אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות יבום וחליצה· הרב איסר זלמן מלצר

פרק ד · הלכה יז

פרק ד

היתה רגלו עקומה לאחור או הפוכה על צידה או שהיה מהלך על ראשי אצבעות רגליו ה"ז אינו חולץ שהחולץ צריך לנעוץ עקיבו בארץ וזה אינו יכול. ואם חלצה למי שרגלו כך הרי חליצתה פסולה.
השגת הראב"ד, כתב הראב"ד ז"ל לא שמענו שהדריסה מעכבת לפסול החליצה. עכ"ל.
המ"מ כתב ואע"ג דאם לא נעץ כשר בדיעבד מ"מ בעינן ראוי לנעוץ וכל שאינו ראוי לנעוץ חליצתו פסולה. ונ"ב זה לא מסתבר דמהיכי תיתי יהיה צריך ראוי אטו דבר זה כתיב בקרא, ואם הוא צריך אמאי לא יהיה עיכובא, ונראה לי דעיקר הדין הוא דצריך שידרוס על עקיבו משום דזהו עיקר הרגל כדאשכחן דמשישמט רוב העקב הותרה היבמה כמש"כ הרמב"ם בהלכה ו', ולכן אם אינו דורך על עקיבו אינו רגלו שאינו נקרא מנעל כיון שאינו דורס עליו דעיקר נעל הוא שיהיה אפשר לו לדרוס עליו, ומשום זה צריך למדרסי' לכרעי' שלא יהיה נראה כמו שדורס על אצבעותיו דהעיקר הוא צריך לעמוד על עקיבו שהוא עיקר הרגל.

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות יבום וחליצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה