הקדמה
למה הספרים על-פי מסילת ישרים?
שני ספרי ''אביהם של ישראל'' הראשונים על הרב זצ''ל נכתבו על-פי הפרקים של ה''מסילת ישרים''. גם הספר הזה נכתב על-פי אותו סדר. לומר לנו שהספרים הללו הם לא ספרי סיפורים, אלא ספר לימוד רוחני. לדעת איך הרב אליהו גדל ומה אנחנו צריכים לעשות כדי שנוכל להמשיך את דרכו.
החיסרון של הרב זצ''ל הוא חיסרון גדול, והספרים הללו נועדו לסייע לנו למלא את החסר, לא בסיפורים אלא בהתוויית דרך. שנוכל להצמיח על פיהם דור שלם של תלמידים ובנים שממשיך את דרכו. שנוכל לסייע בהקמת דור חדש של תלמידים שייקחו את כוחותיו. שיאמצו את דרכו. שימשיכו את אהבתו ויישמו את תורתו.
ואהבת לרעך כמוך – אני ה'
הרבה פעמים אנשים שואלים: איך ייתכן שהתפילות של הרב התקבלו? מה היה הסוד שלו? יש לנו סיפור קטן שמלמד משהו על האכפתיות של הרב, משהו שגם אנחנו יכולים לאמץ, משהו שאולי בזכותו היו התפילות של הרב הרבה יותר אמיתיות.
סיפר לנו יצחק מלכה, חבר הנהלת החמ''ד: לאשתי גילו גידול ממאיר במערות האף. עשינו כל שביכולתנו על-מנת להציל את חייה והלכנו לפרופסור קטן, שהוא מומחה מספר אחד בתחום ויש לו קשר עם כל המומחים בתחום זה בארץ ובעולם.
אשתי עברה בדיקות וצילומים מסוגים שונים, ובסופו של דבר הציע הרופא תשעה טיפולים בכימותרפיה והקרנות. אחרי הטיפול הראשון אשתי כמעט התפרקה. היא לא ידעה, וגם אני לא ידעתי, איזה סבל גדול כרוך בכל טיפול. אחרי אותו טיפול היא אמרה לי שהיא לא תשרוד תשעה טיפולים כאלו.
בצר לנו, הלכנו אל הרב אליהו זצ''ל. הוא קיבל אותנו, שמע על הבעיה ועל הפתרון המוצע וכאב את כאבה של אשתי. ראיתי אותו מקשיב לה וממש משתתף בכאבה. לאחר מכן הוא אמר לה: ''אי-אפשר לעמוד בתשעה טיפולים כאלו''. הסתכלתי על אשתי ולראשונה מאז הטיפול אורו עיניה. סוף-סוף מישהו מבין את כאבה, מישהו שותף איתה.
הרב ביקש לידיו את התיק הרפואי, קרא אותו ואמר: ''אני רואה שפרופסור קטן מטפל בכם. הוא באמת המומחה. אני רוצה לדבר איתו''. הרב התקשר לרופא במעמד שלושתנו ודיבר איתו על המקרה של אשתי. הוא שאל אותו מדוע צריך תשעה טיפולים והרופא השיב כי התייעץ עם המומחים בנושא, חבריו במרכזים רפואיים שונים בעולם, וכולם תמימי דעים כי זה מספר הטיפולים שצריך לעשות.
הרב אמר לו: ''היא לא תעמוד במספר כזה גדול של טיפולים. מספיקים שישה טיפולים''. הפרופסור עמד מצדו השני של הקו ואמר לו: ''כבוד הרב, אני מאוד מכבד את דעתך, אבל דעתנו המקצועית היא שצריך תשעה טיפולים. בלי זה היא לא תצליח להתנקות מהגידול''.
אך הרב המשיך בשלו ואמר לו: ''מספיק שישה טיפולים. היא לא תעמוד ביותר מזה. וזה כבר ינקה את המחלה''. כך המשיך הוויכוח שלא יכול היה להיות לו סוף, כי כל אחד מהם מגיע מכיוון אחר. וכך גם נגמרה השיחה.
אשתי, שהגיעה אל הרב ברוב ייאוש, יצאה מביתו מעודדת. היא הרגישה שמישהו מבין אותה לגמרי, מישהו נלחם בשבילה, מישהו עוזר לה. היא קיבלה מהרב כוח לעבור עוד טיפולים. גם אני לקחתי משהו מהרגישות הזו של הרב לכאבה הגדול של אשתי ולסבל הנורא של הטיפולים.
מה שקרה בהמשך הוא אולי נס ואולי רוח הקודש. אולי ''צדיק גוזר והקב''ה מקיים''. אחרי הטיפול השישי עצר בית החולים את הטיפולים. מספר כדוריות הדם הלבנות שנשארו לאשתי היה בשפל ואי-אפשר היה להמשיך בהקרנות ובטיפול הכימותרפי. הרופא החליט לעצור אחרי הטיפול השישי בעל כורחו, למרות שלא היה ברור לו אם המחלה אכן נעלמה.
בבדיקות שנערכו אחר כך התברר שהמחלה נעלמה. שישה טיפולים הספיקו. אשתי מודה לקב''ה יום-יום על הנס שנעשה לה. היא תמיד אומרת שהיא לא האמינה שתהיה בבר-מצווה של הילדים שלה, וברוך ה' יום-יום, היא היתה גם בחתונות שלהם.
ברור לי שהרב הוא לא רופא. עוד ברור לי שהרב ממש הרגיש את הצער והכאב של אשתי. זה מה שגרם לו להתווכח עם הרופא. מה שנותר לברר הוא כיצד הסתדרה המציאות לפי ההרגשות והכאב של הרב. אולי דווקא הרגישות הזאת מצדו – עוררה את הכוחות מלמעלה.
(יצחק מלכה, חבר הנהלת החמ''ד)
איך ממשיכים את הברכה?
אפשר לאמץ גם את המעשים של הרב. אחד המתפללים הקבועים בבית הכנסת של הרב במנין ותיקין סיפר סיפור פלא על מקרה מאוד מיוחד, שבו אימוץ הדרכים של הרב עזר לו מאוד גם אחרי פטירת הרב זצ''ל. וכך הוא מספר:
אני מופיע בציבור בשיר, בריקוד וגם בדיבור. בעבר הייתי מופיע בצרפת לפני קהל לא בדרך של קדושה. כשעליתי לארץ וחזרתי בתשובה, עודד אותי הרב להמשיך בהופעות בריקוד ובשירה בדרך של קדושה.
פעם הייתי צריך להופיע בפני קהל גדול והייתי צרוד לגמרי. ביום ההופעה ניגשתי לרב זצ''ל לאחר התפילה וכתבתי לו על פתק שאני צריך לרקוד ולשיר לפני קהל רב אבל נגמר לי הקול. הרב הסתכל עלי, חייך, נתן לי שלוש סוכריות ואמר לי: ''אתה תשיר יפה!''.
אחרי התפילה לקחתי לפי את הסוכריה הראשונה, אך ללא הועיל. בצהריים לקחתי את השנייה – אך הקול עוד לא חזר. חיכיתי לסוכריה השלישית, אבל גם לאחריה לא הצלחתי להוציא הגה מפי. אמרתי בלבי: אחכה לערב, כנראה לוקח זמן עד שהסוכריות פועלות. בינתיים נסעתי לאולם שבו אמורה להתקיים ההופעה. בדרך אני שוב מנסה את קולי, אך אין קול ואין עונה ואין קשב.
הגעתי לאולם, לפני עלה זמר לחימום הקהל, ואני שוב מנסה את קולי, אך כלום. הזמינו אותי ברמקול, עליתי לבמה, ובדרך אני שוב מנסה את קולי – וכלום לא יוצא. ''מה יהיה?'' חשבתי בלבי, ''הרי הרב אמר: תשיר יפה!''.
לקחתי את המיקרופון בידי, חמוש בברכתו של הרב, והתחלתי לשיר. לא היה לי ספק שיצא קול מגרוני, הרי הרב בירך!
לא יודע מה קרה שם, אבל מעולם לא היתה לי הופעה כל כך מוצלחת. הקול שלי יצא צלול ונקי ויפה, והקהל מחא כפיים. שרתי עוד, והקהל התלהב. ואז הגיע הרגע שרציתי לספר להם על הקול שהלך לי ועל הברכה של הרב, אבל כשניסיתי לדבר – לא הצלחתי. זה לא הלך, שום קול לא יצא. אה, נזכרתי, הרב אמר לי: ''תשיר יפה''. משמע, הברכה עובדת רק על שירה.
למחרת אחרי התפילה כתבתי לרב על פתק ששרתי יפה על הבמה אבל לא הצלחתי לומר מילה אחת שלמה. והרב חייך ושאל אותי: ''למה לא אמרת שאתה גם מספר סיפורים על הבמה?''.
יום אחד פגש הזמר אהרון רזאל את הרב שמואל אליהו שליט''א, ושאל אותו האם הסיפור שסופר לעיל הוא נכון. הוא הסביר שיש לו הופעה וגרונו ניחר והוא רוצה ברכה. הרב שמואל אמר לו: ''הסיפור נכון, אבל הברכה היא של אבא – לא שלי. בכל מקרה אברך אותך שזכות הברכה שהרב בירך את יוסף תחול גם עליך''. הרב שמואל בירך, ואכן, הוא שר והצליח.
לאחר פטירתו של הרב זצ''ל היתה אמורה להיות לי הופעה, ושוב איבדתי את קולי. הלכתי לרבנית צביה אליהו שליט''א, והיא אמרה לי: ''לך לציון של הרב ותתפלל שם''. הלכתי לציון של הרב והתפללתי. כשחזרתי, שאלתי את הרבנית: ''מי ייתן לי שלוש סוכריות כמו שנתן לי הרב ז''ל?''.
יוסף הרקדן 7311
למחרת, נסעתי להכנסת ספר תורה לכבוד הרב אליהו בגדרה ושם זרקו עלינו סוכריות טופי. לא לקחתי מהסוכריות שהיו על הרצפה, לא חשבתי על כך. רק בדרך חזרה אמרתי לעצמי: הנה הסוכריות שחיפשתי. סוכריות של הרב אליהו. איך לא לקחתי מהן?
הצטערתי, אך לא לזמן רב. כשחזרתי לביתי ראיתי שאחת הסוכריות פגעה בצווארי ומעט מהסוכריה נדבק בי. שמחתי שמחה גדולה. אכלתי ממה שנשאר וידעתי: הולכת להיות לי הופעה מתוקה מאין כמוה. וכך באמת היה. הופעה מתוקה ושמחה – עם מתיקות של הרב מרדכי אליהו זצ''ל.
(יוסף ''הרקדן'', שכן של הרב)
עוד סיפור על ברכה שמתגלגלת
הבת שלי, שלמדה באוניברסיטת תל-אביב, חלתה ביום בהיר. היא נלקחה לבית-חולים לחולי נפש בדחיפות, וזה היה כמובן הלם וצער גדול לכולנו.
יום אחד הודיעו מבית החולים שמצבה השתפר ואנחנו יכולים לקחת אותה הביתה. כשלקחנו אותה היא היתה שקטה, אבל בבית היא התהפכה ובהתקפת זעם שברה רהיטים ומכשירי חשמל.
הגענו בשברון לב לרב מרדכי אליהו ז''ל, והוא בחיוכו השקט הרגיע אותנו ושאל: ''האם אתם עושים קידוש בליל-שבת?'' השבנו: ''כן''.
''האם אתם מוזגים מים ליין?'' – ''כן!''.
''אם כך'', אמר הרב, ''תנו לבת שלכם לשתות משיירי המים שבכוס, הכוס שממנה אתם מוזגים מים ליין הקידוש''.
''זהו?'' שאלנו. ''כל כך פשוט?''.
''כן'', אמר הרב. ''זה לא פשוט, זה קשור לדברים עמוקים בחכמת הקבלה על המים והיין והקידוש. אבל המעשה הוא בהחלט פשוט''.
חיכינו לליל-שבת בכיליון עיניים, ומייד אחרי הקידוש נתנו לבת החולה לשתות מכוס המים שממנה מזגנו ליין הקידוש, וראה זה פלא – מה שלא עשו כל התרופות המורכבות, עשו המים הפשוטים. תוך זמן קצר חזרה בתנו לעצמה וללימודיה, וגם חזרה אל ה' יתברך.
הסיפורים של הרב אליהו זצ''ל הם סיפורים מתגלגלים. יום אחד מישהו סיפר לאשתי שהבן שלו לא למד לדבר, וכל המומחים והרופאים לא מצליחים לגרום לו לפתוח את פיו. הוא שאל האם אנו זוכרים מהרב אליהו איזו סגולה בעניין.
סיפרנו לו כי שמענו את הסיפור הזה, והצענו לו לעשות כדברי הרב. הוא עשה כך מייד, ושבועיים לאחר מכן בנו התחיל לדבר. מסתבר שהסיפורים על הרב אליהו יכולים לשמש גם כספר לימוד מעשי לחיים.
(הרב שמואל אליהו שליט''א, בן הרב)
אביהם של ישראל – באמת
הספר הראשון שכלל סיפורים על הרב זצ''ל יצא ביום השלושים לפטירתו. מובן וברור שהוא יצא בחיפזון גדול. בין שאר הדברים שנעשו בחיפזון היה קביעת שם הספר. הרבה שמות הוצעו לו, ולבסוף נבחר ''אביהם של ישראל''.
לאחר שהספר יצא אמר לנו הרב עזרא שיינברג שליט''א, ראש ישיבת אורות האר''י, כי הגימטרייה של ''ישראל'' מספרה הוא 541, והגימטרייה של ''מרדכי צמח בן מזל'' גם היא 541. ובוודאי יש בדברים אלו רמז גדול שכל חייו של הרב היו קודש לעם ישראל. וגם זו דרך להבין את סודו של הרב.
גם הדף האחרון של שיעורי ''קול צופיך'' שיצא בחייו של הרב היה שיעור מספר 541, שהוא כאמור גימטרייה ''ישראל'' ו''מרדכי צמח בן מזל''. שיעורים אלו היו הכלי שדרכו היה הרב מעביר את שיעורו ההלכתי השבועי ברדיו ובשידורי הלוויין.