אור ברסלב

אבות ישראל - על פרקי אבות

פרק ד · משנה ט

משנה ח

רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר, כָּל הַמְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה מֵעֹנִי, סוֹפוֹ לְקַיְּמָהּ מֵעֹשֶׁר. וְכָל הַמְבַטֵּל אֶת הַתּוֹרָה מֵעֹשֶׁר, סוֹפוֹ לְבַטְּלָהּ מֵעֹנִי:

מַדּוּעַ נֶאֱמַר בַּמִּשְׁנָה "כָּל הַמְּקַיֵּם" אֶת הַתּוֹרָה מֵעוֹנִי, וְלֹא נֶאֱמַר "כָּל הַלּוֹמֵד" תּוֹרָה מֵעוֹנִי?

וְנִרְאָה לִרְמֹז בָּזֶה, שְׁמִי שֶׁזּוֹכֶה לְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה, כְּלוֹמַר לְהָקִים וּלְהַחְזִיק אֶת לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה הָעֲנִיִּים שֶׁיּוּכְלוּ לָצֵאת מֵהָעֹנִי שֶּׁבּוֹ הֵם שְׁרוּיִים, וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה מִתּוֹךְ יִשּׁוּב הַדַּעַת, הֲרֵי בִּזְכוּתוֹ לֹא תִּשְׁתַּכַּח הַתּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל, וְאוֹתָם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁתָּמַךְ בָּהֶם, יִגְדְּלוּ וַיִּהְיוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, וְעַל יְדֵי כָּךְ יִהְיֶה קִיּוּם לַתּוֹרָה מֵעֹשֶׁר שֶׁל רִבּוּי חָכְמָה וְחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה וְרִבּוּי תַּלְמִידִים.

אֲבָל אִם אֵינוֹ נוֹתֵן תְּמִיכָה לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים, הֲרֵי עַל יְדֵי כָּךְ גּוֹרֵם חָלִילָה לְבַטֵּל אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי כָּל הָאֵיבָרִים תְּלוּיִים בַּלֵּב, וְהַלֵּב תָּלוּי בַּכִּיס, וּכְשֶׁהַכִּיס רֵיק, אֲזַי כָּל הַגּוּף לֹא מְתַפְקֵד, וְעַל יְדֵי כָּךְ נִגְרַם בִּטּוּל תּוֹרָה לְלוֹמְדֵי הַתּוֹרָה, וְחָלִילָה הַתּוֹרָה מִתְבַּטֵּל מֵרֹב עֹנִי.

וּמְסַפְּרִים עַל הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק אֶלְחָנָן סְפֶּקְטוֹר מִקּוֹבְנָא, שֶׁבְּבַחֲרוּתוֹ הָיָה שָׁרוּי בַּעֲנִיּוּת גְּדוֹלָה. הִגִּיעוּ הַדְּבָרִים לִידֵי כָּךְ שֶׁבִּתְקוּפָה מְסֻיֶּמֶת לֹא הָיָה לוֹ כֶּסֶף אֲפִילּוּ לִקְנוֹת נַעֲלַיִם לְרַגְלָיו, וְלָכֵן לֹא הָיָה יָכוֹל לָלֶכֶת לִלְמֹד בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְנֶאֱלַץ לְהִשָּׁאֵר בַּבַּיִת.

בִּמְצוּקָתוֹ פָּנָה יוֹם אֶחָד לְבָחוּר בֶּן גִּילוֹ שֶׁהָיָה בֶּן עֲשִׁירִים, וְעָמַד לְהִנָּשֵׂא, וְאָמַר לוֹ: רְאֵה נָא אֶת מַצָּב כַּסְפִּי הַיָּרוּד, עַד שֶּׁאֵין בִּיכוֹלְתִי לִרְכוּשׁ לְעַצְמִי זוּג נַעֲלַיִם חֲדָשׁוֹת. הוֹאִיל וְאַתָּה עוֹמֵד לְהִתְחַתֵּן בַּיָּמִים הַקְּרוֹבִים, מַרְשֶׁה אֲנִי לְעַצְמִי לְהָנִיחַ כִּי קָנִיתָ לְךָ בְּגָדִים חֳדָשִׁים לְיוֹם שִׂמְחַת לִבְּךָ, אָנָּא בְּטוּבְךָ תֶּן לִי אֶת הַנַּעֲלַיִם הַיְשָׁנוֹת שֶׁלְּךָ, אֲשֶׁר בְּווַדַּאי כְּבָר לֹא תִּזְדַּקֵּק לָהֶן אַחַר נִשּׂוּאֶיךָ, וְאָז אוּכַל שׁוּב לָלֶכֶת לִלְמֹד בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ.

הֶחָתָן הֶעָשִׁיר הִבִּיט אֵלָיו בְּבוּז, וְאָמַר: אִם תֵּלֵךְ לַעֲבוֹד וְתַרְוִיחַ כֶּסֶף, לֹא תִּזְדַּקֵּק לְמַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם, וְתוּכַל לִקְנוֹת נַעֲלַיִם בְּכַסְפֶּךָ...

חָלְפוּ שָׁנִים, וְרַבִּי יִצְחָק אֶלְחָנָן הִתְפַּרְסֵם בְּכָל אֲתָר וַאֲתַר כְּתַלְמִיד חֲכַם מֻפְלָג וּכְפוֹסֵק הַדּוֹר. יוֹם אֶחָד הִגִּיעַ לְוִילְנָא כַּאֲשֶׁר בְּאַמְתַּחְתּוֹ כְּתָב יָד שֶׁל אֶחָד מִסְּפָרָיו, כְּדֵי לְהַדְפִּיסוֹ.

עַם רַב יָצָא לִקְרָאתוֹ וְקִבְּלוֹ בְּכָבוֹד מְלָכִים. מְסַפְּרִים שֶׁהַקָּהָל הָרַב מָנָה כְּעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ, וְהַדָּבָר הִשְׁאִיר רוֹשֵׁם כֹּה גָּדוֹל, עַד שֶׁמּוֹשֵׁל מְחוֹז וּוִילְנָא אָסַר עָלָיו לָשׁוּב לָבוֹא לְשָׁם, מֵאַחַר שֶׁהַכָּבוֹד שֶׁנִּתָּן לוֹ הָיָה גָּדוֹל מִן הַכָּבוֹד שֶׁנִּתָּן לַצָּאר בְּבוֹאוֹ לְוִילְנָא, וְהָיְתָה זוֹ פְּגִיעָה בִּכְבוֹד הַצַּאר.

בֵּין הַבָּאִים לְחַלּוֹת אֶת פְּנֵי הַגָּאוֹן, הָיָה גַּם אוֹתוֹ בֶּן עֲשִׁירִים. הוּא יָדַע שַׂר' יִצְחָק אֶלְחָנָן עוֹמֵד לְהַדְפִּיס אֶת סִפְרוֹ, וּלְכָבוֹד הָיְתָה נֶחְשֶׁבֶת בְּעֵינָיו הַזְּכוּת לְמַמֵּן אֶת הוֹצָאַת הַסֵּפֶר לָאוֹר, וְלָכֵן אָמַר הָאִישׁ לָאוֹרֵחַ הַנִּכְבָּד: הִנְּנִי מוּכָן לְקַבֵּל עַל עַצְמִי אֶת כָּל הוֹצָאוֹת הַדְפָּסַת הַסֵּפֶר וְהַכְּרִיכָה, וְאַף אֶת הַפַצָתוֹ.

הִבִּיט ר' יִצְחָק אֶלְחָנָן בָּאִישׁ, וְזִהָה אוֹתוֹ כְּאוֹתוֹ בֶּן עֲשִׁירִים אֲשֶׁר בִּזְמַנּוֹ סֵרֵב לְהַעֲנִיק לוֹ זוּג נַעֲלָיִם מְשֻׁמָּשׁוֹת. אָמַר לוֹ הָרַב: "אֵחַרְתָּ אֶת הַמּוֹעֵד"...

בָּנָיו שֶׁל הָרַב שֶׁהָיוּ נוֹכְחִים בַּמָּקוֹם, תָּמְהוּ עַל אֲבִיהֶם מַדּוּעַ בְּנִגּוּד לְטִבְעוֹ הוּא דָּחָה אֶת הֶעָשִׁיר. הִסְבִּיר לָהֶם וְאָמַר: אַל תִּתְמְהוּ בָּנַי, שִׁמְעוּ וַאֲסַפֵּר לָכֶם. בִּצְעִירוּתִי הָיִיתִי יָתוֹם וְדָל. הִגִּיעַ חֹרֶף קָשֶׁה, נַעֲלַי הָיוּ קְרוּעוֹת, וְהָיִיתִי זָקוּק לְזוּג נַעֲלָיִם טוֹבוֹת כְּדֵי לָלֶכֶת בַּגְּשָׁמִים וּבַשְּׁלָגִים. נִגַּשְׁתִּי לְאָדָם זֶה וּבִקַּשְׁתִּי אֶת עֶזְרָתוֹ, אַךְ הוּא דָּחָה אוֹתִי.

דְּעוּ לָכֶם בָּנַי, יִתָּכֵן שֶׁאִלּוּ הָיָה לִי אָז זוּג נַעֲלָיִם טוֹבוֹת, אוּלַי הָיִיתִי מוֹסִיף חָיִל בַּתּוֹרָה, וְאוּלַי הָיִיתִי מַגִּיעַ לְהֶשֵּׂגִים גְּדוֹלִים יוֹתֵר, וְאָז הָיָה לְאוֹתוֹ אָדָם חֵלֶק הָגוּן בְּתוֹרָתִי. אוּלָם מֵאַחַר שֶׁלֹּא זָכָה הֶעָשִׁיר לִתְמֹךְ בַּנַּעַר הַקָּטָן, אֵין הוּא רָאוּי עַתָּה לִתְמֹךְ בְּהוֹצָאוֹת הַדְפָּסַת הַסֵּפֶר.

אַשְׁרֵי מִי שֶׁעוֹזֵר וּמְסַיֵּעַ לְהָקִים וְלִתְמֹךְ בְּלוֹמְדֵי הַתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לִלְמֹד בְּעֹשֶׁר וּבְהַרְחָבַת הַדַּעַת.

מהו עשר אמתי

לִכְאוֹרָה נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה, כֵּיצַד קוֹבַעַת הַמִּשְׁנָה שְׁמִי שֶׁמְּקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה מֵעוֹנִי, סוֹפוֹ שֶׁיְּקַיְּמֶהָ מֵעֹשֶׁר, וַהֲרֵי עֵינֵינוּ רוֹאוֹת הַרְבֵּה צַדִּיקִים שֶׁעָסְקוּ כָּל יְמֵיהֶם בַּתּוֹרָה מִתּוֹךְ דֹּחַק וְעֹנִי, וּבְכָל זֹאת לֹא רָאִינוּ שֶׁזָּכוּ לְעֹשֶׁר, אֶלָּא הִמְשִׁיכוּ בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה מִתּוֹךְ עֹנִי.

וּכְמוֹ כֵּן מְסַפְּרִים שֶׁפַּעַם נִשְׁאַל רַבֵּנוּ הַסְּטַיְיפֶּלֶר זַצַ"ל, כִּי מֵאַחַר שֶׁסַּנְדְקָאוּת מְסֻגֶּלֶת לַעֲשִׁירוּת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, אִם כֵּן, מַדּוּעַ הָרַב עָנִי, וַהֲרֵי כְּבוֹדוֹ מֻזְמָן פְּעָמִים רַבּוֹת לְסַנְדְקָאוּת וּבְכָל זֹאת לֹא זָכָה לַעֲשִׁירוּת.

מִיַּד הֵרִים הָרַב אֶת יָדוֹ לְעֵבֶר הַמַּדָּפִים הַמְלֵאִים בִּסְפָרָיו הַיְּקָרִים "קְהִלּוֹת יַעֲקֹב", וְאָמַר בִּתְמֵהָה: "וְכִי זֶה לֹא עֲשִׁירוּת"?

עוֹד מְסֻפָּר עַל רַבִּי הִלֵּל מִקוֹלֹמַאִי זַצַ"ל, שֶׁהָיָה נוֹהֵג בְּלֵיל הַסֵּדֶר לְהָנִיחַ אֶת כָּל כִּתְבֵי הַיָּד מִחִדּוּשֵׁי הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ עַל שֻׁלְחָן קָטָן סָמוּךְ לְשֻׁלְחָן שֶׁהָיָה עוֹרֵךְ עָלָיו אֶת הַסֵּדֶר. וּכְשֶׁנִּשְׁאַל מַדּוּעַ הוּא נוֹהֵג כָּךְ, הֵשִׁיב, שֶׁכָּךְ כָּתוּב בַּהֲלָכָה בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ (סִימָן תעב), שֶׁבְּלֵיל הַסֵּדֶר יְסַדֵּר שֻׁלְחָנוֹ בְּכֵלִים נָאִים כְּפִי כֹּחוֹ, וְאֵלּוּ הֵם הַכֵּלִים הַנָּאִים שֶׁלִּי שֶׁזָּכִיתִי לָהֶם כְּפִי כֹּחִי...

הַגָּאוֹן רַבִּי יְחֶזְקֵאל אַבְרַמְסְקִי זַצַ"ל, נוֹהֵג הָיָה לוֹמַר, שֶׁכָּל תַּלְמִיד שֶׁיַּצְלִיחַ לְשַׁנֵּן מֵאָה דַּפֵּי גְּמָרָא בְּעַל פֹּה, עֲשִׁירוּתוֹ תַּעֲלֶה עַל זוֹ שֶׁל רוֹטְשִׁילְד!!

וְסִפֵּר אֶחָד מִתַּלְמִידָיו: זְכוּרָנִי בִּהְיוֹתִי חָתָן, הֶרְאֵתִי לְרַבִּי יְחֶזְקֵאל אַבְרַמְסְקִי אֶת שְּׁעוֹן הַזָּהָב שֶּׁקִּבַּלְתִּי מַתָּנָה בָּאֵרוּסִין. הָרַב שָׁאַל: מַה מְחִירוֹ שֶׁל הַשָּׁעוֹן? הֵשַׁבְתִּי לוֹ שֶׁהַשָּׁעוֹן שָׁוֵה חָמֵשׁ מֵאוֹת דּוֹלָר!

הִתְבּוֹנֵן רַבִּי יְחֶזְקֵאל ארוכות בַּשָּׁעוֹן, הִרְהֵר מְמוּשַׁכוֹת וְאַחַר כָּךְ אָמַר בְּהִתְרַגְּשׁוּת: עַכְשָׁו תּוּכַל לְהָבִין מַה זֶה "טוֹב לִי תּוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכֶסֶף". לְהַגִּיד פֵּרוּשׁ אֲמִתַּי בְּמִילָה אַחַת בְּתוֹסֶפְתָּא, הוּא יָקָר יוֹתֵר מֵהַרְבֵּה שְׁעוֹנֵי זָהָב כָּאֵלּוּ...

נִמְצֵאנוּ לְמֵדִים שֶׁהָעֹשֶׁר הַגָּדוֹל שֶׁעָתִיד הָאָדָם לִזְכּוֹת לוֹ עֵקֶב זֶה שֶׁלָּמַד תּוֹרָה מִתּוֹךְ עֹנִי, אֵינוֹ נִמְדַּד רַק בַּעֲשִׁירוּת שֶׁל כֶּסֶף וְזָהָב, אֶלָּא עֲשִׁירוּת בְּדַעַת וּבְחָכְמָה שֶׁל תּוֹרָה, וּבִכְתִיבַת חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה, שֶׁזֶּהוּ הָעֹשֶׁר וְהָאֹשֶׁר הַגָּדוֹל וְהַנִּצְחִי מִכָּל.

תחלתו עני וסופו עשר

הַגָּאוֹן הָאֲמִתִּי רַבִּי מְשׁוּלָם אִיגְרָא, לַמְרוֹת שֶׁהָיָה עָנִי מָרוּד, הָיָה שַׁקְדָן עָצוּם בַּתּוֹרָה, וְהִגְבִּיר הֶעָשִׁיר רַבִּי שְׁמוּאֵל בִּיק נָתַן עֵינָיו בּוֹ לָקַחַת אוֹתוֹ חָתָן לְבִתּוֹ הַיְּחִידָה.

וְהִנֵּה לְאַחַר שֶׁנָּשָׂא אֶת בַּת הַגְּבִיר, חֲסִידוּתוֹ וּפְרִישׁוּתוֹ שֶׁל רַבִּי מְשׁוּלָם לֹא מָצְאָה חֵן בְּעֵינֵי אִשְׁתּוֹ שֶׁהָיְתָה מְפֻנֶּקֶת מִיַּלְדוּתָהּ, וְלָכֵן דָּרְשָׁה מִמֶּנּוּ לָתֶת לָהּ גֵּט. גַּם חוֹתְנוֹ רַבִּי שְׁמוּאֵל, בִּרְאוֹתוֹ שֶּׁאֵין זִוּוּגָם עוֹלֶה יָפֶה, הִתְחִיל לִדְרוֹשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּתֵּן לְבִתּוֹ גֵּט, עִם כָּל הַצַּעַר וְהַכְּאֵב, עֲמֹד רַבִּי מְשׁוּלָם וְגֵרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ.

וְהִנֵּה בַּיָּמִים הָהֵם פָּרְצָה מַחְלֹקֶת בֵּין גְּדוֹלֵי הָרַבָּנִים בֶּבְּרוֹדִי, בִּדְבַר גֵּט אֶחָד אֲשֶׁר סִדֵּר הָרַב מֹשֶׁה מִינְץ לִבְנוֹ שֶׁל רַבִּי מָרְדְּכַי זְאֵב הַזָּקֵן [אַב בֵּית הַדִּין שֶׁל הָעִיר לְבוֹב], חֶלְקָם הָיוּ פּוֹסְלִים אֶת הַגֵּט וְחֶלְקָם מַכְשִׁירִים, וְהֶחְלִיטוּ שֶׁהַגָּאוֹן רַבִּי יְשַׁעְיָה בֶּרְלִין, רַבָּה שֶׁל בְּרַסְלוֹי, יַכְרִיעַ בַּדָּבָר, בִּהְיוֹתוֹ גָּאוֹן עָצוּם וּבָקִי מְאֹד בַּפּוֹסְקִים.

כַּמָּה מֶהֲרַבָּנִים בְּיוֹדְעָם אֶת גּוֹדָל חָכְמָתוֹ שֶׁל רַבִּי מְשׁוּלָם אִיגְרָא, פַּנּוּ אֵלָיו שֶׁגַּם הוּא יִתְעָרֵב בַּדָּבָר, וְיַבִּיעַ אֶת חַוַּת דַּעְתּוֹ, וְהוּא נֶעְתַּר לְבַקָּשָׁתָם, וְכָתַב פִּלְפּוּל נִפְלָא בְּעֹמֶק הָעִיּוּן וּבִבְקִיאוּת עֲצוּמָה, וּפָסַק לְהַתִּיר אֶת הַגֵּט. וְכָל הַתְּשׁוּבוֹת שֶׁבַּדָּבָר הֻעֲבְרוּ לְהַכְרָעָתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי יְשַׁעְיָה בֶּרְלִין.

וְהִנֵּה בְּעֵת שֶׁהָיָה רַבִּי יְשַׁעְיָה מְעַיֵּן בַּתְּשׁוּבוֹת שֶׁלְּפָנָיו, נִזְדַּמֵּן לְשָׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בִּיק, אֲשֶׁר בָּא לְבְּרַסְלוֹי לְרֶגֶל מִסְחָרוֹ, וּמָצָא לְנָכוֹן לְבַקֵּר אֶת רַב הָעִיר שֶׁהָיָה מַכִּירוֹ זֶה שָׁנִים רַבּוֹת. לְאַחַר שֶׁרַבִּי יְשַׁעְיָה קָרָא אֶת תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן הַצָּעִיר רַבִּי מְשׁוּלָם, וְהִתְפַּעֵל מְאֹד מִבְּקִיאוּתוֹ וּפִלְפּוּלוֹ, שָׁאַל אֶת רַבִּי שְׁמוּאֵל בִּיק הַאִם הוּא מַכִּיר מִי הוּא זֶה הַגָּאוֹן רַבִּי מְשׁוּלָם אִיגְרָא? וְהֵשִׁיב לוֹ, כִּי הוּא מַכִּירוֹ, וְהוּא צָעִיר לְיָמִים, כְּבֶן שֶׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה.

רַבִּי יְשַׁעְיָה הִבִּיעַ אֶת הִשְׁתּוֹמְמוּתוֹ, וְאָמַר: כָּל כָּךְ צָעִיר וְיָדָיו רַב לוֹ בִּבְקִיאוּת עֲצוּמָה וּבַחֲרִיפוּת נִפְלָאָה?! עָנָהוּ רַבִּי שְׁמוּאֵל: מַה הַפֶּלֶא שֶׁבַּדָּבָר, יֵשׁ לָנוּ בֶּבְּרוֹדִי הַרְבֵּה תַּלְמִידֵי חֲכָמִים צְעִירִים שֶׁרַבָּה שֶׁל בְּרַסְלוֹי אֵינוֹ מַכִּירָם. עָנָהוּ רַבִּי יְשַׁעְיָה, מַה אַתָּה מְדַבֵּר? הָרַב הַזֶּה גָּאוֹן עָצוּם הוּא, מִיְּחִידִי סְגוּלָה שֶׁבַּדּוֹר, וְעָתִיד לִהְיוֹת גְּדוֹל מוֹרֵי הַהוֹרָאָה שֶׁבְּדוֹרֵנוּ!

שָׁמַע רַבִּי שְׁמוּאֵל בִּיק אֶת הַדְּבָרִים שֶׁיָּצְאוּ מִפִּי זְקַן גְּאוֹנֵי הַדּוֹר, נִתְכַּוֵּץ לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ וְהִתְעַלֵּף. הִזְעִיק רַבִּי יְשַׁעְיָה אֶת בְּנֵי בֵּיתוֹ, וְהִתִּיזוּ עָלָיו מַיִם עַד שֶּׁשָּׁבָה רוּחוֹ אֵלָיו, וְאָז שָׁאַל אוֹתוֹ רַבִּי יְשַׁעְיָה: מַה קָרָה לְךָ כִּי שֶׁהִתְעַלַּפְתָּ?

עָנָה רַבִּי שְׁמוּאֵל, צָעִיר זֶה הָיָה חֲתָנִי, וּלְצַעֲרִי נֶאֱלָץ לְפִי בַּקָּשָׁתִי לָתֶת גֵּט לְבִתִּי. אָמַר לוֹ רַבִּי יְשַׁעְיָה, אִם גָּאוֹן כָּזֶה הָיָה בְּבֵיתְךָ, וְהִשְׁרָה שְׁכִינָה בְּבֵיתְךָ, וְאַתָּה הוֹצֵאתָ אוֹתוֹ מִן הַבַּיִת, חַיָּב אַתָּה לְהִתְעַלֵּף פַּעַם שֵׁנִית...

לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים, וְזָכָה רַבִּי מְשׁוּלָם אִיגְרָא לָשֵׂאת אֶת בִּתּוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק הוֹרְבִיץ הַלֵּוִי, שֶׁהָיָה רַבָּה שֶׁל בְּרוֹדִי, וְחַי בַּטּוֹב וּבַנְּעִימִים, וְנִתְקַיֵּם בּוֹ מַאֲמָר הַמִּשְׁנָה: "כָּל הַמְּקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה מֵעוֹנִי סוֹפוֹ לְקַיְּמָהּ מֵעֹשֶׁר".

תוכן העניינים

אבות ישראל - על פרקי אבות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה