פרק ד · משנה ב
בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר, הֱוֵי רָץ לְמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, וּבוֹרֵחַ מִן הָעֲבֵרָה. שֶׁמִּצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה, וַעֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה. שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה, מִצְוָה. וּשְׂכַר עֲבֵרָה, עֲבֵרָה:
מצוה גוררת מצוה
בְּשַׁבָּת שׁוּבָה שְׁנַת תשס"ט, נִפְטַר בְּתֵל אָבִיב הָרַב פַּאלוּךְ זַצַ"ל, יְהוּדִי יָקָר שֶׁהִשְׁקִיעַ רַבּוֹת בְּמֶשֶׁךְ כָּל חַיָּיו בְּקֵרוּב צְעִירִים חִלּוֹנִיִּים לְדֶרֶךְ הַתּוֹרָה. הוּא הֵקִים בְּמָקוֹם מְגוּרָיו - בִּשְׁכוּנַת רָמַת הַחַיָּל, מָקוֹם תּוֹרָה בְּמִקְלָט מִתַּחַת לִפְנֵי הַקַּרְקַע, וּבוֹ הָיָה אוֹסֵף בַּחוּרִים שֶׁמֵּימֵיהֶם לֹא רָאוּ דַּף גְּמָרָא, וּמְלַמֵּד אוֹתָם, מִתּוֹךְ תִּקְוָה שֶׁהַמָּאוֹר שֶׁבַּתּוֹרָה יַחְזִירֵם לַמּוּטָב.
פַּעַם אַחַת יָשַׁב הָאִישׁ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁבָּנָה, והִמְתִּין לַבַּחוּרִים. אוּלָם מִתּוֹךְ כָּל הַקְּבוּצָה שֶׁהָיְתָה אֲמוּרָה לָבוֹא, הִגִּיעַ רַק בָּחוּר אֶחָד... בִּתְחִלָּה הִמְתִּין הָאִישׁ, וְקִוָּה שֶׁבִּמְהֵרָה יִכָּנְסוּ הַמְאַחֲרִים, אוּלָם לְאַחַר הַמְתָּנָה חַסְרַת תּוֹחֶלֶת, הוּא הֵבִין שֶׁאַף אֶחָד מֵהֶם אֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לָבוֹא הַיּוֹם.
הַבָּחוּר שֶׁהִגִּיעַ, נִיסָה לְשַׁכְנֵעַ אוֹתוֹ לִלְמֹד לְכָל הַפָּחוֹת אִתּוֹ, אַךְ הָרַב פַּאלוּךְ סֵרַב, וְהֶחְלִיט לָצֵאת לָרְחוֹב וְלִמְצֹא עוֹד מִישֶׁהוּ שֶׁיִּשְׁתַּתֵּף בַּשִּׁעוּר.
הַשְּׁנַיִם עָלוּ אֶל הָרְחוֹב הֶחָשׁוּךְ, אַךְ גַּם שָׁם לֹא הָיָה אִישׁ. שׁוּב נִיסָה הַבָּחוּר לְדַבֵּר עַל לִבּוֹ, וּלְשַׁכְנֵעַ אוֹתוֹ שֶּׁאֵין הַדָּבָר נּוֹרָא כָּל כָּךְ, וּבְאֶפְשָׁרוּתָם לִלְמֹד יָחַד, אוּלָם הַיְּהוּדִי סֵרֵב לִשְׁמוֹעַ עַל כָּךְ וְאָמַר לוֹ: לֹא וָלֹא, עָלֵינוּ לְזַכּוֹת יְהוּדִים נוֹסָפִים.
לְאַחַר מַחְשָׁבָה קְצָרָה, הֶחְלִיט לִדְפֹּק עַל דַּלְתוֹת בָּתֵּיהֶם שֶׁל הָאֲנָשִׁים, וְלֶאֱסֹף עַל יְדֵי כָּךְ אֲנָשִׁים לִלְמֹד. לַמְרוֹת תְּחוּשַׁת הַבּוּשָׁה שֶׁחָשׁ הַבָּחוּר, הוּא הֶחְלִיט לְהִצְטָרֵף אֵלָיו.
הַשְּׁנַיִם נִכְנְסוּ לְבִנְיַן הַקָּרוֹב בְּיוֹתֵר אֲלֵיהֶם, וְנָקְשׁוּ עַל הַדָּלֶת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁנִּקְרְתָה לִפְנֵיהֶם. לְאַחַר מִסְפַּר דַּקּוֹת נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת בִּידֵי אָדָם חִלּוֹנִי שֶׁשָּׁאַל לִרְצוֹנָם, וְהַיְּהוּדִי הִצִּיעַ לוֹ בְּפַשְׁטוּת לָבוֹא לְלַמֵּד אִתָּם תּוֹרָה.
לְמַשְׁמַע הַדְּבָרִים, הֶחֱוִיר הַחִלּוֹנִי כַּסִּיד, וְנִרְאָה הָיָה כְּאָדָם הָעוֹמֵד לְהִתְעַלֵּף. זֵעָה קָרָה בִּצְבְּצָה מִמִּצְחוֹ, וְהַשְּׁנַיִם מִהֲרוּ לְהַגִּישׁ לוֹ כִּסֵּא וְכוֹס מַיִם.
כַּאֲשֶׁר נִרְגַּע מְעַט וְהַצֶּבַע שָׁב אֶל פָּנָיו, הוּא סִמֵּן לָהֶם בְּיָדוֹ, וְהוֹבִיל אוֹתָם אֶל הַחֶדֶר הַפְּנִימִי. הוּא הֶרְאָה לָהֶם חֶבֶל וְאָמַר לָהֶם: דְּעוּ לָכֶם, בְּעֶרֶב זֶה, הִגַּעְתִּי לְמַצָּב נַפְשִׁי קָשֶׁה בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁהֶחְלַטְתִּי שֶׁאֵינִי מְסֻגָּל לָשֵׂאת יוֹתֵר אֶת מַצָּבִי, וְעַל כֵּן אֶטֹּל אֶת נַפְשִׁי.
בְּאֶמְצָעוּת חֶבֶל זֶה, הָיִיתִי צָרִיךְ לְהִתְאַבֵּד, אוּלָם רֶגַע לִפְנֵי כֵּן לָחַשְׁתִּי וְאָמַרְתִּי: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם אַתָּה קַיָּם, אָנָּא, שְׁלַח לִי מֶסֶר קָטָן וַאֲנִי מַּבְטִיחַ לְךָ שֶׁאֶחֱזֹר אֵלֶיךָ!...
תּוֹךְ כְּדֵי אֲמִירַת הַדְּבָרִים, שָׁמַעְתִּי אֶת הַדְּפִיקוֹת שֶׁלָּכֶם, וְאַתֶּם קְרָאתֶם לִי לָבוֹא לִלְמֹד תּוֹרָה... אוֹתוֹ יְהוּדִי, שֶׁחַיָּיו הַפִיזִיִּים וְגַם הָרוּחָנִיִּים נִצְּלוּ, זָכָה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְהַיּוֹם בְּבֵיתוֹ נִמְסָרִים שִׁעוּרֵי תּוֹרָה.
רְאֵה מַה זָכָה אוֹתוֹ רַב, שֶׁרָצָה לַעֲשׂוֹת מִצְוָה אַחֵר שֶׁל זִכּוּי הָרַבִּים, וּבִזְכוּת זֶה הִצִּיל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל מִמִּיתָה גַּשְׁמִית וְרוּחָנִית...
מַעֲשֵׂה שֶׁהָיָה בְּתַלְמִיד חֲכַם אֶחָד, שֶׁרָצָה לִבְנוֹת מִרְפֶּסֶת בְּבֵיתוֹ כְּדֵי לַעֲשׂוֹת שָׁם סֻכָּה. כַּנָּהוּג נִגַּשׁ הַתַּלְמִיד חֲכַם לְכָל הַשְּׁכֵנִים וּבִקֵּשׁ אֶת חֲתִימָתָם, עַל מְנָת שֶׁיּוּכַל לְבַצֵּעַ אֶת הַבְּנִיָּה. כָּל הַשְּׁכֵנִים חָתְמוּ, מִלְּבַד מֵאֶחָד, שֶׁכֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע שֶׁמְּדֻבָּר בְּסֻכָּה, אָמַר שֶׁהַדָּבָר מַפְרִיעַ לוֹ, וְכָל תַּחֲנוּנָיו וְהַפְצָרוֹתָיו שֶׁל הַתַּלְמִיד חֲכַם לֹא הוֹעִילוּ לוֹ.
גַּם כַּאֲשֶׁר הִצִּיעַ לוֹ הַתַּלְמִיד חֲכַם כֶּסֶף עֲבוּר הַסְכָּמָתוֹ, סֵרֵב לְכָךְ הַשָּׁכֵן. בִּשְׁלַב מְסֻיָּם נִיסָה הַתַּלְמִיד חֲכַם לְשַׁכְנֵעַ אֶת שְׁכֵנוֹ שֶׁהַדָּבָר מִשְׁתַּלֵּם לוֹ, כֵּיוָן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֶלֶק בְּמִצְוַת הַסֻּכָּה, שֶׁהֲרֵי בִּלְעֲדֵי הַהַסְכָּמָה שֶׁלּוֹ, לֹא יוּכַל לִבְנוֹת סֻכָּה. אֲבָל גַּם זֶה לֹא הוֹעִיל דָּבָר.
מִי שֶׁבְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר שִׁכְנֵעַ אֶת הַשָּׁכֵן, הָיְתָה זוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁהֵבִינָה שֶׁאָכֵן הַדָּבָר מִשְׁתַּלֵּם לָהֶם לִזְכּוֹת בְּמִצְוָה יְקָרָה זוֹ. הַתַּלְמִיד חֲכַם כָּל כָּךְ שָׂמַח, עַד שֶׁהֵבִיא מַשְׁקֶה מְשֻׁבָּח לְבֵיתוֹ שֶׁל הַשָּׁכֵן, וְהֵרִים כּוֹסִית לְחַיִּים עִם שְׁכֵנוֹ, וּלְאַחַר מִכֵּן הֶחְתִּים אוֹתוֹ עַל הַסְכָּמָתוֹ שֶׁיִּבְנֶה סֻכָּה.
תּוֹךְ כְּדֵי כָּךְ, סָבַר הַתַּלְמִיד חֲכַם שֶׁמִּכֵּיוָן שֶׁשְּׁכֵנוֹ נָתַן לוֹ הַסְכָּמָה לִבְנוֹת סֻכָּה, הֲרֵי מִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה, וְהֶחְלִיט לִגְרוֹר אוֹתוֹ לְמִצְוָה אַחֶרֶת, וְהִצִּיעַ לוֹ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין מִידֵי כָּל בֹּקֶר, וְלִקְרֹא קְרִיאַת שְׁמַע.
הַשָּׁכֵן הִסְכִּים לְכָךְ, אֲבָל בִּקֵּשׁ מִשְּׁכֵנוֹ הַחֲרֹדִי שֶׁיְּסַיֵּעַ לוֹ בְּכָךְ, מִשּׁוּם שֶׁמֵּעוֹלָם הוּא לֹא הֵנִיחַ תְּפִלִּין [אוֹתוֹ שָׁכֵן הָיָה לְמַעְלָה מִגִּיל 70].
הַתַּלְמִיד חֲכַם הִבְטִיחַ שֶׁיַּעֲזֹר לוֹ בְּכָךְ, אֲבָל צִיֵּן שֶׁכָּל זֶה לְגַבֵּי מִצְוַת הַנַּחַת תְּפִלִּין, אֲבָל בְּאָשֵׁר לִקְרִיאַת שְׁמַע, הִצִּיעַ לַשָּׁכֵן שֶׁיִּקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע כְּשֶׁהוּא לְבַדּוֹ בַּחֶדֶר, כִּי יִתָּכֵן שֶׁיִּרְצֶה לִבְכּוֹת בְּעֵת אֲמִירַת קְרִיאַת שְׁמַע, וְאִם יִהְיֶה מִישֶׁהוּ בַּחֶדֶר, יִהְיֶה קָשֶׁה לְךָ לַעֲשׂוֹת כֵּן.
לְמָחֳרָת הִגִּיעַ הַתַּלְמִיד חֲכַם לְבֵיתוֹ שֶׁל הַשָּׁכֵן, וְהִנִּיחַ לוֹ תְּפִלִּין. לְאַחַר מִכֵּן הֶרְאָה לוֹ הֵיכָן נִמְצֵאת קְרִיאַת שְׁמַע בַּסִּדּוּר, וְלִפְנֵי שֶׁעָזַב אֶת הַחֶדֶר, קָבַע אִתּוֹ שֶׁלְּמָחֳרַת הוּא יָבוֹא שׁוּב כְּדֵי לְהָנִיחַ לוֹ תְּפִלִּין.
לְמָחֳרָת הַשָּׁכֵן לֹא הִתְקַשֵּׁר. כְּשֶׁרָאָה זֹאת הַתַּלְמִיד חֲכַם, הֶחְלִיט לִבְדּוֹק מַדּוּעַ הַשָּׁכֵן לֹא מִתְקַשֵּׁר, וְהִתְקַשֵּׁר הוּא לְבֵיתוֹ שֶׁל הַשָּׁכֵן. בַּעֲלַת הַבַּיִת הֱרִימָהּ אֶת הַטֶּלֶפוֹן, וְסִפְּרָה לַתַּלְמִיד חֲכַם: מִיַּד לְאַחַר שֶׁעָזַבְתָּ אֶת הַבַּיִת, הֵחֵל בַּעֲלִי לִקְרֹא קְרִיאַת שְׁמַע, וְאָכֵן עָשָׂה זֹאת מִתּוֹךְ בֶּכִי וּדְמָעוֹת שֶׁנִּמְשְׁכוּ זְמַן רַב.
וּמִיַּד לְאַחַר שֶּׁסִּיֵּם קְרִיאַת שְׁמַע, נִפְטַר, וְהָלָךְ לְעוֹלָמוֹ, מִתּוֹךְ קִיּוּם הַמִּצְווֹת הַלָּלוּ. רְאֵה לְמַה גָּרַמְתָּ, אַתָּה בְּסַךְ הַכֹּל בִּקַּשְׁתָּ מִמֶּנּוּ אִשּׁוּר לִבְנוֹת סֻכָּה, וּמִשְׁהֶסְכִּים - גָּרַרְתָּ אוֹתוֹ לְעוֹד שְׁתֵּי מִצְווֹת יְקָרוֹת שֶׁבִּזְכוּת הוּא מֵת כְּבַעַל תְּשׁוּבָה.
עברה גוררת עברה
אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ ז''ל בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (דַּף קה:): כָּךְ אָמָּנוּתוֹ שֶׁל יֵּצֶר הָרַע, הַיּוֹם אוֹמֵר לוֹ לָאָדָם 'עֲשֵׂה כָּךְ', וּלְמָחָר אוֹמֵר לוֹ 'עֲשֵׂה כָּךְ', עַד שֶּׁאוֹמֵר לוֹ 'עֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה', וְהָאָדָם הוֹלֵךְ וְעוֹבֵד.
דַּרְכּוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר לָבוֹא בִּדְבָרִים קְטַנִּים לָאָדָם, וּלְאַחַר שֶׁרוֹאֶה שֶׁהָאָדָם נִשְׁמַע לוֹ, מוֹסִיף הוּא עוֹד עֲבֵרָה, וְאִם גַּם לָזֶה הָאָדָם נִשְׁמַע, אֲזַי רוֹאֶה הַיֵּצֶר שֶׁיֵּשׁ לוֹ "קְלִיֶנְט" טוֹב, וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר מֵבִיא אֶת הָאָדָם אֶל הָעֲבֵרוֹת הַחֲמוּרוֹת בְּיוֹתֵר.
דֻּגְמָא לְכָךְ אוֹמֵר דָּוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה, בִּתְחִלַּת סֵפֶר "תְּהִלִּים" "אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים, וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמַד, וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשַׁב" שׁוֹאֲלִים רַבּוֹתֵינוּ בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (יח:), מַדּוּעַ נֶאֶמְרוּ שְׁלוֹשֶׁת הַפְּעָלִים הַלָּלוּ 'הָלַךְ' 'עָמַד' 'יָשַׁב', וַהֲרֵי אִם הוּא לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים, אָז הוּא גַּם לֹא עָמַד, וְאִם הוּא לֹא עָמַד, אָז הוּא גַּם לֹא יָשַׁב?!
אֶלָּא לוֹמַר לְךָ, שֶׁאִם הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים, סוֹפוֹ לַעֲמוֹד, וְאִם עָמַד, סוֹפוֹ לָשֶׁבֶת, וְאִם יָשַׁב סוֹפוֹ לִהְיוֹת לֵץ כְּמוֹתָם. כְּלוֹמַר, הַחֵטְא עוֹלֶה בְּהַדְרָגָה, בִּתְחִלָּה אָדָם רַק "הוֹלֵךְ" לִרְאוֹת מַה שְׁלוֹם הַחֶבְרֶה.
לְאַחַר מִכֵּן הוּא מִתְעַכֵּב קְצָת בַּמָּקוֹם, וּמַתְחִיל לְשׂוֹחֵחַ עִם הַחֲבֵרִים מֵהֶעָבָר, וּמַעֲלֶה זִכְרוֹנוֹת, וּמְגַלֶּה ש"יֵשׁ עִם מִי לְדַבֵּר", וְלָכֵן נִשְׁאַר הוּא לַעֲמוֹד שָׁם, אֲבָל חָלִילָה אֵינוֹ יוֹשֵׁב בִּמְחִיצָתָם.
אוּלָם בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר אָנוּ מוֹצְאִים אֶת אוֹתוֹ אָדָם יוֹשֵׁב עִמָּהֶם, וְנֶהְפָּךְ לִהְיוֹת לֵץ כְּמוֹתָם. לָכֵן הָעֵצָה הִיא לִבְרֹחַ מֵהָעֲבֵרָה, וְלֹא לָתֶת לַיֵּצֶּר אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת לְהָבִיא אוֹתוֹ לַעֲמוֹד בֵּין הָרְשָׁעִים.
בְּסֵפֶר "מֵעַם לוֹעֵז" מוּבָא מַעֲשֵׂה בְּמֶלֶךְ אֶחָד, שֶׁגָּזַר עַל יְהוּדִי אֶחָד לַעֲשׂוֹת אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה עֲבֵרוֹת; אוֹ זְנוּת, אוֹ לֶאֱכוֹל מַאֲכָל אָסוּר, אוֹ שֶׁיִּשְׁתֶּה יַיִן שֶׁלָּהֶם שֶׁהוּא אָסוּר מִשּׁוּם יַיִן נֶסֶךְ.
אוֹתוֹ אָדָם בָּחַר בְּאִסּוּר שְׁתִיַּת יַיִן בְּחָשְׁבוֹ שֶׁזּוֹ הָעֲבֵרָה הַקַּלָּה בְּיוֹתֵר, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ כְּתוּבָה בַּתּוֹרָה אֶלָּא רַבָּנָן גָּזְרוּ לֹא לִשְׁתּוֹת יַיִן שֶׁל גּוֹיִים. אָמְנָם אוֹתוֹ הָאִישׁ לֹא יָדַע כִּי עֲבֵרָה קַלָּה גּוֹרֶרֶת אַחֲרֶיהָ עֲבֵרָה חֲמוּרָה, וְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הָיָה, שֶׁשָּׁתָה אֶת הַיַּיִן וְנִשְׁתַּכֵּר, וְאָכַל מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת, וְנִכְשַׁל בִּזְנוּת.
כיצד העברה גוררת עוד עברה
כָּתַב הַגָּאוֹן רַבִּי מֹשֶׁה סוֹפֵר בְּסִפְרוֹ "תּוֹרַת מֹשֶׁה": כִּי הַמַּשְׁחִית הַנִּבְרָא מֵהָעֲבֵרָה, הוּא רוֹדֵף אֶת זֶה שֶׁעָשָׂהוּ, עַד שֶׁגּוֹרֵם לוֹ שֶׁיִּשְׁנֶה בְּאִוַּלְתּוֹ לַעֲשׂוֹת עוֹד עֲבֵרָה וְלִבְרֹא עוֹד מַשְׁחִית כַּיּוֹצֵא בּוֹ. וְעַל דֶּרֶךְ זֶה "מִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה", שֶׁהַמַּלְאָךְ הַנִּבְרָא מִכֹּחַ הַמִּצְוָה, מוֹשְׁכוֹ לְקַיֵּם עוֹד מִצְווֹת, וּמִשּׁוּם כָּךְ, בַּעֲשׂוֹתוֹ מִצְוָה אַחַת בִּשְׁלֵמוּת, נִבְרָא עַל יָדָהּ מַלְאַךְ חָזָק מֻשְׁלָּם וְאַמִּיץ כֹּחַ הַדּוֹחֲפוֹ לַעֲשׂוֹת עוֹד מִצְווֹת.
הַדְּבָרִים יוּבְנוּ יוֹתֵר עַל יְדֵי מָשָׁל: מַעֲשֵׂה בִּשְׁנֵי שְׁכֵנִים, שֶׁלְּאֶחָד מֵהֶם הָיְתָה טַבַּעַת יְקָרָה עֲשׂוּיָה זָהָב וּמְשֻׁבֶּצֶת בְּיַהֲלוֹם, וְהַשֵּׁנִי חָמַד אֶת הַטַּבַּעַת, וְחִפֵּשׂ דֶּרֶךְ לְהַשִּׂיגָהּ.
פַּעַם נִכְנְסוּ שְׁנֵיהֶם בְּשִׂיחָה, וְהָאִישׁ שֶׁחָמַד אֶת הַטַּבַּעַת אָמַר: קָנִיתִי הַיּוֹם טַבַּעַת עִם יַהֲלוֹם, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם הִיא שָׁוָה אֶת הַסְּכוּם שֶׁדּוֹרְשִׁים בַּעֲבוּרָהּ. אָמַר לוֹ חֲבֵרוֹ, רְאֵה אֶת הַטַּבַּעַת שֶׁלִּי, שִׁלַּמְתִּי עֲבוּרָהּ אֶלֶף דִּינָרִים. בִּקֵּשׁ הַחַמְדָן לִרְאוֹת מִקָּרוֹב אֶת הַטַּבַּעַת, וַחֲבֵרוֹ הוֹרִיד אֶת הַטַּבַּעַת וְנָתַן לוֹ לִרְאוֹתָהּ.
הַחַמְדָן הִסְתַּכֵּל יָפֶה בַּטַּבַּעַת, וּלְאַחַר מִכֵּן שָׂם אוֹתָהּ בְּכִיסוֹ. שָׁאַל חֲבֵרוֹ: מַה אַתָּה עוֹשֶׂה? עָנָה הַגַּנָּב: אֲנִי מַחְזִיר אֶת הַטַּבַּעַת לְכִיסִי...
צָעַק בָּעַל הַטַּבַּעַת: זוֹ הַטַּבַּעַת שֶׁלִּי, תַּחְזִיר לִי אוֹתָהּ מִיַּד. אָמַר לוֹ הַחַמְדָן: אֶת טַבַּעֲתְּךָ הְחֶזַרְתִּי לְךָ, וְזוֹ הַטַּבַּעַת אֲשֶׁר קָנִיתִי. הַוִּכּוּחַ בֵּינֵיהֶם נִמְשָׁךְ עַד שֶׁהָאִישׁ שֶׁנִּגְנְבָה טַבַּעְתּוֹ, הִצִּיעַ לַגַּנָּב לָבוֹא עִמּוֹ לְבֵית הַדִּין.
אָמַר הַגַּנָּב: לֹא אוּכַל לָלֶכֶת אִתְּךָ, כִּי אֵין לְבוּשִׁי יָפֶה, וּמִתְבַּיֵּשׁ אֲנִי לָלֶכֶת כָּךְ. נָתַן לוֹ בָּעַל הַטַּבַּעַת אֶת מְעִילוֹ, וְאָמַר לוֹ: קַח אֶת מְעִילִי וּבוֹא אִתִּי לְבֵית דִּין.
אָמַר הַגַּנָּב: אֲבָל אֵין לִי כֹּחַ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ הַזּוֹ בָּרֶגֶל. נָתַן לוֹ בָּעַל הַטַּבַּעַת אֶת חֲמוֹרוֹ, וְהָעִקָּר שֶׁיָּבוֹא אֶל הַדַּיָּן.
כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְבֵית הַדִּין, בָּעַל הַטַּבַּעַת טָעַן אֶת טַעֲנָתוֹ. וּמַה יֵשׁ לְךָ לְהָשִׁיב עַל כָּךְ, שָׁאַל הַדַּיָּן. אָמַר הַגַּנָּב: אֲדוֹנִי הַדַּיָּן, שְׁכֵנִי הוּא שַׁקְרָן גָּדוֹל, וְאוּכָל לְהוֹכִיחַ זֹאת, הִנֵּה שְׁמַעְתֶּם אֶת טַעֲנָתוֹ שֶׁטַּבַּעַת זוֹ שַׁיֶּכֶת לוֹ, הוּא מְסֻגָּל בְּהֶחְלֵט לְסַפֵּר לָכֶם בְּלִי כָּל בּוּשָׁה שֶׁהַמְּעִיל שֶׁאֲנִי לוֹבֵשׁ גַּם כֵּן שַׁיָּךְ לוֹ.
אָכֵן, צָעַק הָאִישׁ, הַמְּעִיל שֶׁלִּי הוּא! אָמַר הַגַּנָּב: רוֹאִים אַתֶּם שֶׁצָּדַקְתִּי. תֵּכֶף הוּא גַּם לֹא יִתְבַּיֵּשׁ לִטְעוֹן שֶׁגַּם הַחֲמוֹר שֶּׁבָּאתִי עָלָיו שַׁיָּךְ לוֹ. הָאִישׁ הִתְרַגֵּז יוֹתֵר וַיִּוָּתֵר וְקָרָא: כַּמּוּבָן שֶׁהַחֲמוֹר שֶׁלִּי!!!
הַדַּיָּן שֻׁכְנָע שֶׁהַמִּתְלוֹנֵן אֵינוֹ אֶלָּא שַׁקְרָן, וּפָסַק לְטוֹבַת הַגַּנָּב שֶׁעָלָה וְרָכָב עַל הַחֲמוֹר, וְחָזַר לְבֵיתוֹ עָטוּף בַּמְּעִיל וְעָנוּד טַבַּעַת.
כָּךְ גַּם דַּרְכּוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרַע, לִגְנֹב לָאָדָם לְאַט לְאַט אֶת מִצְווֹתָיו וּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים אֲשֶׁר רָכָשׁ בִּימֵי חַיָּיו בַּעֲמַל רַב, וְזֹאת עַל יְדֵי פִּתּוּי לַעֲבֵרָה וְעוֹד עֲבֵרָה, עַד שֶׁלְּבַסּוֹף לֹא רַק שֶׁלּוֹקֵחַ לָאָדָם אֶת הַכֹּל, אֶלָּא בְּנוֹסָף לְכָךְ עוֹד מְקַטְרֵג עָלָיו לִפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה, וּמַאֲשִׁים אוֹתוֹ עַל כָּךְ שֶׁעָבַר עֲבֵרוֹת. חַיָּבִים אָנוּ לָדַעַת אֶת תַּחְבּוּלוֹתָיו שֶׁל הַיֵּצֶר, וְעָלִינוּ לְהַגְבִּיר חֲיָלִים לַעֲמוֹד כְּנֶגְדּוֹ בְּכֹחַ וּבְחַיִל.
מְסַפְּרִים בְּדֶרֶךְ מְלִיצָה עַל אָדָם אֶחָד, שֶׁרָצָה לִקְנוֹת דָּג לִכְבוֹד הֶחָג. אוּלָם מֵאַחַר שֶׁהָיָה אָמוּר לָבוֹא לוֹ אוֹרֵחַ לַחַג, לָכֵן קָנָה דָּג יָקָר וָטוֹב בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ, וְעוֹד דָּג מְקֻלְקָל וְזוֹל בִּשְׁבִיל הָאוֹרֵחַ.
בְּעֶרֶב הֶחָג הִגִּישׁ בָּעַל הַבַּיִת אֶת הַדָּג הַמְקֻלְקָל לָאוֹרֵחַ, וּלְאַחַר שֶׁאָכַל הָאוֹרֵחַ מֵהַדָּג, קִבֵּל הַרְעָלַת קֵיבָה, וְאֻשְׁפַּז בְּבֵית הַחוֹלִים. אֲבָל בָּעַל הַבַּיִת לְאִשְׁתּוֹ: בּוֹאִי נֵלֵךְ לְבַקֵּר אֶת הָאוֹרֵחַ בְּבֵית הַחוֹלִים.
כַּעֲבוֹר יוֹמָיִם נִפְטַר הָאוֹרֵחַ מֵהַרְעָלַת קֵיבָה, וּבַעַל הַבַּיִת וְאִשְׁתּוֹ הָלְכוּ לְקַיֵּם מִצְוַת הַלְוָיַת הַמֵּת. וּבַשִּׁבְעָה, הָלְכוּ לְנַחֵם אֶת בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁל הָאוֹרֵחַ.
כְּשֶׁחָזְרוּ לְבֵיתָם, אֲבָל הַבַּעַל לְאִשְׁתּוֹ: רָאִית כַּמָּה "מִצְווֹת" קִיַּמְנוּ בִּזְכוּת הַדָּג הַמְקֻלְקָל - גַּם הַכְנָסַת אוֹרְחִים, גַּם בִּקּוּר חוֹלִים, גַּם הַלְוָיַת הַמֵּת, וְגַם נִחוּם אֲבֵלִים...
כָּךְ בְּדִיּוּק עוֹשֶׂה הַיֵּצֶר הָרַע לָאָדָם, מַרְאֶה לוֹ אֶת הָעֲבֵרוֹת כְּמִצְווֹת, וְכָךְ גּוֹרֵר אוֹתוֹ לְעוֹד "מִצְווֹת" מְדֻמּוֹת, עַד שֶׁמַּפִּילוֹ לִבְאֵר שָׁחַת.
שכר מצוה מצוה ושכר עברה עברה
נִרְאָה לִרְמֹז בָּזֶה מַה שֶׁכָּתַב לְחַדֵּשׁ רַבֵּנוּ אֵלִיָּהוּ הַכֹּהֵן מְאִיזְמִיר בְּסִפְרוֹ אֲגֻדַּת אֵלִיָּהוּ (פֵּאָה פֶּרֶק א), שֶׁאִם אָדָם עָשָׂה עֲבֵרָה שֶׁמִּתּוֹךְ אוֹתָהּ הָעֲבֵרָה נוֹלְדָה עֲשִׂיַּת מִצְוָה, כְּגוֹן שֶׁהָלַךְ לַעֲשׂוֹת עֲבֵרָה, וְעַל יְדֵי אוֹתָהּ עֲבֵרָה זָכָה לְהַחֲיוֹת נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, הֲרֵי הוּא יְקַבֵּל שָׂכָר עַל הַמִּצְוָה אַף עַל פִּי שֶׁמַּגִּיעַ לוֹ גַּם עוֹנֶשׁ עַל הָעֲבֵרָה.
לְמָשָׁל: אָדָם אֶחָד רֹדֵף אַחַר חֲבֵרוֹ כְּדֵי לְהוֹרְגוֹ, וְרָדַף אַחֲרָיו עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְמָקוֹם מְסֻיָּם שֶׁשָּׁם יָכַל כְּבָר לַהֲרוֹג אוֹתוֹ, אַךְ לְפֶתַע הוּא רוֹאֶה שָׁם אָדָם אֶחָד שֶּׁנִּכְשַׁל עִם אִשָּׁה בְּאִסּוּר עֲרָיוֹת. פַּחַד אוֹתוֹ הָאִישׁ לִרְצֹחַ אֶת חֲבֵרוֹ בִּפְנֵי הַנּוֹאֵף, וְהָלָךְ מִשָּׁם בְּלִי לַהֲרוֹג אֶת חֲבֵרוֹ. נִמְצָא, שֶׁאוֹתוֹ נוֹאֵף שֶׁעָשָׂה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם עֲבֵרָה חֲמוּרָה שֶׁל גִּלּוּי עֲרָיוֹת, גָּרַם לְהַצָּלַת נֶפֶשׁ.
עוֹד דֻּגְמָא מֵבִיא הָרַב: אָדָם אֶחָד נָתַן מָעוֹת לְאִשָּׁה פְּרוּצָה שֶּׁנִּכְשַׁל עִמָּהּ בַּעֲבֵרָה, וְעִם אוֹתָם מָעוֹת, הָלְכָה הַפְּרוּצָה וְהֶחְיְתָה נֶפֶשׁ שֶׁל צַדִּיק אֶחָד. אַף עַל פִּי שֶׁבִּשְׁנֵי הַמִּקְרִים הוּא לֹא כִּוֵּן לְמִצְוָה, וּבָרוּר שֶׁבֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה לֹא יֵחַשְׁבוּ זֶה לְמִצְוָה, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא רַב חֶסֶד מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד, מַחְשִׁיב לוֹ אֶת הַמִּצְוָה שֶׁנּוֹלְדָה מֵהָעֲבֵרָה, כְּאִלּוּ הוּא עָשָׂה אוֹתָהּ בְּכַוָּנָה תְּחִלָּה, אַף שֶׁלֹּא כִּוֵּן לָהּ, מִשּׁוּם שֶׁה' יִתְבָּרַךְ הוּא רַב חֶסֶד, וּמַטֵּה כְּלַפֵּי חֶסֶד.
וְזֶה כַּוָּנַת הַתַּנָּא שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה מִצְוָה וּשְׂכַר עֲבֵרָה עֲבֵרָה, כְּלוֹמַר הָעֹנֶשׁ שֶׁמַּגִּיעַ עַל הָעֲבֵרָה הוּא בְּנִפְרָד, וְהַשָּׂכָר שֶׁמַּגִּיעַ לוֹ עַל הַמִּצְוָה שֶׁנִּגְרְמָה עַל יְדֵי עֲשִׂיַּת הָעֲבֵרָה, הוּא בְּנִפְרָד.
וּלְפִי בֵּאוּר זֶה נִרְאָה לְבָאֵר אֶת דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ: מַעֲשֵׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁמָּכַר אֶת שׁוֹרוֹ לְגוֹי, וְהַשּׁוֹר הָיָה עוֹבֵד כָּל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ אַךְ כְּשֶׁהִגִּיעַ יוֹם שַׁבָּת לֹא הָיָה מוּכָן הַשּׁוֹר לַעֲבוֹד בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן, קָרָא הַגּוֹי לַחֲסִיד וּשְׁאָלוֹ מַדּוּעַ שׁוֹרוֹ לֹא עוֹבֵד?!
הֵבִין הֶחָסִיד אֶת הָעִנְיָן וְלָחַשׁ בְאָזְנוֹ שֶׁל הַשּׁוֹר; שֶׁעַד הַיּוֹם הָיָה אָסוּר לוֹ לַעֲבוֹד בְּשַׁבָּת כֵּיוָן שֶׁהָיָה תַּחַת רְשׁוּתוֹ שֶׁל יְהוּדִי, אֲבָל מֵהַיּוֹם נִמְצָא הוּא תַּחַת בַּעֲלוּת הַגּוֹי, וְלָכֵן צָרִיךְ הוּא לַעֲבוֹד בְּשַׁבָּת, מִיַּד קָם הַשּׁוֹר וְהֵחֵל לַעֲבוֹד כְּבִימוֹת הַחוֹל. כְּשֶׁרָאָה זֹאת הַגּוֹי נָשַׂא קַל וָחֹמֶר לְעַצְמוֹ; וּמַה שׁוֹר זֶה שֶּׁאֵין בּוֹ דַּעַת מֵבִין שֶׁלֹּא עוֹבְדִים בְּשַׁבָּת, אֲנִי שֶׁיֵּשׁ בִּי דַּעַת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. הָלַךְ וְהִתְגַּיֵּר וְנַעֲשָׂה חֲכַם גָּדוֹל (ר' אֶלְעָזָר בֶּן תּוֹרְתָא).
וְכָתוּב בְּסֵפֶר "גִּלְגּוּלֵי נְשַׁמּוֹת", שֶׁוַּשְׁתִּי הַמַּלְכָּה חָזְרָה בְּגִלְגּוּל שֶׁל אוֹתוֹ הַשּׁוֹר, וּבָזֶה שֶׁגָּרְמָה לְאוֹתוֹ גּוֹי לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה תִּקְּנָה אֶת מַה שֶׁהֶחְטִיאָה אֶת בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל בְּחִלּוּל שַׁבָּת.
וְצָרִיךְ לְהָבִין מַדּוּעַ זָכְתָה אוֹתָהּ מֵרִשְׁעַת לְהַחְזִיר גּוֹי בִּתְשׁוּבָה וְלָבוֹא עַל יְדֵי זֶה לִידֵי תִּקּוּן? אוּלָם כְּיָדוּעַ אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּחַ שְׂכַר שֶׁל שׁוּם בְּרִיָּה בָּעוֹלָם, וְלָכֵן מֵאַחַר שֶׁוַּשְׁתִּי גָּרְמָה עַל יְדֵי מִיתָתָהּ לַעֲלִיַּת אֶסְתֵּר לִמְלוּכָה וּלֶהֲצָלַּת כְּלָל יִשְׂרָאֵל מִגְּזֵרַת הַמָּן הָרָשָׁע, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִתְכַּוְּנָה לָזֶה, מִכָּל מָקוֹם יִתָּכֵן שֶׁעָמְדָה לָהּ זְכוּת זוֹ כְּדֵי לְהַכְנִיס גּוֹי תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, וּבִגְלַל שֶׁגָּרְמָה לְאֶסְתֵּר לִמְלֹךְ, נִגְרַם עַל יָדָהּ לְהַמְלִיךְ אֶת אוֹתוֹ גּוֹי וּלְהַכְתִּירוֹ בְּכֶתֶר תּוֹרָה [מָאן מַלְכֵי רַבָּנָן].
וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה אֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ מַה שֶׁפָּסַק מָרָן הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (סִימָן תרצה סְעִיף ב): חַיָּב אָדָם לְהִשְׁתַּכֵּר בְּפוּרִים עַד שֶׁלֹּא יֵדַע בֶּן אָרוּר הַמָּן לְבָרוּךְ מָרְדְּכַי. וְכָתַב בְּסֵפֶר "שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת", שֶׁצָּרִיךְ לְהַגִּיעַ לְמַצָּב שֶׁלֹּא יָדַע לְהַבְחִין מִי בָּרוּךְ וּמִי אָרוּר עַד שֶּׁיֹּאמַר "בָּרוּךְ הָמָן". (הוּבְאוּ דְּבָרָיו בְּכַף הַחַיִּים שָׁם אוֹת טז).
וּכְמוֹ כֵּן כָּתַב רַבִּי חַיִּים פַּלָּאגִ'י בְּסֵפֶר "מוֹעֵד לְכָל חַי", שֶׁנָּהֲגוּ לַעֲשׂוֹת הַשְׁכָּבָה לְהָמָן בְּפוּרִים, וְיֵשׁ לְלַמֵּד עַל זֶה זְכוּת. וְלִכְאוֹרָה מַדּוּעַ זוֹכֶה הֲמִן שֶׁיֹּאמְרוּ עָלָיו 'בָּרוּךְ הָמָן', וְיַעֲשׂוּ לוֹ הַשְׁכָּבָה בְּיוֹם הַפּוּרִים?
וּלְפִי הֶאָמוּר לְעֵיל יֵשׁ לוֹמַר, שֶׁמֵּאַחַר שֶּׁהַמָּן גָּרַם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה וַיְקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַתּוֹרָה בְּשִׂמְחָה וְאַהֲבָה, לָכֵן לֹא קִפַּח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת שְׂכָרוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִתְכַּוֵּן לְכָךְ.
וּזְכוּרָנִי שֶׁמִּטַּעַם זֶה כָּתַב הַמַּגִּיד מִדּוּבְנָא, שֶׁזָּכָה הַמָּן שֶׁמִּבְּנֵי בָּנָיו לָמְדוּ תּוֹרָה בִּבְנֵי בְּרַק. וְאִם לְאוֹתָם רְשָׁעִים שִׁלֵּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכָרָם עַל אַף שֶׁלֹּא הִתְכַּוְּנוּ לְכָךְ, וְאַדְּרַבָּה אִם הָיוּ יוֹדְעִים עַל כָּךְ יִתָּכֵן שֶׁהָיוּ מִצְטַעֲרִים שֶׁבִּזְכוּתָם נַעֲשׂוּ כָּאֵלֶּה דְּבָרִים, אִם כֵּן, מִי יָכוֹל לְשַׁעֵר מַהוּ הַשָּׂכָר הַמַּגִּיעַ לַיְּהוּדִי עַל כָּל מַעֲשֵׂה טוֹב שֶׁעוֹשֶׂה לִכְבוֹד ה' יִתְבָּרַךְ. וְהַדְּבָרִים נִפְלָאִים.