אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה· הרב איסר זלמן מלצר

פרק י · הלכה ט

הלכה ז

היורד לתוך חרבתו של חברו ובנאה שלא ברשות שמין לו וידו על התחתונה ואם אמר בעל הבנין עצי ואבני אני נוטל, בבית שומעין לו בשדה אין שומעין לו מפני שמכחיש את הקרקע, אמר לו בעל הקרקע טול מה שבנית שומעין לו.
רש"י פי' דבשדה היינו בשדה ונטעה, אבל מדברי הרמב"ם לא משמע כן דדין היורד לתוך שדה חברו ונטעה כבר מבואר בהלכה ה' דאין שומעין לו מפני שמכחיש את הקרקע. ולמה כפל כאן הדברים. ולכן ע"כ צ"ל דהרמב"ם מפרש דאפי' בבנאה בשדה אין שומעין לו דבזה נמי הכחיש את הקרקע במה שהעמיד עליו בנין דשדה צריכה לאויר ולמטר וכשהעמיד עליה בנין הוכחשה בזה, ורק דקשה דהתינח לטעמא דכחשא דארעא. אבל לטעמא דמשום ישוב א"י מה נ"מ בין בית לשדה וצ"ל דבית בין הבתים לא הוי כ"כ ישוב א"י, אבל בשדה דליכא בית והעמיד בית הנחוצה בשדה לשמירה או לדירה, איכא טפי ישוב א"י כיון דזה מועיל לתכליתה של השדה:

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה