אור ברסלב

אבן האזל על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח· הרב איסר זלמן מלצר

פרק א · הלכה י

הלכה ז

המקדיש בעלת מום למזבח אע"פ שלוקה הרי זה נתקדשה ותפדה בערך הכהן ותצא לחולין ויביא בדמיה קרבן, וכן הדין בבהמת קדשים שנפל בה מום.
ותפדה בערך הכהן, עיין כ"מ ולח"מ ומל"מ והיוצא מדבריהם דודאי שהרמב"ם לא פסק כלוי בתמורה דף ל"ג ע"א אלא כר' יוחנן דבע"מ מעיקרא לא היה בכלל העמדה והערכה כמו שכתב בהל' י"א ומה שכתב ותפדה בערך הכהן הוא משום דלא אמר ר' יוחנן אותה למעוטי בע"מ מעיקרו אלא לומר דאפי' מת נפדה דלא בעינן ביה והעמיד אבל כשהוא חי לדברי הכל נפדה הוא בערך הכהן, וקשה לי טובא דהא קרא דאותה לא כתיב בקרא דוהעמיד, אלא בקרא דוהעריך דהכי כתוב והעמיד את הבהמה לפני הכהן והעריך הכהן אותה וגו' וא"כ אף דאותה ממעט גם העמדה אבל עכ"פ איך אפשר לומר דאינו ממעט הערכת הכהן דכתיבא גביה, והתימה על המל"מ שכתב ודברי מרן הם מוכרחים דפשיטא דלא גרע מקדיש בע"מ למזבח ממקדיש מטלטלין דנפדה בערך הכהן, ודבריו תמוהין דהוא היפוך משנה מפורשת בריש סנהדרין דת"ק אמר ההקדשות בשלשה הערכין המטלטלין בשלשה ר' יהודה אומר אחד מהן כהן וקיי"ל כת"ק, וכן פסק הרמב"ם בפ"ח מהל' ערכין הל' ב', ומה שכתב עוד המל"מ ועוד דהא כתיב ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך, הנה בכל הפרשה כתב שם בערכך מה דלא שייך בכולהו לפרש דקאי על הכהן וכבר כתב שם רש"י דהוי כמו דכתיב בערך והכ' הב' הוא כפול וא"כ באמת קשה טובא אמאי כתב כאן הרמב"ם ותפדה בערך הכהן וצ"ע, עוד קשה דבפ' ו' הל' ד' כתב הרמב"ם הסולת והיין והשמן והלבנה והעופות וכו' אין פודין אותן שנאמר והעמיד והעריך כל שישנו בהעמדה נערך ואלו אינן בכלל העמדה, ולפיכך אין נפדין לעולם, והנה עופות אפשר בהעמדה ומה דאינן בהעמדה הוא מן הדין משום דכתיב והעמיד את הבהמה ומשום זה נתמעטו גם מהערכה, וזה אין להקשות א"כ בע"מ מעיקרו לא יועיל פדיון כלל כיון דנתמעט מהעמדה, דז"א דא"א לומר דבע"מ מעיקרו יהי' חמור מהקדיש ונעשה בע"מ דמהני בו פדיון, אבל עכ"פ מהך דרשא דוהעמיד והעריך הא מוכח דא"א לומר דבע"מ מעיקרו נתמעט רק מקרא דוהעמיד ולא נתמעט מקרא דוהעריך אותה הכהן וצ"ע.

תוכן העניינים

אבן האזל על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה