אור ברסלב

אבות ישראל - על פרקי אבות

פרק ו · משנה ז

משנה ו

גְּדוֹלָה תּוֹרָה שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת חַיִּים לְעֹשֶׂיהָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (מִשְׁלֵי ד), כִּי חַיִּים הֵם לְמוֹצְאֵיהֶם וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא, וְאוֹמֵר (שָׁם ג), רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָ וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ, וְאוֹמֵר (שָׁם), עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתוֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר, וְאוֹמֵר (שָׁם א), כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶיךָ, וְאוֹמֵר (שָׁם ד), תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת תְּמַגְּנֶךָּ, וְאוֹמֵר (שָׁם ט), כִּי בִּי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים, וְאוֹמֵר (שָׁם ג), אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאוֹלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד, וְאוֹמֵר (שָׁם), כִּי אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָךְ, וְאוֹמֵר (שָׁם), דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נוֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם:

הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה נוֹתֶנֶת לְאָדָם חַיּוּת וְכֹחַ, וּכְמוֹ שֶׁהַדָּג הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם וְהֶחָזָק בְּיוֹתֵר אֵינוֹ יָכוֹל לְהִסְתַּדֵּר לְלֹא מַיִם, וְהַמַּיִם הֵם אֵלּוּ שֶׁנּוֹתְנִים לוֹ אֶת הַחַיּוּת, כָּךְ גַּם לִמּוּד הַתּוֹרָה מֵחַיֵּי אֶת הָאָדָם כְּמוֹ אֲוִיר לִנְשִׁימָה, וּלְלֹא הַתּוֹרָה, חַיֵּי הָאָדָם אֵינָם חַיִּים.

מְסֻפָּר עַל רַבִּי שְׁלֹמֹה הַכֹּהֵן מִוִּילְנָא [מְחַבֵּר סֵפֶר "חֵשֶׁק שְׁלֹמֹה"], שֶׁכְּבָר בִּהְיוֹתוֹ בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, יָדַע בָּעַל פֶּה אֶת כָּל הַשַּׁ"ס וְהַפּוֹסְקִים עַל בֻּרְיָם. יְדִידוֹ מִנֹּעַר הָיָה רַבֵּנוּ הַ''חָפֵץ חַיִּים", וְהוּא הֵעִיד עָלָיו, שֶׁאַהֲבַת הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ הִרְקִיעָה שְׁחָקִים, עַד כְּדֵי מְסִירוּת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ.

לְאַחַר בַּר הַמִּצְוָה שֶׁלּוֹ, חַלָּה ר' שְׁלֹמֹה בְּמַחֲלָה אֲנוּשָׁה, שֶׁנִּמְשְׁכָה כְּאַרְבַּע שָׁנִים. הָרוֹפְאִים הִזְהִירוּ אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִתְאַמֵּץ יֶתֶר עַל הַמִּדָּה בְּלִמּוּדוֹ, כִּי גּוּפוֹ אֵינוֹ מְסֻגָּל לַעֲמוֹד בַּנֵּטֶל. אוּלָם הוּא בְּשֶׁלּוֹ הִמְשִׁיךְ בְּלִמּוּדָיו תְּמִידִים כְּסִדְרָן, בְּלִי לְהִתְחַשֵּׁב בְּמַצַּב גּוּפוֹ.

וְאָכֵן, גּוּפוֹ הִמְשִׁיךְ וְנֶחְלַשׁ, עַד שֶׁהָרוֹפְאִים הִזְהִירוּ אוֹתוֹ, כִּי עָלָיו לַחְדֹּל מִלִּמּוּדוֹ כָּלִיל, לִבּוֹ חָלוּשׁ כְּבָר מְאֹד, וְכָל מַאֲמָץ קַל עָלוּל לַעֲלוֹת לוֹ בְּחַיָּיו, הַמַּצָּב הוּא מַצָּב שֶׁל סַכָּנַת חַיִּים, וְאִם לֹא יִשְׁמַע לָהֶם, סוֹפוֹ וַדַּאי קָרוֹב.

ר' שְׁלֹמֹה הָיָה אָז רַק בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנִים, הַכֹּל חָרְדוּ לִשְׁלוֹמוֹ וְדָאֲגוּ לִבְרִיאוּתוֹ, וְנִסּוּ לְשַׁכְנְעוֹ לְהִשָּׁמַע לַעֲצַת הָרוֹפְאִים, אַךְ הוּא נֶאֱנָח וְעָנָה לִקְרוֹבָיו הַמֻּדְאָגִים: הַתּוֹרָה הִיא תַּמְצִית חַיַּי, אִם לֹא אֶלְמַד תּוֹרָה, הֲרֵי בַּסּוֹף אָמוּת מֵאִי לִמּוּדָהּ, כִּי אֵינֶנִּי מְסֻגָּל לִחְיוֹת לְלֹא תּוֹרָה, מוּטָב לִי לָמוּת מִתּוֹךְ לִמּוּד תּוֹרָה, מֵאָשֵׁר לָמוּת מִבִּטּוּל תּוֹרָה...

רַבִּי שְׁלֹמֹה הִמְשִׁיךְ לִלְמֹד וּלְהִתְיַגֵּעַ בַּתּוֹרָה. בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הִתְאוֹשֵׁשׁ מֵחָלְיוֹ בְּאֹרַח מוֹפְתִי, הוּא הֶאֱרִיךְ יָמִים עַד לְגִיל שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ, וְזָכָה לְהָקִים מִשְׁפָּחָה עֲנֵפָה, וּלְהַעֲמִיד דּוֹרוֹת שֶׁל תַּלְמִידִים וְלִכְתֹּב סְפָרִים.

לִפְנֵי עֲשָׂרוֹת שָׁנִים, חָי בִּירוּשָׁלַיִם רוֹפֵא יָדוּעַ בְּשֵׁם פְּרוֹפֶסוֹר מֹשֶׁה רַחְמִילֵבִיץ', רוֹפֵא זֶה הִתְבַּטֵּא פַּעַם עַל אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה בְּדוֹרוֹ, שֶׁאִם הוּא חַי לְמַעְלָה מִשְּׁמוֹנִים שָׁנָה, יֵשׁ לִשְׂרֹף אֶת כָּל סִפְרֵי הָרְפוּאָה.

עַל מִי הוּא אָמַר זֹאת? עַל הָרַב אִיסָר זַלְמָן מֶלְצַר [בָּעַל הַ''אֶבֶן הָאֶזֶל"], בִּהְיוֹת ר' אִיסָר זַלְמָן בָּחוּר צָעִיר, הַתְמָדָתוֹ הָיְתָה מֻפְלָאָה. הוּא אָכַל מְעַט, וְיָשָׁן מְעַט, וּכְלָל לֹא הִשְׁגִּיחַ עַל צָרְכֵי גּוּפוֹ. גַּם לְאַחַר אֵרוּסָיו, הִמְשִׁיךְ בְּלִמּוּדָיו כְּיָמִים יְמִימָה, עַד שֶׁנֶּחְלַשׁ מְאֹד.

בְּאוֹתָם יָמִים הוּא לָקָה בְּמַחֲלַת הַשַּׁחֶפֶת, וּבִהְיוֹת גּוּפוֹ חָלוּשׁ וּבִלְתִּי מְחֻסָּן, הָרוֹפְאִים לֹא הוֹתִירוּ לוֹ תִּקְוָה, הֵם נָתְנוּ לִקְרוֹבָיו לְהָבִין, שֶׁהַסִּכּוּיִים לַהֲצַלַּת חַיָּיו הֵם אַפְסִיִּים. ר' אִיסָר זַלְמָן הֵבִין אֶת הַמַּצָּב, וְשָׁלַח לְהוֹדִיעַ לַאֲרוּסָתוֹ אֶת הַמַּצָּב לַאֲשׁוּרוֹ. הוּא הִבְהִיר לָהּ שֶׁלֹּא יַקְפִּיד עָלֶיהָ כְּלָל אִם תְּבַטֵּל אֶת הַשִּׁדּוּךְ.

קְרוֹבֵי הַכַּלָּה קִבְּלוּ אֶת הַיְּדִיעָה בְּצַעַר, אַךְ נֹאחֲזוּ בְּהַצָּעָה שֶׁבָּאָה מִצִּדּוֹ שֶׁל הֶחָתָן לְבַטֵּל אֶת הַשִּׁדּוּךְ לְאַלְתָּר, וּלְ"שַׁחְרֵר" אֶת הַכַּלָּה מִצָּרָה זוֹ. הַהַפְתָּעָה הִגִּיעָה מִמְּקוֹר בִּלְתִּי צָפוּי, הַכַּלָּה סֵרְבָה בְּכָל תּוֹקֵף לְבַטֵּל אֶת הַשִּׁדּוּךְ. בַּצַּר הֵם, פַּנּוּ בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה לַ"חָפֵץ חַיִּים", לִטּוֹל עֵצָה כְּדָת מַה לַעֲשׂוֹת.

הַ"חָפֵץ חַיִּים" שָׁמַע אֶת טְעָנוֹת קְרוֹבֵי הַכַּלָּה, הֵם תֵּאֲרוּ אֶת מַצָּבוֹ הָרְפוּאִי שֶׁל הֶחָתָן תֵּאוּר אֲמִתִּי וּמְדֻיָּק. בְּמַקְבִּיל שָׁמַע אֶת טַעֲנַת הַכַּלָּה הַמִּתְעַקֶּשֶׁת לְהַמְשִׁיךְ וּלְקַיֵּם אֶת קִשְׁרֵי הַשִּׁדּוּכִין. תְּשׁוּבָתוֹ הָיְתָה: "יֶשְׁנָם אֲנָשִׁים שֶׁהֵם בְּרִיאִים, וְיֶשְׁנָם אֲנָשִׁים שֶׁמַּאֲרִיכִים יָמִים אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם בְּרִיאִים".

הַכַּלָּה הֵבִינָה מִכָּךְ שֶׁהֶחָתָן יַבְרִיא, וְרָאֲתָה בְּכָךְ אִשּׁוּר לְתִקְוָתָהּ. וְאָכֵן זְמַן מַה לְאַחַר מִכֵּן הֶחָתָן הָחֵל לְהִתְאוֹשֵׁשׁ מִמַּחֲלָתוֹ, וְהַנִּשּׂוּאִין נֶעֶרְכוּ כַּמְתֻכְנָן. ר' אִיסָר זַלְמָן מֶלְצַר הִסְפִּיק לְשַׁמֵּשׁ כְּרַ"מ בִּישִׁיבַת סְלַבּוֹדְקָה, אַב בֵּית הַדִּין בֶּסְלוֹצְק וּבֶּקְלִיק, לְאַחַר מִכֵּן זָכָה לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְכִהֵן קָרוֹב לִשְׁלֹשִׁים שָׁנָה כְּרֹאשׁ יְשִׁיבַת "עֵץ חַיִּים" בִּירוּשָׁלַיִם.

הָרוֹפְאִים שֶׁאָמְרוּ עָלָיו שֶׁהוּא יָמוּת, כְּבָר מֵתוּ מִזְּמַן, וְהוּא הֶאֱרִיךְ יָמִים, וְנִפְטָר בְּגִיל שְׁמוֹנִים וְאַרְבַּע!!!

נִמְצֵאנוּ לְמֵדִים, שֶׁתּוֹרַת ה' הִיא כְּמוֹ קֶרֶשׁ הַצָּלָה, הַנּוֹעָד לְהַצִּיל אֶת הָאָדָם מִמִּשְׁבְּרֵי הַחַיִּים. כָּל הָאוֹחֵז בַּתּוֹרָה נִצּוֹל, וְאִלּוּ הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנָּה, הֲרֵי הוּא כְּמִי שֶׁפּוֹרֵשׂ מִן הַחַיִּים. כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאוֹרֵךְ יָמֵינוּ.

העולם עמד על לומדי התורה

מְסַפְּרִים שֶׁפַּעַם בָּא לְבֵיתוֹ שֶׁל הַחֵפֶץ חַיִּים זִיעַ''א, עָשִׁיר אֶחָד, וְהָרַב לָקַח אוֹתוֹ אֶל יְשִׁיבָתוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּתְרֹם מַשֶּׁהוּ לַיְּשִׁיבָה. הָאוֹרֵחַ הֶעָשִׁיר נִכְנַס לַיְּשִׁיבָה וְשָׁמַע אֶת קוֹל הַתּוֹרָה מְהַדְהֵד בְּעֹז. לְאַחַר שֶׁיָּצָא, אָמַר לַחֵפֶץ חַיִּים: יֹאמַר לִי רַבֵּנוּ, מַדּוּעַ בַּחוּרֵי הַיְּשִׁיבָה כֻּלָּם לוֹבְשִׁים שְׁחוֹרִים, וְכָל הַזְּמַן צוֹעֲקִים בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל, אִי אֶפְשָׁר לִלְמֹד יוֹתֵר בְּשֶׁקֶט? וּמַה הַתּוֹעֶלֶת שֶׁתִּצְמַח מֵאוֹתָם בַּחוּרֵי יְשִׁיבוֹת?

אָמַר לוֹ מָרָן הֶחָפֵץ חַיִּים: אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה: עָשִׁיר אֶחָד זָקֵן, הִרְגִּישׁ שֶׁקִּצּוֹ קָרֵב, וְלֹא יָדַע כֵּיצַד לְבַלּוֹת אֶת שְׁאֵרִית חַיָּיו. יָעֲצוּ לוֹ אוֹהֲבָיו שֶׁיִּרְכֹּשׁ אֳנִיָּה גְּדוֹלָה, וְיַעֲרֹךְ מַסָּע תַּעֲנוּגִים בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם, וְכָךְ יֵהָנֶה מִכַּסְפּוֹ בַּיָּמִים שֶׁעוֹד נוֹתְרוּ לוֹ לִחְיוֹת.

הֶעָשִׁיר שָׁמַע שֶׁרוֹצִים לִמְכּוֹר אֳנִיָּה, וְהָלַךְ לִרְאוֹת. וְאָכֵן הָאֳנִיָּה תָּאֲמָה לְהַפְלִיא לִדְרִישׁוֹתָיו. אַרְבַּע קוֹמוֹת שֶׁבָּהֶן כָּל הַנָּאוֹת וְהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה. מֵיטַב הַטֶּכְנוֹלוֹגְיָה וְהַשִּׁכְלוּלִים. בְּקוֹמָה הָרְבִיעִית הָיָה חֶדֶר הָאוֹכֵל, וּמְשָׁרְתִים וּמֶלְצָרִים עוֹמְדִים לִרְשׁוּתוֹ לִשְׁמוֹעַ מוֹצָא פִּיו. בַּקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית הָיוּ חֲדָרִים מְפֹאָרִים וּמְהֻדָּרִים. יָרַד לַקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה, וְשָׁם הָיוּ מִגְרְשֵׁי כַּדּוּרֶגֶל וְכַדוּרסַל וּבְרֵכַת שְׁחִיָּה וְעוֹד מִינֵי תַּפְנוּקִים.

לְאַחַר מִכֵּן רָצָה לָרֶדֶת לַקּוֹמָה הָרִאשׁוֹנָה, אַךְ אַנְשֵׁי הַצֶּוֶת נִסּוּ לְשַׁכְנֵעַ אוֹתוֹ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת זֹאת, מִשּׁוּם שֶׁשָּׁם הַכֹּל שָׁחוֹר וּמְפֻיָּח, רַעַשׁ מַחֲרִישׁ אָזְנַיִם מִמַּנוֹעִים עֲנָקִים וּמִמַּדְחֲפִים מִפְלַצְתִּיִּים. שָׁם כָּל הַטֶּכְנָאִים וְהָעוֹבְדִים מְפֻחָמִים וּמֻשְׁחָרִים מֵהַשֶּׁמֶן וְהַדֶּלֶק.

אֲבָל הָאִישׁ הִתְעַקֵּשׁ. הֲרֵי אֲנִי קוֹנֶה אַרְבַּע קוֹמוֹת וְלֹא שָׁלוֹשׁ, רוֹצֶה אֲנִי לִרְאוֹת וּלְבַקֵּר הַכֹּל. כְּשֶׁרָאָה אֶת הַקּוֹמָה הָרִאשׁוֹנָה חָשְׂכוּ עֵינָיו. אָכֵן רַעַשׁ אַדִּיר נִשְׁמַע מֵהַמְנוֹעִים, הַכֹּל שָׁחוֹר מְפֻחָם וְשַׁמְנוּנִי. אָמַר לָהֶם: וְכִי אַתֶּם רוֹצִים לְשַׁקֵּר וּלְשַׁטּוֹת בִּי? שָׁלוֹשׁ קוֹמוֹת מְפֹאָרוֹת, וְכָאן הַכֹּל שָׁחוֹר וְרוֹעֵשׁ?

אָמְרוּ לוֹ: וּמַה לַעֲשׂוֹת שֶׁבְּלִי הַקּוֹמָה הַזּוֹ, הָאֳנִיָּה לֹא תָּזוּז מִמְּקוֹמָהּ, מִבַּלְעֲדֵי הַשָּׁחוֹר וְהָרַעַשׁ הַזֶּה, כָּל הָאֳנִיָּה תִּהְיֶה כְּמוֹ גּוּשׁ אֶבֶן וּבַרְזֶל בְּתוֹךְ הַיָּם!

זֶה הַמָּשָׁל. וְהַנִּמְשָׁל הוּא הַתְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתְךָ, אָמַר הֶחָפֵץ חַיִּים לָעָשִׁיר. בְּלִי "הַשָּׁחוֹר" וְ"הָרַעַשׁ" הַזֶּה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה וְשׁוֹמֵעַ כָּאן בַּיְּשִׁיבָה, הָעוֹלָם לֹא יַעֲמוֹד אֲפִילּוּ רֶגַע אֶחָד, וְכָאן זֶה עֵץ הַחַיִּים הַמַּחֲזִיר אֶת כָּל הָעוֹלָם וְאוֹתְךָ בֵּינֵיהֶם!

תוכן העניינים

אבות ישראל - על פרקי אבות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה