פרק ו · משנה ט
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִסְמָא, פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּפָּגַע בִּי אָדָם אֶחָד, וְנָתַן לִי שָׁלוֹם, וְהֶחֱזַרְתִּי לוֹ שָׁלוֹם, אָמַר לִי, רַבִּי מֵאֵיזֶה מָקוֹם אָתָּה? אָמַרְתִּי לוֹ, מֵעִיר גְּדוֹלָה שֶׁל חֲכָמִים וְשֶׁל סוֹפְרִים אָנִי, אָמַר לִי, רַבִּי רְצוֹנְךָ שֶׁתָּדוּר עִמָּנוּ בִּמְקוֹמֵנוּ וַאֲנִי אֶתֵּן לְךָ אֶלֶף אֲלָפִים דִּנְרֵי זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת? אָמַרְתִּי לוֹ אִם אַתָּה נוֹתֵן לִי כָּל כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, אֵינִי דָּר אֶלָּא בִּמְקוֹם תּוֹרָה, וְכֵן כָּתוּב בְּסֵפֶר "תְּהִלִּים" עַל יְדֵי דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, טוֹב לִי תּוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁבִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל אָדָם אֵין מְלַוִין לוֹ לְאָדָם לֹא כֶּסֶף וְלֹא זָהָב וְלֹא אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת, אֶלָּא תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בִּלְבָד.
דִּבְרֵי הַתַּנָּא כָּאן הֵם גְּדוֹלִים וְנִשְׂגָּבִים, וְטָמוּן בָּהֶם הַרְבֵּה מוּסַר, וּכְפִי שֶׁמְּסַפְּרִים עַל מָרָן הֶחָזוֹן אִישׁ זַצַ"ל, שֶׁפַּעַם אַחַת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הִפְצִירוּ בּוֹ שֶׁיִּשָּׂא דְּבָרִים מֵעִנְיְנֵי דְּיוֹמָא, וּמִשֶּׁהֻכְרַח לוֹמַר, אָמַר אֶת הַמִּשְׁנָה שֶׁלָּנוּ: "אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִסְמָא פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְכוּ' אָמַרְתִּי לוֹ: אִם אַתָּה נוֹתֵן לִי כָּל כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם אֵינִי דָּר אֶלָּא בִּמְקוֹם תּוֹרָה", וְאָמַר הֶחָזוֹן אִישׁ אֶת כָּל הַמַּאֲמָר הֵיאַךְ שֶׁהוּא כָּתוּב, וְשׁוּב חָזַר עַל הַמַּאֲמָר כְּמוֹ שֶׁהוּא, בְּהַטְעִימוֹ כָּל תֵּבָה וְתֵבָה, וּבָזֶה יָצָא הֶחָזוֹן אִישׁ יְדֵי חוֹבָתוֹ...
איני דר אלא במקום תורה
לִכְאוֹרָה יַפְלִא, מַדּוּעַ סֵרֵב רַבִּי יוֹסֵי לַהַצָּעָה נִפְלָאָה זוֹ, וַהֲרֵי הָיָה לוֹ לָקַחַת כָּל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב, וּלְהָקִים שָׁם מָקוֹם תּוֹרָה, וּלְהַמְשִׁיךְ שָׁם אֶת לִמּוּדוֹ, וּלְהַגְדִּיל תּוֹרָה וּלְהַאֲדִירָהּ.
אֶלָּא, אוֹמֵר הָרַב דֶּסְלֶר זַצַ"ל בְּסִפְרוֹ "מִכְתַּב מֵאֵלִיָּהוּ", לְרַבִּי יוֹסִי הָיָה בָּרוּר, שֶׁאִם יֵלֵךְ לָדוּר בַּשְּׁכוּנָה שֶּׁאֵין בָּהּ תּוֹרָה, הוּא יִהְיֶה מֻשְׁפָּע מֵהֶם עוֹד לִפְנֵי שֶׁהוּא יַסְפִּיק לְהַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם, וְלָכֵן אֶצְלוֹ נֶחְשֶׁבֶת הַצָּעָה זוֹ כְּבַקָּשָׁה לְהַפְסִיק לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, וְעַל כֵּן סֵרֵב בְּכָל תּוֹקֵף לַהַצָּעָה זוֹ.
וּמִכָּאן לָמַד הָרַב דֶּסְלֶר מֶסֶר עָצוּם בְּעִנְיַן שֶׁל קֵרוּב רְחוֹקִים, כְּשֶׁרוֹצִים לְהַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם, אֵין לְהִתְיַשֵּׁב וּלְהִתְגּוֹרֵר בִּמְקוֹמָם, אֶלָּא הוּא יִשָּׁאֵר בִּמְקוֹמוֹ וְיַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶם מֵאוֹר תּוֹרָתוֹ, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהוּא נִמְצָא בְּמָקוֹם תּוֹרָה, אֵין כָּל כָּךְ סַכָּנָה שֶׁיֻּשְׁפַּע מֵהֶם, כִּי סְבִיבָתוֹ תָּגֵן עָלָיו.
מְסַפְּרִים עַל תַּלְמִיד חֲכַם גָּדוֹל, שֶׁהָיָה גָּר שָׁנִים רַבּוֹת בִּסְבִיבָה חִלּוֹנִית, בְּמֶשֶׁךְ זְמַן זֶה, עָמָל וְיָגַע רַבּוֹת בִּשְׁמִירָה עַל בָּנָיו, לְבַל יִהְיֶה לָהֶם קֶשֶׁר עִם הַסְּבִיבָה. בֵּיתוֹ הָיָה בּוֹדֵד בְּלִי שְׁכֵנִים, וְאֶת הֶחָצֵר שֶׁסְּבִיב הַבַּיִת הִקִּיף בְּגֶדֶר עִם שַׁעַר וּמַנְעוּל.
כַּאֲשֶׁר הַיְלָדִים הָיוּ יוֹצְאִים, הָיָה אֲבִיהֶם מְלַוֶּה אוֹתָם כְּדֵי לִשְׁמוֹר שֶׁלֹּא יִתְחַבָּרוּ עִם יַלְדֵי הָרְחוֹב. מוּבָן שֶׁטִּרְחָה רַבָּה זוֹ, הָיְתָה קָשָׁה לוֹ מְאֹד בְּנוֹסָף לְבִטּוּל תּוֹרָה הַגָּדוֹל שֶׁנִּגְרַם לוֹ מִכָּךְ. יוֹם אֶחָד הִגִּיעַ הָאִישׁ לַמַּסְּקָנָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְגַדֵּל יְלָדִים לְתוֹרָה וּלְיַהֲדוּת אֲמִתִּית בַּמָּקוֹם הַהוּא, וְהֶחְלִיט לַעֲבוֹר לִמְקוֹם תּוֹרָה.
כַּאֲשֶׁר נוֹדַע הַדָּבָר לִידִידָיו בְּמָקוֹם מְגוּרָיו, נִזְדַּעֲקוּ וּבָאוּ אֵלָיו בְּטַעֲנָה שְׁאַל לוֹ לְהַפְקִיר אֶת הַמָּקוֹם, וְעָלָיו לְהִתְחַשֵּׁב גַּם בְּחִזּוּק יַהֲדוּת הַתּוֹרָה שָׁם, שֶׁהֲרֵי מִלְּבַד הַנֶּזֶק הַיָּשִׁיר שֶׁיִּגְרֹם לַמָּקוֹם עַל יְדֵי הֵעָדְרוֹ מִמֶּנּוּ, יִרְאוּ רַבִּים וְיַעֲשׂוּ כָּמוֹהוּ. עַל כֵּן בִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּשָּׁאֵר בֶּ"שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה".
הֵשִׁיב לָהֶם הֶחָכָם: צָרִיךְ אֲנִי לְהַצִּיג שְׁאֵלָה חֲמוּרָה זוֹ לִפְנֵי מָרָן הָרַב בְּרִיסְק! קָם הָאִישׁ וְעָלָה יְרוּשָׁלַיְמָה. נִכְנַס אֵצֶל הָרַב זַצַ"ל, וְהִצִּיעַ לְפָנָיו אֶת כָּל הָעִנְיָן. מִצַּד אֶחָד הֶעֱלָה אֶת הַטְּעָנוֹת כְּנֶגְדּוֹ, וּמֵאִידָךְ טָעַן שֶׁנִּרְאָה לוֹ שֶׁלְּמַעַן חִנּוּךְ יְלָדָיו מֻכְרָח הוּא לַעֲקוֹר לִמְקוֹם תּוֹרָה.
הֵשִׁיב לוֹ הָרַב מִבְּרִיסְק זַצַ"ל: טָעוּת הִיא לַחְשֹׁב שֶׁרַק בִּשְׁבִיל חִנּוּךְ הַבָּנִים צָרִיךְ לַעֲבוֹר לָגוּר בְּמָקוֹם תּוֹרָה, הֲרֵי בִּשְׁבִיל הָרוּחָנִיּוּת שֶׁלְּךָ בְּעַצְמְךָ עָלֶיךָ לַעֲזֹב אֶת הַסְּבִיבָה הַחִלּוֹנִית, שֶׁהֲרֵי גַּם לְךָ בְּעַצְמְךָ יֵשׁ נֵזֶק בְּמַה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה בְּמָקוֹם מְגוּרֶיךָ...
זהירות מהתלהבות מפרזת
רַבִּי יוֹסִי דּוֹחֶה אֶת הַצָּעָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם שֶׁהִצִּיעַ לוֹ אֶלֶף אֲלָפִים דִּנְרֵי זָהָב וְכוּ', וְזֹאת מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ דָּר אֶלָּא בְּמָקוֹם תּוֹרָה. וְצָרִיךְ לְהָבִין, מַדּוּעַ דָּחָה אוֹתוֹ רַבִּי יוֹסֵי מִיַּד, וְלֹא הִתְעַנְיֵן אוּלַי בְּאוֹתוֹ מָקוֹם יֵשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְהוּא מָקוֹם שֶׁל תּוֹרָה?
אֶלָּא מִכֵּיוָן שֶׁאוֹתוֹ אָדָם הִפְרִיז יוֹתֵר מִדַּאי בַּסְּכוּם שֶׁרָצָה לְהַעֲנִיק לוֹ, וְאָמַר אֶתֶּן לְךָ אֶלֶף אֲלָפִים וְכוּ', מַשְׁמַע שֶׁזֶּהוּ מַעֲשֵׂה שָׂטָן, כִּי אִם בֶּאֱמֶת הָיוּ שָׁם בְּנֵי תּוֹרָה, וְאוֹתוֹ הָאִישׁ בָּא בִּשְׁלִיחוּת הַיֵּצֶר הַטּוֹב, לֹא הָיָה אוֹתוֹ הָאִישׁ מִתְלַהֵב כָּל כָּךְ, וְלֹא הָיָה מַּבְטִיחַ סְכוּם גָּדוֹל כָּזֶה בִּשְׁבִיל שֶׁעוֹד תַּלְמִיד חֲכַם יָבוֹא לָדוּר בְּעִירָם, מִפְּנֵי שֶׁבִּדְבָרִים שֶׁל מִצְוָה וּקְדֻשָּׁה, יֵּצֶר הָרַע גּוֹרֵם לָאָדָם חֲלִישׁוּת וְאֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ לַעֲשׂוֹתָם בְּהִתְלַהֲבוּת, וְלָכֵן הֵבִין רַבִּי יוֹסִי שֶׁאוֹתָהּ הִתְלַהֲבוּת בָּאָה מִצַּד הַיֵּצֶר הָרַע וְלֹא מֵהַיֵּצֶר הַטּוֹב.
וּכְבָר הִזְכַּרְנוּ אֶת הַמַּעֲשֶׂה עִם רַבִּי חַיִּים מּוַלֹאזִ'ין, שֶׁפַּעַם אַחַת הִגִּיעַ בְּהִתְלַהֲבוּת לְרַבּוֹ הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא זַצַ"ל, וּשְׁאָלוֹ הַאִם לִבְנוֹת יְשִׁיבָה וּלְהַעֲמִיד תַּלְמִידִים? וְהָרַב לֹא עָנָה לוֹ כְּלוּם. לְאַחַר זְמַן בָּא אֵלָיו שׁוּב וּשְׁאָלוֹ אֶת אוֹתָהּ שְׁאֵלָה, וַעֲנָה לוֹ הָרַב בְּחִיּוּב, וְדִרְבֵּן אוֹתוֹ לִפְתֹּחַ יְשִׁיבָה.
וּכְשֶׁשָּׁאַל רַבִּי חַיִּים אֶת רַבּוֹ מַדּוּעַ בִּתְחִלָּה סֵרֵב וּלְאַחַר מִכֵּן הִסְכִּים לְכָךְ בְּחֵפֶץ לֵב. אָמַר לוֹ הָרַב: בְּפַעַם הָרִאשׁוֹנָה רָאִיתִי אוֹתְךָ בְּהִתְלַהֲבוּת גְּדוֹלָה, וְחָשַׁשְׁתִּי שֶּׁהַיֵּצֶר הָרַע הוּא הַמֵּנִיעַ אוֹתְךָ לִפְעֻלָּה זוֹ, לָכֵן סֵרַבְתִּי לְךָ. אֲבָל כָּעֵת רָאִיתִי שֶׁבָּאתָ לְלֹא הִתְלַהֲבוּת, וְהֵבַנְתִּי שֶׁכָּעֵת וַדַּאי שֶׁיֵּצֶר הַטּוֹב הוּא זֶה שֶׁמֵּנִיעַ אוֹתְךָ לִפְתֹּחַ יְשִׁיבָה, וְלָכֵן נָתַתִּי לְךָ אֶת הַסְכַּמְתַּי.
במקום של תורה לא מדברים על כסף
מְסַפְּרִים עַל הַגָּאוֹן הָרַב מֵאִיר דָן פְּלוֹצְקִי זַצַ"ל [בָּעַל הַ''כְּלִי חֶמְדָּה"], שֶׁהִגִּיעַ לְאַרְצוֹת הַבְּרִית לֶאֱסוֹף כֶּסֶף לַיְּשִׁיבָה שֶׁל וּוַרְשָׁא, וּבִהְיוֹת שֶׁה' יִתְבָּרַךְ חָנַן אוֹתוֹ בְּכֹשֶׁר דִּבּוּר נִפְלָא, בְּכָל מָקוֹם אֵלָיו הִגִּיעַ, הִתְבַּקֵּשׁ לְשַׁמֵּשׁ כְּרַב בַּמָּקוֹם.
בְּמָקוֹם אֶחָד הֻבְטַח לוֹ מַשְׂכֹּרֶת שֶׁל חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים דּוֹלָר לְחֹדֶשׁ, וּבְמָקוֹם הַשֵּׁנִי שִׁבְעַת אֲלָפִים, וְהוּא עָנָה לָהֶם כִּתְשׁוּבָתוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסִי בֶּן קִסְמָא "אֵינִי דָּר אֶלָּא בְּמָקוֹם תּוֹרָה".
אָמְרוּ לוֹ רָאשֵׁי הַקְּהִלָּה: הֵיאַךְ הָרַב חוֹשֵׁב שֶׁכָּאן אֵינוֹ מָקוֹם תּוֹרָה, וַהֲרֵי יֵשׁ לָנוּ כָּאן מְתִיבְתָּא, יְשִׁיבָה קְטַנָּה, שִׁעוּרֵי תּוֹרָה וְכוּ'?
הֵשִׁיב לָהֶם הָרַב: אָבִיא לָכֶם רְאָיָה מְרַבֵּי יוֹסִי בֶּן קִסְמָא שֶׁהַמָּקוֹם כָּאן אֵינוֹ מָקוֹם תּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי עַל בַּקָּשָׁתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם שֶׁאָמַר לְרַבִּי יוֹסִי "רְצוֹנְךָ שֶׁתָּדוּר עִמָּנוּ בִּמְקוֹמֵנוּ וַאֲנִי אֶתֶּן לְךָ אֶלֶף אֲלָפִים דִּינְרֵי זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת", הֵשִׁיב לוֹ רַבִּי יוֹסִי: "אִם אַתָּה נוֹתֵן לִי כָּל כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם אֵינִי דָּר אֶלָּא בְּמָקוֹם תּוֹרָה".
וְצָרִיךְ לְהָבִין, אֵיךְ הָבִין רַבִּי יוֹסִי בֶּן קִסְמָא שֶׁמְּקוֹמוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם אֵינוֹ מָקוֹם תּוֹרָה, אוּלַי הוּא מָקוֹם תּוֹרָה שֶׁיּוֹדְעִים וּמוֹקִירִים בַּעֲלֵי תּוֹרָה, וְרוֹצִים גַּם לְשַׁלֵּם עַל כָּךְ מַשְׂכֹּרֶת שְׁמֵנָה?
אֶלָּא, שֶׁמִּתּוֹךְ בַּקָּשָׁתוֹ שֶׁאָמַר "רְצוֹנְךָ שֶׁתָּדוּר עִמָּנוּ בִּמְקוֹמֵנוּ וַאֲנִי אֶתֶּן לְךָ אֶלֶף אֲלָפִים דִּינְרֵי זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת", יָדַע רַבִּי יוֹסִי שֶׁבְּמָקוֹם זֶה אֵין תּוֹרָה, כִּי בְּמָקוֹם שֶׁל תּוֹרָה, לֹא מְדַבְּרִים שָׁם עַל כֶּסֶף וְזָהָב, וְאִם הוּא מַצִּיעַ לִי מִלְּיוֹנִים, סִימָן שֶּׁאֵין שָׁם כְּלוּם, וְרַק כֶּסֶף עוֹמֵד בְּרֹאשׁ מַעַיְנֵיהֶם.
אָמַר לָהֶם הָרַב: אִם הֱיִיתֶם בָּאִים אֵלַי, וּמְבַקְּשִׁים מִמֶּנִּי לָבוֹא אֲלֵיכֶם כְּדֵי לְחַזֵּק אֶתְכֶם בְּתוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם, וֶהֱיִתֶם אוֹמְרִים לִי שֶּׁאֵין לָכֶם כֶּסֶף לְשַׁלֵּם אֲבָל יֵשׁ לָכֶם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁרוֹצִים לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, אָכֵן הָיְתָה זוֹ סִבָּה לָבוֹא אֲלֵיכֶם. אֲבָל כֶּסֶף לֹא מְדַבֵּר אֵצֶל מִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה...