אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש· הרב איסר זלמן מלצר

פרק ט · הלכה ד

הלכה ג

כיצד על הקטרה הקטיר אברים או קומץ או לבונה על המזבח אפילו הפך באיברים שלא נתאכלו וקרב שרפתן חייב מיתה והוא שהקטיר כזית, וכן אם הקטיר קטרת על מזבח הזהב משיקטיר כזית חייב, אבל המקטיר קטרת ביום הכפורים בקדש הקדשים אינו חייב מיתה עליה עד שיקטיר מלא חפניו שיעור המפורש בתורה.
משיקטיר כזית חייב, כתב הכ"מ וז"ל כן יש ללמוד קצת מפ' השוחט ומעלה דף ק"ט אהא דתנו רבנן המקטיר כזית בחוץ חייב, חצי פרס בפנים פטור וצריך עיון עכ"ל, והמל"מ בסוף הל' מעה"ק אחר שכתב דמדברי הרמב"ם שם מוכח דאין חילוק לענין הקטרה בחוץ בין קטרת דהיכל ובין קטרת דקה"ק ביוהכ"פ וזהו משום דאמר שם בסוגיא דלרבנן ילפינן פנים בחוץ היינו קה"ק מהיכל, כתב זהו שהוקשה להכ"מ כאן דלמה חלק לענין חיוב בין קטרת דהיכל לקטרת דקה"ק, עוד קשה דלפי המבואר בסוגיא ולפי מה דפירש"י הצבור יוצאים ידי חובתן בהקטרה דהיכל גם בחצי פרס, והרמב"ם לא הזכיר זה בהל' תמידין ומוספין.
ונראה דהרמב"ם מפרש דמה דאמר רבה בהקטרה דהיכל כו"ע לא פליגי חולק על מה דמוקים מעיקרא דמאי פטור צבור, ואף דבגמ' אמר זה בשם רב וכל קושיית ר' זירא היא מדאמר רב בהא אפי' ר"א מודה, אבל ראיתי בדק"ס דלא גרס "אמר רב" באוקימתא דמאי פטור פטור צבור, ולכן יש לומר דרבה באמת חולק על אוקימתא זו דסבר דלא שייך לומר דפטור צבור אם הקטירו הקטרת פחות משעור פרס דכיון דההלכה היתה על שעור פרס ודאי אין נפטרין בפחות משיעור זה, וסובר כדס"ד מעיקרא דמאי פטור פטור זר וע"ז אמר רבה בהקטרה דהיכל שהמקטיר זר כו"ע ל"פ דחייב בכזית משום דשיעור פרס לא כתיב בקרא, לכן אף דהציבור לא יצאו ידי חובתן וחייבים להקטיר כדין מ"מ זר חייב בכזית דנקרא הקטרה, כי פליגי בקטרת דקה"ק לגבי זר, דרבנן סברי מלא חפניו לאו דוקא ופריך אביי והא חוקה כתיב אלא אמר אביי בהקטרה דפנים היינו דקה"ק כו"ע לא פליגי דפטור זר בפחות ממלא חפניו, ואף דגבי הקטרה בחוץ תנן במתני' דחייב בכזית, משום דבחוץ כיון דהי' ראוי להקטיר בפנים כל השיעור מלא חפניו א"כ חייב על כל כזית וכזית, אבל חיובא דזר הוא כשהקטיר מה שהכהן צריך להקטיר וכיון דפחות ממלא חפניו לא הוי שיעור הקטרה פטור, כי פליגי בהקטרה דחוץ היינו דהיכל, ולפי"ז צריך לגרוס מר סבר ילפינן "חוץ מפנים" דכמו דבפנים כתיב שיעור מלא חפניו ה"נ שיעור דהיכל דהוא פרס והוא ככל השיעורים שהם מהלכה בפחות משיעור זה אינו חייב זר, והוכחה לגירסא זו היא דבשינוייא דרב אשי איתא להדיא כן הקטרה מהקטרה ילפי אע"ג דחוץ מפנים והגיה בש"מ דפנים מחוץ, אבל לשיטת הרמב"ם הגירסא ההיא הנכונה ועיקר.
ואף דלכאורה אין מקום ללמוד קטרת דהיכל מקטרת דיוהכ"פ דהא גבי יה"כ כתיב חוקה, אך כונת הגמ' דבאמת על שיעורים שהם מהלכה א"צ גילוי מיוחד דהוא לעיכובא ודוקא במה דכתיב בקרא בעינן שנה לעכב ובאמת לא מצינו גם בשיעורים דכתיבי בקרא דליבעי שנה לעכב דהא בשיעור נסכים דכתיב בקרא לפר לאיל ולכבשים לא הצריכו בגמ' שנה לעכב וכל השו"ט הוא אי לא מיקרי הקטרה כלל בפחות וזהו דפריך אביי והא חוקה כתיב ובודאי לא מיקרי הקטרה בפחות ממלא חפניו, ומוסבר בזה דבמה דאמר בגמ' מלא חפניו דוקא פירש"י "ובבת אחת" וכונתו דזה ודאי דבפחות ממלא חפניו לא שייך לפטור אי מהני גם שלא בבת אחת דא"כ כל חלק הקטרה הוי הקטרה לחייב עליה בחוץ לפירש"י ולפימש"כ לדין זר בפנים, ולכן כל החקירה בזה אפשר להיות רק אם השיעור הוא דפחות מזה לא הוי הקטרה כלל, או דאין זה אלא בשיעור החיוב לצאת, וע"ז הוא דפליגי אי ילפינן היכל מפנים משום דאף דזה ודאי דשיעור פרס שהוא מהלכה לא יצאו ידי חובתן בפחות משיעור זה, מ"מ יש להסתפק בעיקר ההלכה אם ההלכה אמרה רק דצריך להקטיר שיעור פרס אבל לא אמרה דפחות משיעור זה לא מיקרי הקטרה או דממילא לא חשיבא הקטרה כלל בפחות מזה, ובזה פליג רב אברייתא דסברה דחצי פרס פטור זר משום דילפינן חוץ מפנים, דכיון דאשכחן בפנים דגילתה תורה שבפחות מהשיעור לא מיקרי הקטרה אמרינן דגם ההלכה שאמרה דבהיכל הוא שיעור פרס ג"כ הכונה דבפחות לא חל שם הקטרה כלל וממילא זר פטור על זה, ורב סבר דלא ילפינן חוץ מפנים דגבי יוהכ"פ כתיב חוקה, אבל בהיכל אף דלא יצא הצבור ידי חובתו בפחות אין זה דבפחות לא הוי הקטרה אלא דחוב הצבור הוא בשיעור כזה, אבל זר שהקטיר אפי' פחות חייב משום עבודת זר דמ"מ מיקרי הקטרה, ומה דאמר כו"ע לא פליגי א"א לפרש דקאי על רבנן ור"א במתני' דהא לא פליגי בחיוב זר, וצ"ל דקאי על הא דפליג רב אברייתא ואמר בהא אפי' ר"א מודה וזהו דמפרשי רבה ואביי.
-מלואים והשמטות-
לידידי הרב הג' הנעלה מו"ה אברהם שפירא שי' ממצוייני ישיבת חברון
בפ"ט הל' ד' במש"כ דבשיעור נסכים דכתיב בקרא לפר לאיל ולכבשים לא הצריכו בגמ' שנה לעכב כתב ע"ז צ"ע דמפורש במנחות דף ק"ד וכן בספרי דככה לעכובי שלא ימעט, הנה אדרבא משם ראיה לדברי דשם דריש האזרח מלמד שמתנדבין נסכים וכמה שלשת לוגין, ומנין שאם רצה להוסיף יוסיף ת"ל יהי', יכול יפחות ת"ל ככה, ומבואר דצריך ככה על מתנדבין נסכים שלא יפחות וכפירש"י שם בד"ה אזרח, דבציר מהכי לא חזי למידי, אבל לזה לא צריך קרא דאינו יוצא ידי חובתו בפחות אם אמרה תורה שיעור, ובספרי שם הל' י"ד איתא כמספר אשר תעשו שלא ימעיט, או אם רצה להרבות ירבה ת"ל ככה, ופי' במלבי"ם דכמספר הוא שלפי מספר הקרבנות יהיו הנסכים ומזה נדע שלא ימעיט, ובמה דכתיב ככה מדייק שגם אין לו להרבות, אף שאם מתנדב נסכים יכול להרבות, עכ"פ דעל לא ימעיט לא צריך לעיכובא דככה. [עד כאן].
ומצאתי בדק"ס גירסא שהיא הוכחה גמורה לדברינו דבהא דאיתא בגמ' בשינוייא דאביי כי פליגי בהקטרה "בחוץ" מביא שם בהגהות שבדפוסים הישנים איתא "בהיכל" והגירסא שלנו היא ע"פ הגהת הברכת הזבח לפי פירש"י, ומבואר להדיא כמש"כ דלא מיירי בחיוב הקטרת חוץ אלא בהקטרת זר בהיכל, ולפי"ז מבואר שיטת הרמב"ם מה דמחלק בחיוב הקטרת זר בין קטרת דהיכל לקטרת דיוה"כ בקה"ק דפסק כרב דלא ילפינן חוץ מפנים, וגם מבואר מה שלא כתב דין פטור צבור בחצי פרס דלמסקנא לא מוקמינן כן ומאי פטור פטור זר וכנ"ל.

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה