פרק ג · משנה ג
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שְׁלשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד וְלֹא אָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תּוֹרָה, כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִזִּבְחֵי מֵתִים, שֶׁנֶּאֱמַר (יְשַׁעְיָה כח), כִּי כָּל שֻׁלְחָנוֹת מְלְאוּ קִיא צֹאָה בְּלִי מָקוֹם. אֲבָל שְׁלשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד וְאָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תּוֹרָה, כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל מָקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (יְחֶזְקֵאל מא), וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה':
כְּשֶׁאָדָם אוֹמֵר עַל שֻׁלְחָנוֹ דִּבְרֵי תּוֹרָה לְאַחַר הָאֲכִילָה, מַרְאֶה הוּא בָּזֶה שֶׁעִקַּר הָאֲכִילָה לֹא הָיְתָה בִּשְׁבִיל תַּאֲווֹת הַגּוּף, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לִלְמֹד תּוֹרָה, וְהָרְאָיָה לְכָךְ, שֶׁמִּיָּד לְאַחַר הָאֲכִילָה מְדַבֵּר הוּא בְּדִבְרֵי תּוֹרָה.
אֲבָל מִי שֶׁאָכַל וְלֹא אָמַר דִּבְרֵי תּוֹרָה עַל הַשֻּׁלְחָן, אֶלָּא קָם וְהָלָךְ לְדַרְכּוֹ, הֲרֵי זֶה מַרְאֶה שֶׁאֲכִילָתוֹ הָיְתָה אַךְ וְרַק לְצֹרֶךְ תַּאֲווֹת גּוּפוֹ וְלֹא לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְלָכֵן שֻׁלְחָנוֹ וַאֲכִילָתוֹ מְאוּסִים בְּעֵינֵי ה' יִתְבָּרַךְ.
וּבְהֶקְשֵׁר לָזֶה כָּתַב בְּסֵפֶר "יַחֵל יִשְׂרָאֵל", רֶמֶז מְעַנְיֵן לְכָךְ בְּדִבְרֵי רַבִּי מֹשֶׁה אִיסֶרְלִישׁ (הָרַמָ"א) בְּהַגָּהוֹתָיו לְשֻׁלְחָן עָרוּךְ.
אֶת הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ חֵלֶק "אוֹרַח חַיִּים" הַחֵלֶק הָעוֹסֵק בַּהֲלִיכוֹת חַיָּיו שֶׁל הָאָדָם בְּחַיֵּי הַיּוֹם יוֹם, פּוֹתֵחַ הָרַמָ"א וּמְסַיֵּם בְּשֵׁנִי פְּסוּקִים שׁוֹנִים, שֶׁבָּהֶם מוֹפִיעָה הַמִּילָה "תָּמִיד". אֶת תְּחִלַּת הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (סִימָן א) הוּא פּוֹתֵחַ בְּפָסוּק: "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָּמִיד". וְסִיּוּם דִּבְרֵי הָרַמָ"א (סִימָן תרצז) הֵם בְּפָסוּק: "וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָּמִיד".
הַפָּסוּק הָרִאשׁוֹן כֻּלּוֹ מַבִּיעַ רוּחָנִיּוּת, שֵׁם ה' נִצָּב לְנֶגֶד עֵינֵי הָאָדָם בְּכָל רֶגַע וְרֶגַע. לְעֻמָּתוֹ, הַפָּסוּק הַשֵּׁנִי כֻּלּוֹ עוֹסֵק בְּגַשְׁמִיּוּת, לִכְאוֹרָה מְדֻבָּר בְּאָדָם הֶעָסוּק בְּכָל הַעֵת וּבְכָל זְמַן בְּמִשְׁתֵּה.
לְלַמֶּדְךָ, שֶׁאִם הָאָדָם מְקַיֵּם אֶת "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָּמִיד" הַמִּתְבַּטֵּא בְּאֹפֶן מַעֲשִׂי בְּקִיּוּם כָּל הַכָּתוּב בַּהֲלָכָה, הוּא מַגִּיעַ לְכָךְ שֶׁאַף הַ''טוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָּמִיד" הוּא בִּבְחִינַת אוֹתוֹ "תָּמִיד" שֶׁבּוֹ נִפְתָּח הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, דְּהַיְנוּ שֶׁהַמְקַיֵּם הֲלָכָה לְמַעֲשֵׂה אֶת הַ''תָּמִיד" הָרִאשׁוֹן שֶׁל "בְּכָל דַּרְכֶּךָ דָּעֵהוּ" יָכוֹל לְהַגִּיעַ לְקִיּוּם שְׁנֵי "תְּמִידִים" כְּהִלְכָתָם. כָּל חַיָּיו יִתְנַהֲלוּ לְאוֹר הַהֲלָכָה, וְאַף פְּעֻלּוֹתָיו הַתְּמִידִיּוֹת, תְּחַשֵּׁבְנָה כְּקָרְבָּן, וְתַעֲלֶינָה לְרֵיחַ נִיחוֹחַ לִפְנֵי הַמָּקוֹם.
אכילה לשם שמים
יָדוּעַ מַה שֶׁחֲסִידִים מְסַפְּרִים, עַל חָסִיד אֶחָד שֶׁרַבּוֹ שָׁלַח אוֹתוֹ לְאֵיזֶה כְּפָר קָטָן אֵצֶל יְהוּדִי אֶחָד, כְּדֵי שֶׁיִּלְמַד אֶצְלוֹ אֵיךְ אוֹכְלִים לְשֵׁם שָׁמַיִם. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו, מָצָא שֶׁאוֹתוֹ יְהוּדִי הוּא פָּשׁוּט בְּיוֹתֵר בֹּקֶר צָהֳרָיִם וְעֶרֶב מַרְבֶּה בָּאֲכִילָה כְּכָל אֲשֶׁר יוּכַל, וּבְכָל אֲרוּחָה הוּא גּוֹמֵר סִיר מַלֵּא עַל גְּדוֹתָיו.
הִתְפַּלֵּא הֶחָסִיד מְאֹד וְחָשַׁב לְעַצְמוֹ: מַה כְּבָר אֶפְשָׁר לִלְמֹד מֵאָדָם שֶׁזּוֹלֵל כָּל כָּךְ הַרְבֵּה אוֹכֵל. אוּלָם אִם הָרַבִּי שְׁלָחוֹ לְכָאן, וַדַּאי שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים בְּגוֹ. נִגַּשׁ אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: סְלַח לִי עַל שְׁאֵלָתִי, הֲתוּכַל לוֹמַר לִי מַדּוּעַ אַתָּה אוֹכֵל כָּל כָּךְ הַרְבֵּה?
הֵשִׁיב לוֹ הַיְּהוּדִי: דַּע לְךָ, שֶׁאֲנִי גֵּר בִּכְפַר שֶׁאֲבוֹתַי וַאֲבוֹת אֲבוֹתַי הִתְגּוֹרְרוּ בּוֹ, וְאָבִי עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הָיָה מוֹכֵר שֵׁכַר לַגּוֹיִים. וְקָרָה פַּעַם, שֶּׁבְּעֵת שֶׁהָאִכָּרִים יָשְׁבוּ בַּפּוּנְדָק וְהִשְׁתַּכְּרוּ כְּשִׁכְרוּתוֹ שֶׁל לוֹט, פַּנּוּ לְאָבִי, וְדָרְשׁוּ מִמֶּנּוּ שֶׁיְּנַשֵּׁק אֶת הַפֶּסֶל שֶׁלָּהֶם, וְאִם לֹא, הֵם יַהַרְגוּ אוֹתוֹ.
כַּמּוּבָן שֶׁאֲבִי סֵרֵב לְכָךְ בְּכָל תּוֹקֵף, וְאָז בָּעֲרָה בָּהֶם חֲמָתָם, וְהֶחְלִיטוּ לִתְלוֹת אֶת אֲבִי, אוּלָם בִּהְיוֹת שֶׁאֲבִי הָיָה אָדָם חַלָּשׁ, עוֹד לִפְנֵי שֶׁהִסְפִּיקוּ לְבַצֵּעַ אֶת זְמָמָם, הוּא נָפַח אֶת נִשְׁמָתוֹ מִבְּלִי שֶׁיּוּכַל לְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם בִּתְלִיָּתוֹ.
מֵאָז, קִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי לְהַרְבּוֹת בְּאוֹכֵל כְּכָל שֶׁאֶפְשָׁר, כְּדֵי שֶׁגּוּפִי יִהְיֶה חָזָק, שֶׁאִם חַס וְשָׁלוֹם יִקְרֶה כַּדָּבָר הַזֶּה שֶׁיִּרְצוּ לִתְלוֹת אוֹתִי אִם אֲסַרֵב לְנַשֵּׁק פֶּסֶל, אָז כַּמּוּבָן שֶׁאֲסָרֵב בְּכָל תּוֹקֵף, אַךְ אֲנִי רוֹצֶה שֶׁיִּהְיוּ לִי אֶת כָּל הַכֹּחוֹת לְהַסְפִּיק לְהִתָּלוֹת, וְלֹא אָמוּת קוֹדֵם לָכֵן, וּבְכָךְ אֶזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֶת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ...
עַתָּה, כְּבָר הֵבִין הֶחָסִיד לְכַוָּנַת רַבּוֹ, אֲשֶׁר שָׁלַח אוֹתוֹ לִרְאוֹת מַהִי אֲכִילָה לְשֵׁם שָׁמַיִם שֶׁל יְהוּדִי פָּשׁוּט. (שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ).