אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות אישות· הרב איסר זלמן מלצר

פרק ד · הלכה ב

הלכה א

המקדש את האשה ונתן הקידושין מדעתה ביד חבירתה ואמר לחבירתה כשנתן הקידושין בידה ואת נמי או וכן גם את וכיוצא בזה הרי שתיהן מקודשות אבל אם נתן בידה ואמר לה ואת הרי זו שקבלה הקדושין מקודשת בספק שמא לא נתכוון לראות מה בלבה וכאילו אמר לה ואת מה תאמרי בדבר זה ולפיכך קיבלה הקידושין היא שהרי זה עדיין שואלה לראות מה בלבה ומפני זה היא ספק מקודשת.
המקדש את האשה, המ"מ הביא הגמ' בנדרים דבעי רב פפא יש יד לקדושין או לא, היכי דמי אילימא דאמר לה לאשה הרי את מקודשת לי ואמר לה לחבירתה ואת נמי פשיטא היינו קדושין עצמן, אלא כגון דאמר לה לאשה הרי את מקודשת לי ואמר לה לחבירתה ואת, מי אמרינן ואת נמי אמר לה לחבירתה ותפסי בה קדושין לחבירתה או דילמא ואת חזאי קאמר לה לחבירתה ולא תפסי בה קידושין בחבירתה, ולא איפשיטא בעיין, ומדברי המ"מ משמע דאי ואת חזאי קאמר א"כ לא הוי קדושין, אכן לפי"ז תמוה מש"כ הרמב"ם לפיכך קבלה הקדושין דמשמע שהחסרון הוא בשביל שלא רצתה להתקדש הא כיון שגם הוא לא קדשה בודאי א"כ משום זה הוא ספק מקודשת, ועוררני לזה חתני הגאון מהרי"מ שליט"א, ולכן נראה דהרמב"ם מפרש דהבעיא הוא במה שאמר ואת חזאי היינו ששואלה אם מסכימה היא להתקדש לו וא"כ כשנתן הוא על דעת זה נתן שאם תרצה תהא מקודשת, אלא דכיון שנתן לה בספק אין לנו ראיה מקבלתה והוי ספק אם נתרצתה או לא וזהו שכתב הרמב"ם ולפיכך קיבלה דהיינו שאין ראי' מקבלתה, ומפרש הרמב"ם דבצד זה דואת חזאי הוי ספק קדושין.

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות אישות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה