אבן האזל על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· הרב איסר זלמן מלצר
פרק ד · הלכה ג
ההיכל שבנו בני הגולה וכו' ורום הכיור שבתקרה אמה ועל גביו גובה שתי אמות פנוי שיכנס בו הדלף והוא הנקרא בית דילפא וכו'.
השגת הראב"ד ורום הכיור, א"א לא האיר ולא הצהיר ולא הי' כיור בתקרה אלא טוח בכותל חזק מבפנים וסיוד וכיור כדי שלא יכנסו מים שבגגות התאים בכותלי ההיכל ואמתים בית דילפא כמו מרזבות ובולטות לקבל דלף התקרה ולשופכו לחוץ, ואיך אפשר להיות מה שכתב ועדיין לא הגיע לתקרה.
עיין מה שכתב הכ"מ ולהסביר מחלוקתם נראה דלהראב"ד פשוט דדלף היינו טפות הגשמים וכמאה"כ דלף טורד ביום סגריר. וכלשון הגמ' ולכן הקשה דכיון דמיירי עכשיו בהכיור שתחת התקרה הראשונה ועל גבה עליה כמש"כ הרמב"ם אח"כ, א"כ איך הגיע למטה דלף של הגשמים, וזהו כונתו במה שכתב ועדיין לא הגיע לתקרה היינו תקרה העליונה, לכן פי' הראב"ד דאין הכונה שתחת כל התקרה הי' בית דילפא דלא הי' מקום שם לדלף הגשמים, אלא לפי שהגשם שמגגות התאים המחוברים לכותל ההיכל ילכו על הכותל וירטיבו, לכן צריך לעשות טוח חזק בכותל מבפנים שלא יתקלקל, אבל כל זה אם נפרש דילפא דהוא דוקא מדלף גשמים, והרמב"ם סובר דשייך לפרש דילפא על כל נטיפת מים, וכמו שמביא הערוך מכתובות דף ס' הוי לה בני דולפני, ולכן כיון שיהי' צריך לרחוץ רצפות העליות יכנסו המים מתוך התקרה, ולכן עשו תחת התקרה בית דלפא ובודאי היו מרזבות שיצאו משם המים, אבל עיקר הבית דילפא הי' תחת כל התקרה.