הספדים · הכיסופים של השכינה לשכון בתוך בני ישראל
צער השכינה. צריכים אנו לדעת, עיקר תאוותה וחשקהּ של השכינה הוא להתגלות בעולם הזה, בשביל זה ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו - ''נתאווה הקדוש ברוך הוא לעשות לו דירה בתחתונים''. השכינה מלאה בכיסופים עמוקים ובתשוקה עזה לשרות ולשכון בקרב ישראל בניה אהוביה - ''והיו עיני וליבי שם כל הימים'' (מ''א ט', ג'), כל זאת לגודל אהבת ה' יתברך אותנו, אנחנו עמו וצאן מרעיתו, אנחנו בנו יחידו, אהובים עליו מאד מאד, ''הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאום ה''' (ירמיה ל''א, י''ט).
אי אפשר לתאר את גודל המאוויים של הקב''ה ושכינת עוזו להיות שוכנים באהבה בקרב ישראל, הגעגועים הנוראיים של השכינה אל עמה ונחלתה הם אדירים מאד מאד, כ''כ גדולים הם עד שבזמן החורבן מבקש מאיתנו ירמיהו הנביא לעודד ולנחם את השכינה, את ירושלים, על שברה הגדול של הסתלקותה מנחלת ה' על שברון בניה וגלותם - ''דברו על לב ירושלים וקראו אליה''. לדבר על ליבה של השכינה, להשתתף בצערה על כאב הפרידה מבניה בזמן החורבן. אכן עזים הם כיסופי השכינה אל בניה, אדירים הם געגועיה.
הצדיקים שמוסרים נפשם למען השכינה. הנה באים הם הבנים האהובים, הבנים הנבחרים, שרי הקודש טהורי הלב, ובכל עוז ובכל כח מוסרים נפשם למען השראת השכינה, יודעים הם כי השכינה צריכה היא בית קיבול, השכינה צריכה היא מדור ראוי וכשר, כלי שרת, טהור ומקודש שיכול להיות המכון להשראת השכינה והתגלותה. ועולים הם בקדושה, מטהרים עצמם בתורה ובתפילה, מייחדים הם את ליבם אך ורק למען השכינה, מתוך אהבה עזה ואדירה לעם ישראל. מתוך שהם בכל ימיהם מחמדים ומתאווים ומייחלים מתי יעשה שלום בין ישראל לאביהם שבשמיים, ומתי ישכון האור בקרב ישראל.
הצדיקים הנבחרים הללו, שמזניחים לגמרי את חייהם הפרטיים, ואין להם בליבם אלא בקשת השכינה, ובקשת הטובה לכלל עם ישראל. הם שליבם טהור ככסף צרוף, שנפשם זכה כספירים, ''בני ציון היקרים המסולאים בפז'' (איכה ד', ב') הם אשר סילקו מלבבם כל נדנוד של מחשבה אישית וטובה פרטית, הם הבנים הנבחרים אשר האם רובצת עליהם, שוכנת בתוך פנימיות לבבם, ודרכם שוכנת בקרב ישראל.
דרך הצדיקים שוכנת השכינה בישראל. השכינה עומדת היא במרומים, מחפשת היא: היכן ישנו לב טהור? היכן ישנו צדיק וחסיד, ישר ונאמן, אהוב ואוהב? מבקשת היא למצוא אותו כי מבקשת היא מנוח לכף רגלה, מבקשת היא מקום לשכון בו, לירד באמצעותו, לדוּר קרוב קרוב לישראל בניה בני בְּחוּניה. והנה, רואה היא צדיק, איש קדוש, איש תורה וטהרה, ומתמלאת היא שמחה וגיל כרביבים, כטל יחיה, יורדת היא ושוכנת בו בבחיר ה', דרה היא בתוך לבבו שהוא קודש קדשים. מה קודש הקדשים אינו מלא אלא באהבת הכרובים, בייחוד קודשא בריך הוא וכנסת ישראל, אף צדיק זה אין בליבו אלא שני הכרובים, ייחוד הדוד והרעיה, חיבור השכינה הקדושה עם אבינו מלכנו.
צדיקים – שושבינין דמטרוניתא. הצדיקים הקדושים בחירי ה' הם הם העושים נחת ליוצרם, הם הגורמים לרוח האלקית לנוח ולשרות בעולם, הם עושים נחת לרוח, מניחים ומשַכּנים אותה כאן, עלי אדמות. עד כמה משמחים הם את השכינה, עד כמה אהובים הם לבוראם, דומים הם לשושבינים, שושבינין דמטרוניתא, המקרבים בינה ובין בניה, בינה ובין דודהּ - קודשא בריך הוא. הם המרווים את הצימאון הנורא, הם הנותנים מענה לגעגועים העזים של השכינה אל עם ישראל, שכן הם המשרים אור השכינה בעולם ומחברים בסוד בין האב האוהב ובין הבן היקיר - ''הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים'' (ירמיה ל''א, י''ט).
כך יורדת היא השכינה ושוכנת בלבבות הצדיקים, בדרכה מברכת היא את כל בית ישראל. הלא כל מקור ההצלחה ברוחניות ובגשמיות הוא מכוח הארת השכינה אור האלוקות המחיה את הכל. ומירידת השכינה לארץ הכל מתברך, כשפע טל מתברכים הם הנפשות בשמחה ובאורה מתמלאים נחמה ומרגוע.
הברכה הרוחנית שורה על לומדי התורה והברכה הגשמית בעסקים וביתר תחומי החיים, חולים מתחזקים, קשיי יום מוצאים נחמה, וישראל עושה חיל. כל זאת מפני שהשכינה שורה במקומה, מקור הברכה משפיע הוא את שפעו, והכל מכח הצדיקים מדורי השכינה. ''כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני''. והם חסידי ה' בחינת ''חנינא בני, די לו בקב חרובים''. אין להם שום מחשבות על עצמם אלא אך ורק מחשבות על הדור, על העם, על הגאולה והישועה השלימה. כדברים המרטיטים של רבינו הרמח''ל על מידת החסידות.
הצדיקים שמקבלים יסורים למען הכלל. דברים אלו נותנים לנו צוהר וחלון קטן להציץ דרכו על מה שמתרחש בפנימיות הלב של החסידים הקדושים ראשי אלפי ישראל ובכללם להציץ מעט על מה שהתרחש בלבבו הטהור והקדוש, הלב שהיה משכן אדיר לשכינה, הלב שנשא על גביו את סבלות צאנו של הקב''ה, הלב שבכל עת לחם, איש מלחמות, על גאולת ישראל וישועת עולמים, הלב שקיבל על עצמו ייסורים גדולים ונוראים למען עם ישראל! כמשה רבינו שאמר לה': ''אם תישא חטאתם, ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת''. הוא הוא אותו הלב שנדם אתמול, ליבו של רבינו הצדיק המנוח הרב מרדכי אליהו זצ''ל.