אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה· הרב איסר זלמן מלצר

פרק ג · הלכה ח

הלכה ה

וכל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי וא"צ לכפול התנאי כך הורו מקצת הגאונים ולזה דעתי נוטה ורבותי הורו שאין צריך לכפול התנאי ולהקדים הן ללאו אלא בגיטין ובקדושין בלבד ואין לדבר זה ראיה.
השגת הראב"ד ואין לדבר זה ראיה, א"א אע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר וטעם גדול יש לדבר ואיך יתכן דזה מוכר קרקע או נתנו ואומר איני נותנו או מוכרו אא"כ יעשה לי כך וכך ונוציא אותו מידו ולא עשה בו מה שהתנה עליו, אבל גיטין וקדושין אומדן דעתא הוא מכיון שנתן דעתו לגרש או לקדש אינו אלא כמפליג בדברים וקירוב הדעת וריחוק הדעת אין תנאי מועיל בו לרחק ולקרב אא"כ חזקו בכפלו ובכל הענינים שנתפרשו בו כי כולם חזוק התנאי הם ונחלת בני גד ובני ראובן לא היתה מוחזקת ביד ישראל ואינו דומה לקרקע המוחזק לו לאדם מירושתו או ממקחו עכ"ל.
במש"כ הראב"ד אא"כ חזקו בכפלו ובכל הענינים שנתפרשו, ודאי כונתו לכל הדינים המעכבים בדיני תנאי והוא תימה גדולה דהא אחד מדיני תנאי הוא תנאי קודם למעשה ולא מעשה קודם לתנאי, וזהו משנה מפורשת בב"מ דף צ"ד דכל תנאי שיש מעשה בתחלתו תנאו בטל ומתניתין מיירי בתנאי ממון לפי מסקנת הגמ', וכבר כתב כן המ"מ בפ"ו מה' אישות שהטעם שכתב הראב"ד אינו מספיק מפני מה צריך תנאי קודם למעשה בממון וא"צ כפל ולא הן קודם ללאו, ונראה בזה דענין כפלות התנאי הוא מטעם שמא אינו מקפיד בתנאו ובזה אנו אומרים דבממון מסתבר שהוא מקפיד, וכן הא דהן קודם ללאו אינו אלא מגזה"כ במה דילפינן מתנאי דב"ג, דמסברא אין מקום לחלק דאדרבא כשהזכיר הלאו בהתנאי מבואר להדיא רצונו שאינו רוצה בכל אופן ולכן אמרינן דאינו אלא בגיטין וקדושין דאינו מוכח בודאי שהוא מקפיד על קיום התנאי, וכמש"כ הראב"ד דאומדן דעתא הוא שאינו אלא כמפליג בדברים, ורק כשמתנה תנאי בכל דיני תנאים אנו למדים מתנאי דב"ג דתנאו קיים, ולכן זהו דוקא בגיטין וקדושין, אבל בתנאי ממון דאומדן דעתא הוא שודאי מקפיד אין אנו צריכים דוקא האופנים של תנאי דב"ג כיון דברור לן הקפידא על תנאו ע"י האומדנא, וכ"ז הוא בת"כ ובהן קודם ללאו, אבל החלוק בין תנאי קודם למעשה ובין מעשה קודם לתנאי הוא בסברא דאם הוא מקפיד על תנאו צריך הוא להתחיל בתנאו שעל אופן זה גומר הקנין, ואפי' לשיטת הראב"ד בפ"ו מה' אישות דאינו מפרש מעשה קודם לתנאי כדעת הרמב"ם שכבר עשה מעשה הקנין אלא בדבורו הזכיר המעשה קודם, מ"מ מזה גופא מוכח דאינו מקפיד כ"כ דאם היה מקפיד היה מזכיר קודם כל את התנאי, ולכן בזה גם בממון מחלקינן דדוקא תנאי קודם למעשה ולא מעשה קודם לתנאי, וכן הוא בתנאי שא"א לקיימו בסופו דתנן נמי שם דהאי ודאי גם בממון כיון דאינו אלא כמפליג בדברים, והוא פשוט.

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה