי' הלח"מ דאי הוי רק משום דילפינן באם אינו ענין לא לקי והראה מקורו מד' התוס' בב"מ וכבר ציין המגיה דדברי התוס' שם הם בהיפוך.
אכן עיין במל"מ בפ"ה מהל' יסודי התורה ובפי"א מטומאת אוכלין דטעמא דלא לקי אהנאה הוא משום דכיון דלא נתפרש איסורו להדיא אף דדרשינן לי' מדרשא לא לקי, והנה הרמב"ם חילק בספר המצוות בין איסור אכילה לאיסור הנאה לענין מנין המצוות דאינו מונה אלא איסור אכילה, וכתב דאיסור הנאה אינו אלא כמו כל איסורי אכילה דאסירי בהנאה אלא דאיצטריך לא תבשל משום דלא הוזכר איסור אכילה בפירוש, וכיון שכן דאיסור לא תבשל לגבי הנאה אינו אלא גלוי דהוי כמו כל איסורי הנאה ולכן אינו לוקה, אכן לפ"ז אם נימא דעיקר טעמא דאינו לוקה הוא רק משום דעיקר איסור הנאה הוא משום דדומה לשאר איסורי הנאה אבל בל"ז הי' לוקה א"כ באיסור אכילה אף אם לא הי' סברא זו דלא שתק הכתוב הי' ג"כ לוקה.
ולכן מדברי הרמב"ם אלו ע"כ עלינו לומר דאי לאו סברא דלא שתק הכתוב לא הי' לוקה אפילו על אכילה, ולפ"ז נצטרך ע"כ לומר דענין מנין המצוות וענין למלקות הם שני ענינים דאפילו אם היינו מונים זה ללאו מיוחד לא היו לוקין.

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה