אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות בית הבחירה· הרב איסר זלמן מלצר

פרק ג · הלכה ב

פרק ג

ושלש רגלים היו לה, ושלשה כפתורים אחרים היו בקנה המנורה שמהן יוצאים ששת הקנים שלשה מצד זה ושלשה מצד זה, ובכל קנה וקנה מהן שלשה גביעים וכפתור ופרח, והכל משוקדים כמו שקדים בעשייתן.
והכל משוקדים כתב הכ"מ בשם הר"י קורקוס בטעמו משום הא דאיתא ביומא דף נ"ב ה' מקראות אין להם הכרע וא' מהן משוקדים דמספקא לן אי קאי אגביעים או אכפתורי' ופרחי', לכן פסק דמספיקא עבדינן כולהו משוקדים, והקשה המל"מ דמדברי רש"י מוכח דלא מספקא לן אלא בקרא דובמנורה ארבעה גביעים משוקדים כפתוריה ופרחיה, אבל בכפתורים ופרחים בששת הקנים דכתיב שלשה גביעים משוקדים בקנה האחד כפתור ופרח כיון דהפסיק בקנה האחד בין משוקדים לכפתור ופרח, לא קאי משוקדים אלא אגביעים, וכן כתבו התוס' שם.
והנה מה שהביא המל"מ מדברי התוס' הדברים תמוהים דהתוס' הקשו שם למה אין להם הכרע ולמה לא דרשינן לפניהם ולאחריהם כמו בנשך ובמרבית, וכתבו דבשאת מחר וקם איכא טעמא כמו שכתבו שם אבל משוקדים קשה, ותירצו וז"ל וי"ל משום דאיכא אתנחתא בגביעים ובמנורה ארבעה גביעים, ומשמעו משוקדים כפתוריה ופרחיה, וקרא אחרינא מוכח דמשוקדים לא קאי אלא אגביעים דכתיב שלשה גביעים משוקדים ולהכי אין לו הכרע, וא"כ מבואר מד' התוס' דלא כהמל"מ דלא מחלקינן בין המנורה לששת הקנים, ואדרבא מתוך שסותר משמעות פסוק אחד לחבירו אין לו הכרע, וגם בד' רש"י לא מוכח כהמל"מ דרש"י פי' רק קרא דמשוקדים וכתב קרא דארבעה גביעים משוקדים או משוקדים כפתוריה ופרחיה, ובטעמא דמילתא אפשר לפרש כדברי התוס'.
ובמה שהוצרכו התוס' בקרא דמנורה לטעמא דאתנחתא נראה דלא צריך זה אלא דבשביל זה משמע דלא קאי משוקדים על ארבעה גביעים, אבל על זה דקאי על כפתוריה ופרחיה מוכח מגופי' דקרא דאי לא קאי על גביעים, א"כ אין משמעות ללשון כפתוריה ופרחיה וה"ל למיכתב וכפתורים ופרחים וע"כ דקאי ע"ז משוקדים, וכיון דהתוס' סוברים דאין לחלק בין המנורה לששת הקנים, וכיון דבששת הקנים משמע דקאי רק אגביעים, א"כ בשביל זה אין לו הכרע אלא שהוסיפו גם טעמא דאתנחתא דבשביל זה משמע דלא קאי אגביעים.

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות בית הבחירה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה