פרק ו · משנה יא
כָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ, לֹא בְרָאוֹ אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (יְשַׁעְיָה מג), כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו, וְאוֹמֵר (שְׁמוֹת טו), יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד: רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְווֹת שֶׁנֶּאֱמַר: ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.
התועלת שיש לנו ברבוי המצוות
נוֹהֲגִים לְסַיֵּם אֶת מַסֶּכֶת אֲבוֹת בַּאֲמִירַת מִשְׁנָה זוֹ, הַמְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ עַד כַּמָּה ה' יִתְבָּרַךְ אוֹהֵב אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְלָכֵן הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְווֹת עַל מְנָת לְזַכּוֹת אוֹתָם וּלְזַכֵּךְ אוֹתָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּלְהַנְחִיל לָהֶם טוֹבָה וּבְרָכָה לָעוֹלָם הַבָּא.
וּבֶאֱמֶת יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן, מַה הַתּוֹעֶלֶת הַגְּדוֹלָה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בְּרִבּוּי הַמִּצְווֹת, וַהֲרֵי רִבּוּי הַמִּצְווֹת גּוֹרֵם לָנוּ יוֹתֵר מְחֻיָּבוֹת, וְאִלּוּ הָיָה לָנוּ מִצְווֹת מוּעָטוֹת, הָיָה לָנוּ יוֹתֵר קַל לְקַיְּמָם, וְעַל יְדֵי כָּךְ הָיוּ לָנוּ יוֹתֵר סִכּוּיִים לְהַגִּיעַ לָעוֹלָם הַבָּא בְּקַלּוּת.
וְתֵרְצוּ הַמְּפָרְשִׁים קֻשְׁיָא זוֹ עַל פִּי מַה שֶׁמְּסַפְּרִים עַל רַבִּי מְנַחֵם מֶנְדֶּל מִקּוֹצְק, שֶׁפַּעַם בָּא אֵלָיו אֶחָד מֵחֲסִידָיו, וְשָׁפַךְ לְפָנָיו אֶת מַר לִבּוֹ, וְכֹה אָמַר: עַד לָאַחֲרוֹנָה הָיִיתִי מִתְפַּרְנֵס מֵעֵסֶק קָטָן שֶׁלֹּא הִטְרִיד אֶת מְנוּחָתִי, הָיוּ לִי דִּירוֹת לְהַשְׂכָּרָה, וְהַשְׁקָעוֹת שֶׁנָּשְׂאוּ פְּרִי, בְּלֹא שֶׁאֶצְטָרֵךְ לְהַקְדִּישׁ לָהֶם מִזְּמַנִּי, וְלָכֵן הָיָה לִי זְמַן רַב שֶׁבּוֹ הָיִיתִי יָכוֹל לָשֶׁבֶת כָּל הַיּוֹם בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְלִלְמֹד בְּלִי טְרָדוֹת שֶׁל פַּרְנָסָה.
וְהִנֵּה לָאַחֲרוֹנָה נִתְהַפֵּךְ עָלַי הַגַּלְגָּל, וְיָרַדְתִּי מִנְּכָסַי, וְנֶאֱלַצְתִּי לְהִפָּרֵד מִמְּקוֹר הַהַכְנָסָה הַנֹּחַ שֶׁהָיָה לִי. כָּעֵת אֲנִי עוֹסֵק בְּמִסְחָר כְּדֵי לְפַרְנֵס אֶת בֵּיתִי, וְכִמְעַט לֹא נוֹתַר לִי זְמַן לִקְבֹּעַ עִתִּים לַתּוֹרָה, וְרַק בְּקֹשִׁי אֲנִי מַצְלִיחַ "לִגְנֹב" לְעַצְמִי שְׁעַת לִמּוּד בַּבֹּקֶר, וְעוֹד שְׁעַת לִמּוּד בָּעֶרֶב, וְאֵינֶנִּי יָכוֹל לָשֵׂאת אֶת עָגְמַת הַנֶּפֶשׁ, וְאֶת הַמַּחְשָׁבָה עַל הַהֶפְסֵד הַנִּגְרָם לִי מִכָּךְ שֶׁאֵינֶנִּי יָכוֹל לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה כְּפִי שֶׁהָיִיתִי עוֹסֵק בֶּעָבָר.
שָׁמַע הַרְבִּי מִקּוֹצְק אֶת צַעֲרוֹ שֶׁל הָאִישׁ, וּפָתַח בְּמִלּוֹת נִחוּם וּבְדִבְרֵי עִדּוּד וְאָמַר: רְאֵה, רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, שֶׁכְּדֵי "לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל" מִתּוֹךְ רָצוֹן לְהַרְבּוֹת אֶת שְׂכָרָם, לֹא זוּ בִּלְבַד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא הוֹרִיד מֵהֶם מַטָּלוֹת וְתַפְקִידִים, אֶלָּא עוֹד הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְווֹת, הַאִם זוּ תּוֹסֶפֶת זְכוּת אוֹ אוּלַי דַּוְקָא תּוֹסֶפֶת חוֹבָה?
אֶלָּא שֶׁאִם נעיין בַּדָּבָר נָבִין כִּי רִבּוּי הַמִּצְווֹת זוֹהִי זְכוּת עֲצוּמָה, חֶסֶד וְטוֹבָה שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ הַבּוֹרֵא. תֹּאַר לְךָ שֶׁהָיְתָה לָנוּ רַק מִצְוָה אַחַת - מִצְווֹת לִמּוּד תּוֹרָה, הַאִם הַדָּבָר הָיָה לְטוֹבָה?!
קַח כְּדֻגְמָא אֶת מַצָּבְךָ הַנּוֹכְחִי, הֲלֹא לֹא הָיִיתָ יָכוֹל לְקַיֵּם מִצְוָה זוֹ כְּיָאוֹת, וְכָךְ הָיִיתָ מְנֻתָּק מֵעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא כִּמְעַט כָּלִיל.
אַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּחֲסָדָיו זִכָּה אוֹתָנוּ בְּמִצְווֹת רַבּוֹת, מִצְווֹת הַמִּתְפָּרְשׁוֹת עַל פְּנֵי כָּל שִׁטְחֵי הַחַיִּים. יֵשׁ מִצְווֹת בַּשָּׂדֶה, וּמִצְווֹת בָּעִיר, מִצְווֹת בָּרְחוֹב, וּמִצְווֹת בַּבַּיִת, בְּכָל מָקוֹם יָכוֹל הַיְּהוּדִי לִמְצוֹא מָזוֹר לְנִשְׁמָתוֹ.
הִנֵּה, כָּעֵת אַתָּה עוֹסֵק בְּמִסְחָר, וּבְדַרְכְּךָ אַתָּה נִתְקָל בְּמִצְווֹת רַבּוֹת שֶׁלֹּא קִיַּמְתָּ בִּהְיוֹתְךָ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, כְּגוֹן מִצְווֹת שֶׁל יֹשֶׁר וַהֲגִינוּת בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, "אַל תוֹנוּ אִישׁ אֶת אֶחָיו", "אֵיפַת צֶדֶק יִהְיֶה לְךָ", "לֹא תִּהְיֶה לוֹ כְּנוֹשֶׁה", אִסּוּר גֵּזֶל, אִסּוּרֵי הַשָּׂגַת גְּבוּל, וְעוֹד וְעוֹד.
זֹאת נָתַן לְךָ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִלְּבַד מִצְווֹת נוֹסָפוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ הַשַּׁיָּכוֹת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל מַצָּב, אַהֲבַת הַזּוּלַת, חֶסֶד, הֲשָׁבַת אֲבֵדָה, וְעוֹד. כְּמוֹ כֵּן יֶשְׁנָן מִצְווֹת תְּמִידִיוֹת שֶׁנִּתָּן לְקַיֵּם בְּכָל רֶגַע, אַהֲבַת ה', יִרְאַת ה', אֱמוּנָה בְּיִחוּד ה', וְעוֹד.
יוֹצֵא, שֶׁגַּם כַּאֲשֶׁר נֶאֱלָץ אַתָּה לַעֲסֹק בְּמִסְחָר לְפַרְנָסָתְךָ, אַתָּה מְסֻבַּב וּמֻקָּף בְּשֶׁפַע מִצְווֹת, וְיָכוֹל לַעֲבוֹד אֶת ה'.
אֱמֶת כִּי הָאָדָם אֵינֶנּוּ פָּטוּר מִקְּבִיעַת עִתִּים לַתּוֹרָה וּמִקִּיּוּם שְׁאָר מִצְווֹת שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְקַיֵּם, וְהוּא יִתָּבַע עַל בִּטּוּלָן, אַךְ גַּם מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִלּוּצִים הַמְּעַכְּבִים בַּעֲדוֹ לְקַיֵּם מִצְווֹת מְסֻיָּמוֹת, מִכָּל מָקוֹם תָּמִיד תִּהְיֶינָה בְּהֶשֵּׂג יָדוֹ מִצְווֹת אֲחֵרוֹת שֶׁיְּמַלְּאוּ אֶת זְמַנּוֹ וַיַּעֲשִׁירוּ אֶת נִשְׁמָתוֹ בְּתֹכֶן רוּחָנִי.
הַגָּאוֹן ר' יוֹסֵף מָשָׁאשׁ זַצַ"ל עָמַד עַל הַשְּׁאֵלָה הַקּוֹדֶמֶת, אִם אָכֵן ה' מְבַקֵּשׁ וְרוֹצֶה לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, וְכִי יַטִּיל עֲלֵיהֶם יוֹתֵר וְיוֹתֵר חוֹבוֹת, לִכְאוֹרָה הָיָה עָדִיף שֶׁיָּבִיא לָנוּ שֶׁבַע מִצְווֹת בְּנֵי נֹחַ, וּמִמֵּילָא יָקֵל עָלֵינוּ הַדָּבָר שֶׁלֹּא נִכָּשֵׁל בַּעֲבֵרוֹת חָלִילָה?
וּבֵאֵר זֹאת עַל פִּי מָשָׁל: אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַסּוֹחֲרִים הָעֲשִׁירִים, נִקְלַע לִכְפַר נִדָּח. בְּדֶרֶךְ מַסָּעוֹ, רָאָה אֶת דַּלּוּת הַכְּפָר, וּבִקֵּשׁ לִנְהֹג בְּרֹחַב לֵב. פָּנָה אֶל הָרִאשׁוֹן שֶׁהִזְדַּמֵּן בְּדַרְכּוֹ, הוֹשִׁיט לוֹ מַטְבֵּעַ זָהָב וְאָמַר: מְבַקֵּשׁ אֲנִי אַכְסַנְיָה לִסְעוּדָה וּלְלִינָה, וּמוּכָן אֲנִי לְשַׁלֵּם חֲמִשָּׁה דִּינְרֵי זָהָב לְכָל פָּרִיט מִן הַסְּעוּדָה.
אָמַר לוֹ הָאִישׁ: הַמְתֵּן מְעַט, וַאֲחַפֵּשׂ לְךָ אַכְסַנְיָה. דָּפַק עַל פִּתְחֵי הַבָּתִּים, וְנַעֲנָה בִּשְׁלִילָה, מִפְּנֵי שֶׁכֻּלָּם חָשְׁבוּ שֶׁבָּא לְהִתְלוֹצֵץ עֲלֵיהֶם, שֶׁהֲרֵי מִי יְשַׁלֵּם דִּינָר זָהָב בַּעֲבוּר סְעוּדָה? וּבְוַדַּאי שֶׁלֹּא יְשַׁלֵּם חֲמִשָּׁה דִּינָרִים עַל כָּל פָּרִיט וּפָרִיט.
אַךְ בְּהִגִּיעוּ לַבִּקְתָּה בִּקְצֵה הַכְּפָר, חָשַׁב בָּעַל הַבִּקְתָּה; לְהַפְסִיד לֹא אַפְסִיד אֲפִילּוּ אִם יְשַׁלֵּם לִי מְעַט. לָכֵן נַעֲנָה בָּעַל הַבַּיִת וְאָמַר: הִנֵּה בֵּיתִי לְפָנָיו. שָׁב הַשָּׁלִיחַ, וְסִפֵּר לָעָשִׁיר כִּי מָצָא אַכְסַנְיָה, וּבַעַל הַבַּיִת טָרַח לְהָכִין אֶת בִּקְתָּתוֹ.
הִגִּיעַ הֶעָשִׁיר, וּבְעוֹדוֹ פּוֹרֵק אֶת חֲפָצָיו, מִהֵר הֶעָנִי לִקְנוֹת מִצְרְכֵי מָזוֹן, עָרַךְ אֶת הַשֻּׁלְחָן וְהִצִּיעַ אֶת הַמִּטָּה. וְכֵן בַּבֹּקֶר הֵכִין סְעוּדָה מְכֻבֶּדֶת, וְכָךְ נָהַג גַּם בַּצָּהֳרַיִם.
בְּהַגִּיעַ שְׁעַת הַפְּרִידָה, אָמַר לוֹ הָאוֹרֵחַ: שְׁהוּתִי עָרְבָה לִי, וְעַתָּה, הַגֵּשׁ לִי רְשִׁימָה שֶׁל כָּל פְּרִיטֵי הַסְּעוּדָה. עָמַד הֶעָנִי וְעָרַךְ רְשִׁימָה: לֶחֶם, חֶמְאָה, יְרָקוֹת, בֵּיצִים, דָּג וּפַשְׁטִידָה...
אָמַר הָאוֹרֵחַ: לֹא כָּךְ. בִּמְקוֹם יְרָקוֹת, כְּתוֹב עַגְבָנִיָּה, מְלָפְפוֹן, בָּצָל וְכוּ'. בִּמְקוֹם פַּשְׁטִידָה, כְּתוֹב אֶת הַמַּרְכִּיבִים שֶׁלָּהּ: תַּפּוּחֵי אֲדָמָה, קֶמַח, וְכוּ', וְכֵן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ. וְעוֹד, הוֹסֵף אֶת כָּל כְּלֵי הַסְּעוּדָה - הַמַּפָּה, הַמַּזְלֵג, הַסַּכִּין וְהַכַּף וְכוּ', וְהָרְשִׁימָה הֻכְפְּלָה כֶּפֶל כִּפְלַיִם. הָאוֹרֵחַ הוֹצִיא כֶּסֶף, וְעַל כָּל דָּבָר שִׁלֵּם לוֹ חֲמִשָּׁה דִּינְרֵי זָהָב, וְהֶעָנִי הָפַךְ לִגְבִיר הָעֲיָרָה.
כֵּן הוּא בְּעִנְיָנֵנוּ: "רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְווֹת", וְהִרְבָּה ה' לְשַׁלֵּם שָׂכָר עַל כָּל פְּרָט שֶׁבְּכָל מִצְוָה וּמִצְוָה, עַל כָּל מַעֲשֵׂה וּתְנוּעָה.
הָאָדָם סָבוּר שֶׁעַל תְּפִלָּה בַּבֹּקֶר מְקַבְּלִים שָׂכָר תְּפִלָּה בִּלְבַד?! אֵין הַדָּבָר כֵּן! מְקַבְּלִים שָׂכָר עַל כָּל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת, עֲבוּר כָּל מִזְמוֹר בִּפְסוּקֵי דְּזִמְרָה, עֲבוּר כָּל פָּסוּק וְכָל מִילָה, עֲבוּר כָּל אָמֵן וְכָל בְּרָכָה, עַל כָּל כְּרִיעָה וְעַל כָּל הִשְׁתַּחֲוָיָה, עַל כָּל נְשִׁיקָה לַתְּפִלִּין לְצִיצִית וּלְסֵפֶר תּוֹרָה, וְעַל כָּל קִימָה וְהִדּוּר פְּנֵי זָקֵן וְחָכָם. הַשָּׂכָר נִתַּן עַל כָּל פְּרָט, לֹא יִמַדֵּד וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב. לֹא יְאֻמַּן כִּי יְסֻפָּר. הֲיֵשׁ זְכוּת גְּדוֹלָה מִזּוֹ?!
סוף הספר