תורה · מה שיגידו לי משמים
לבן שלנו לא התאימה הישיבה שבה למד. הוא היה ילד מיוחד, ושם למדו תורה ברמה מוגברת. מאוד רצינו שימשיך בישיבה הזו, שנחשבת לישיבה יוקרתית, אבל היה לו קשה מדי וסיכמנו איתו שילך לרב זצ''ל, ומה שהרב יגיד – מקובל גם עלינו וגם עליו.
שמחנו מאוד על כך, ולפני שהבן שלנו הגיע אל הרב לשאול מה עליו לעשות, הקדמנו אותו והתקשרנו לרב וביקשנו ממנו שיגיד לילד להמשיך בישיבה שהוא לומד בה. היינו בטוחים שהרב ישמח בזה, כי זה מגדיל תורה, אבל הרב לא הסכים איתנו. הוא אמר לנו שאם הבן שלנו בא להתייעץ איתו, הוא צריך לתת לו את העצה הטובה ביותר. הוא חייב לשמוע אותו גם כן ואז לדעת מה נכון.
כשקצת לחצנו יותר, הוא אמר לנו: ''מה שיגידו לי משמים – אני אומר לו''. כאן נסתתמו טענותינו. פתאום הבנו שאנחנו מדברים עם אדם שיש לו מציאות חיים אחרת לגמרי.