פרק א' · משנה יג
הוּא הָיָה אוֹמֵר, נְגַד שְׁמָא, אֲבַד שְׁמֵהּ. וּדְלָא מוֹסִיף, יָסֵיף. וּדְלָא יָלֵיף, קְטָלָא חַיָּב. וּדְאִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתַגָּא, חֳלָף:
נגד שמא אבד שמה
הַתַּנָּא מְלַמְּדֵנוּ, שֶׁאָדָם שֶׁרוֹצֶה לְהַגְדִּיל אֶת שְׁמוֹ כְּדֵי לְקַבֵּל כָּבוֹד וּשְׂרָרָה, אֲזַי לֹא רַק שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל אֶת מְבֻקָּשׁוֹ, אֶלָּא בְּנוֹסָף לְכָךְ מְאַבֵּד אֶת הַמְעַט שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ, וְנִמְצָא שֶׁיָּצָא קֵרֵחַ מִזֶּה מִזֶּה.
וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין (קו.), שֶׁהַגָּמָל תָּבַע מֵהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּתֵּן לוֹ קַרְנַיִם כְּפִי גָּדְלוֹ, כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ אַף לַבְּרִיּוֹת הַקְּטַנּוֹת מִמֶּנּוּ [כְּגוֹן הַצְּבִי וְהָאַיִל וְכַדּוֹמֶה]. וּמַה "הִרְוִיחַ" הַגָּמָל בִּתְבִיעָתוֹ? גָּזְזוּ לוֹ גַּם אֶת הָאָזְנַיִם, כַּאֲשֶׁר עֵינֵינוּ הָרוֹאוֹת, שֶׁאָזְנָיו קְטַנּוֹת בְּיַחַס לְגוֹדְלוֹ.
כָּךְ גַּם מִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ גְּדֻלָּה וְכָבוֹד לְעַצְמוֹ, יֶחְסַר מִמֶּנּוּ גַּם מְעַט הַכָּבוֹד שֶׁיֵּשׁ לוֹ, כִּי גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ ז''ל בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה (דַּף ט'), עַל כַּמָּה אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים שֶׁלֹּא הִסְתַּפְּקוּ בְּמַה שֶׁקִּבְּלוּ, וּלְבַסּוֹף אִבְּדוּ אֶת הַכֹּל וְאַף אֶת חַיֵּיהֶם.
הפסדו של קרח
וְיָדוּעַ שֶׁרַבֵּנוּ הָאֲרִ"י אָמַר ש"צַדִּיק כְּתָמָר יִפְרָח" - סוֹפֵי תֵּבוֹת - קֹרַח. וְאוֹתוֹ קֹרַח שֶׁהָיָה צַדִּיק וּבַעַל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְעָשִׁיר גָּדוֹל, עֵינוֹ הָיְתָה צָרָה, וְלָכֵן הָיָה כּוֹאֵב לוֹ מַדּוּעַ לֹא מִנּוּ אוֹתוֹ לִהְיוֹת נָשִׂיא, וְלָכֵן הֶחְלִיט לָקַחַת אֶת הַנְּשִׂיאוּת בְּכֹחַ. וְסוֹפוֹ הָיָה שֶׁלֹּא רַק שֶׁלֹּא זָכָה לִהְיוֹת נָשִׂיא, עוֹד בְּנוֹסָף לְכָךְ אִבֵּד אֶת כָּל מַה שֶׁהָיָה לוֹ, וְעַד הַיּוֹם נִשְׁאַר זִכְרוֹ לְרָעָה. וְהִתְקַיֵּם בּוֹ מַה שֶׁאָמַר הַתַּנָּא "נְגִד שְׁמָא אָבַד שְׁמֵהּ".
וְאוֹמֵר רַבִּי שִׂמְחָה בּוּנָם מִּפְּשִׁיסְחָא, קֹרַח אִישׁ אֶשְׁכּוֹלוֹת הָיָה, וְרָאוּי לִהְיוֹת מַנְהִיג, וּמִפְּנֵי מַה הִפְסִיד? מִפְּנֵי שֶׁלָּקַח לְעַצְמוֹ גְּדוֹלָה בְּכֹחַ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּקַּח קֹרַח", הוּא לֹא הִמְתִּין עַד שֶׁתַּגִּיעַ שְׁעָתוֹ וְיִבְחֲרוּ בּוֹ לַמַּנְהִיג וְלַנָּשִׂיא, אֶלָּא דָּחַק הַשָּׁעָה וְרָצָה לְהַמְלִיךְ אֶת עַצְמוֹ, וּכְבָר אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ ז''ל, שֶׁכָּל הַדֹּחַק אֶת הַשָּׁעָה, שָׁעָה דוֹחַקְתוֹ.
לְפִיכָךְ נֶאֱמַר "וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אוֹתָם", מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, הֵם לֹא חִכּוּ בְּסַבְלָנוּת לִשְׁעָתָם, אַף הָאֲדָמָה לֹא הִמְתִּינָה לְבוֹא שְׁעָתָם, דְּהַיְינוּ לַזְּמַן בּוֹ יָשׁוּבוּ אֵלֶיהָ קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ לְאַחַר מוֹתָם, אֶלָּא מִיַּד בָּלְעָה אוֹתָהּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה.
המחפש גדלה הגדולה בורחת ממנו
מְסֻפָּר עַל גָּאוֹן אֶחָד [שֶׁלֹּא הָיָה נִמְנָה עִם "עֲדַת הַחֲסִידִים"], שֶׁשָּׁאַל פַּעַם אֶת "הַחוֹזֶה מְלוּבְּלִין'': מַדּוּעַ יִנְהֲרוּ רַבִּים אֶל כְּבוֹדוֹ לִלְמֹד, וּמַה רָאוּ בִּכְבוֹדוֹ שֶׁכֻּלָּם נוֹסְעִים אֵלָיו, וְלָמָּה לֹא יָבוֹאוּ גַּם אֵלַי, הֲלוֹא אָנֹכִי תַּלְמִיד חֲכַם גָּדוֹל יוֹתֵר מִכְּבוֹדוֹ?
הֵשִׁיב לוֹ הַצַּדִּיק בְּנַחַת: גַּם בְּעֵינָי יִפָּלֵא שֶׁהֵם בָּאִים אֵלַי, יוֹדֵעַ אֲנִי אֶת עֶרְכִּי הַשָּׁפֵל, מִי אֲנִי וּמַה אֲנִי כִּי רַבִּים יָבוֹאוּ אֵלַי לִדְרוֹשׁ אֶת דְּבַר ה', וְלָמָּה לֹא יֵלְכוּ בֶּאֱמֶת אֶל כְּבוֹדוֹ אֲשֶׁר יְדַעְתִּיו לְגָאוֹן מֻבְהָק סִינָי וְעוֹקֵר הָרִים.
אוּלָם אוּלַי הִיא הַנּוֹתֶנֶת, מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי מִתְפַּלֵּא עַל שֶׁהֵם בָּאִים אֵלַי, לָכֵן בָּאִים דַּוְקָא אֵלַי, וּמִפְּנֵי שֶׁכְּבוֹדוֹ מִתְפַּלֵּא לָמָּה לֹא יָבוֹאוּ אֵלָיו, עַל כֵּן אֵינָם בָּאִים אֵלָיו...
וְכָתַב בְּסֵפֶר "עַרְבֵי נַחַל" לְבָאֵר מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין (דַּף יד.): "הֱוֵי קַבָּל וְקַיָּם", כְּלוֹמַר, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁמַּשְׁפִּיל אָדָם דַּעְתּוֹ וּבוֹרֵחַ מֵהַכָּבוֹד, יַאֲרִיךְ יָמִים.
וְהַדָּבָר נָכוֹן עַל פִּי הַטֶּבַע, כִּי אִישׁ הַמִּתְגָּאֶה וְעוֹשֶׂה כָּל מִינֵי פְּעֻלּוֹת כְּדֵי לְהִתְגַּדֵּל, הֲרֵי בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הָרוֹדֵף אַחַר כָּבוֹד הַכָּבוֹד בּוֹרֵחַ, וְנַעֲשָׂה תָּמִיד הַהֵפֶךְ מִכַּוָּנָתוֹ, וְתוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחֲלַת לֵב. מַה שֶּׁאֵין כֵּן שָׁפָל רוּחַ יַאֲרִיךְ יָמִים. וְזֶה פָּשׁוּט.
אֶחָד מִמַּלְכֵי הַמִּזְרָח בִּקֵּשׁ לִמְצוֹא לוֹ יוֹעֵץ יָשָׁר וְנֶאְמַן. כְּדֵי לִבְדּוֹק לְמִי רָאוּי לָתֶת מִשְׂרָה נִכְבָּדָה זוֹ, הֶחְלִיט לַעֲרֹךְ נִסָּיוֹן. קָרַא לַחֲמִשָּׁה הָאֲנָשִׁים שֶׁיָּצָא לָהֶם שֵׁם שֶׁל חֲכָמִים וּנְבוֹנִים, וּכְשֶׁבָּאוּ לְפָנָיו, רָאוּ מִיַּד שֶׁעַל יָדוֹ הַשְּׂמָאלִית שֶׁל הַמֶּלֶךְ חָמֵשׁ טַבָּעוֹת, וַעֲלֵיהֶן חֲמִשָּׁה יַהֲלוֹמִים גְּדוֹלִים מְאֹד.
הַמֶּלֶךְ פָּנָה אֲלֵיהֶם וְאָמַר: קָרָאתִי לָכֶם כְּדֵי שֶּׁתֹּאמְרוּ לִי אֶת הָאֱמֶת, אָמְרוּ נָא לִי מַה דַּעְתְּכֶם עַל כֹּחִי וּגְבוּרָתִי וְעַל תִּפְאֶרֶת מַמְלַכְתִּי הָאַדִּירָה.
אַרְבָּעָה מֵהָאֲנָשִׁים שֶׁרָאוּ אֶת הַיַּהֲלוֹמִים הַגְּדוֹלִים וְהַיָּפִים שֶׁנָּצְצוּ וְהִבְרִיקוּ לִפְנֵי עֵינֵיהֶם, הָיוּ בְּטוּחִים שֶׁהַמֶּלֶךְ יִתֵּן אוֹתָם לָהֶם, וְעַל כֵּן הִרְבּוּ בְּהַשְׁמָעַת דִּבְרֵי שֶׁבַח עַל גְּדוּלָּתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, וְהִשְׁווּ אוֹתוֹ לְגִבּוֹרִים וּלְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם שֶׁהָיוּ לְפָנָיו, וְקָבְעוּ שֶׁהוּא עוֹלֶה עֲלֵיהֶם בְּמַעֲלוֹתָיו, וּפִּיאַרוּ אֶת חָכְמָתוֹ וְכוּ' וְכוּ'.
לְאַחַר שֶׁתַּמּוּ דִּבְרֵיהֶם שֶׁל הָאַרְבָּעָה, הוֹרִיד הַמֶּלֶךְ אַרְבַּע טַבָּעוֹת מֵאֶצְבְּעוֹתָיו, וְנָתַן לַדוֹבְרִים. אַחַר כָּךְ פָּנָה לַחֲמִישִׁי, וְשָׁאַל אוֹתוֹ: מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב בְּשֶׁקֶט, אֱמוֹר אַף אַתָּה מַה דַעֲתְּךָ עָלַי?
אָמַר הָאִישׁ: עוֹצְמַתְךָ הִיא פִּקָּדוֹן שֶׁהָאֵל מָסַר בְּיָדְךָ, כְּדַי שֶׁתִּשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לְטוֹבַת הָעַמִּים הַיּוֹשְׁבִים בְּמַמְלַכְתְּךָ, וּבָטוּחַ אֲנִי, שֶׁיָּבוֹא הַיּוֹם בּוֹ תִידָרֶשׁ לִמְסֹר דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל הַשִׁימוּשׁ בְּפִקָּדוֹן זֶה. תִּפְאַרְתֶּךָ וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל יֹאבְדוּ אִם תַּעֲסֹק בְּכִבּוּשׁ מְדִינוֹת, וּתְבַלֶּה יָמֶיךָ בְּמִשְׁתֶּה וּבְהוֹלֵלוּת, בִּמְקוֹם שְׁתִּתְמַסֵר לְמִלּוּי תַּפְקִידֵיךָ הַמְּרֻבִּים.
כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת הַמֶּלֶךְ אָמַר לוֹ: לְךָ לֹא אֶתֶּן טַבַּעַת, לְךָ אֶתֶּן אֶת יְדִידוּתִי, וּבַעֲצָתְךָ אֶבְטַח, הִשָּׁאֵר לְיָדִי תָּמִיד, וֶהְיֵה לִי לְיוֹעֵץ.
לְמָחֳרָת בָּאוּ אַרְבַּעַת הָאֲחֵרִים וְאָמְרוּ לַמֶּלֶךְ, כִּי הַסּוֹחֵר אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ קָנָה אֶת הַיַּהֲלוֹמִים רִמָּה אוֹתוֹ, וְאוֹתָם יַהֲלוֹמִים שֶׁנָּתַן לָהֶם הֵם מְזוּיָיפִים.
צָחַק הַמֶּלֶךְ וְאָמַר: גַּם אֲנִי יָדַעְתִּי זֹאת, אֲבָל נָהַגְתִּי עִמָּכֶם בְּהֶתְאֵם, כְּשֵׁם שְׁהֶעֱתַּרְתֶּם עָלַי רוֹב שְׁבָחִים מְזֻיָּפִים, אַף אֲנִי הֵבֵאתִי לָכֶם יַהֲלוֹמִים מְזֻיָּפִים, שִׁלַּמְתִּי לָכֶם בְּדִיּוּק לְפִי הָעֵרֶךְ שֶׁל סְחוֹרַתְכֶם, וּמַה לָכֶם אֵיפוֹא כִּי תָּלִינוּ עָלַי.
אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, שֶׁאוֹתָם אֲנָשִׁים שֶׁחִפְּשׂוּ אֶת טוֹבָתָם, אִבְּדוּ אֶת מַה שֶׁרָצוּ, וְאִלּוּ אוֹתוֹ שֶׁבָּרַח מֵהֲנָאַת הַטּוֹבָה וּמִקִיבּוּל הַשָּׂכָר, וְהָלָךְ בַּדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה לְלֹא חֲנוּפָה, זָכָה שֶׁהִתְרוֹמֵם שְׁמוֹ יוֹתֵר מִכֻּלָּם. כָּךְ הָעוֹבֵד אֶת ה' יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים, וְלֹא בִּשְׁבִיל לְגַדֵּל אֶת שְׁמוֹ, אֲזַי שְׁמוֹ הוֹלֵךְ לְפָנָיו, וה' יִתְבָּרַךְ מְגַדֵּל אֶת שְׁמוֹ בֶּאֱמֶת.
ודלא יליף קטלא חיב
פֵּרוּשׁוֹ, שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ לוֹמֵד בִּזְמַן שֶׁיָּכוֹל לִלְמֹד, הֲרֵי הוּא חַיָּב מִיתָה, מִשּׁוּם שֶׁהַתּוֹרָה הִיא חַיֵּינוּ וְאוֹרֵךְ יָמֵינוּ, וּמִי שֶׁאֵינוֹ לוֹמֵד תּוֹרָה, אֵין מַה שֶׁיְּחַיֶּה אוֹתוֹ.
וְיָדוּעַ הַמַּעֲשֶׂה בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת (סא:), שֶׁפַּעַם אַחַת גָּזְרָה מַלְכוּת הָרִשְׁעָה שֶׁלֹּא יַעַסְקוּ יִשְׂרָאֵל בַּתּוֹרָה, בָּא פַּפּוּס בֶּן יְהוּדָה וּמְצָאוֹ לְרַבִּי עֲקִיבָא שֶׁהָיָה מַקְהִיל קְהִלּוֹת בָּרַבִּים וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה. אָמַר לוֹ: עֲקִיבָא, אֵין אַתָּה מִתְיָירֵא מִפְּנֵי מַלְכוּת?
אָמַר לוֹ: אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל, לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה - לְשׁוּעָל שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ עַל גָּב הַנָּהָר, וְרָאָה דָּגִים שֶׁהָיוּ מִתְקַבְּצִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אָמַר לָהֶם: מִפְּנֵי מַה אַתֶּם בּוֹרְחִים? אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי רְשָׁתוֹת שֶׁמְּבִיאִים עָלֵינוּ בְּנֵי אָדָם. אָמַר לָהֶם: רְצוֹנְכֶם שֶׁתַּעֲלוּ לַיַּבָּשָׁה, וְנָדוּר אֲנִי וְאַתֶּם כְּשֵׁם שֶׁדָּרוּ אֲבוֹתַי עִם אֲבוֹתֵיכֶם? אָמְרוּ לוֹ: אַתָּה הוּא שֶׁאוֹמְרִים עָלֶיךָ פִּקֵּחַ שֶׁבַּחַיּוֹת? לֹא פִּקֵּחַ אַתָּה, אֶלָּא טִפֵּשׁ אַתָּה! וּמַה בִּמְקוֹם חַיוּתֵנוּ אָנוּ מִתְיָרְאִים, בִּמְקוֹם מִיתָתֵנוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!
וְהַנִּמְשָׁל: אַף אֲנַחְנוּ, עַכְשָׁו שֶׁאָנוּ יוֹשְׁבִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, שֶׁכָּתוּב עָלֶיהָ "כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ" אָנוּ מִתְיָרְאִים, אִם אָנוּ הוֹלְכִים וּמִתְבַּטְּלִים מִמֶּנָּה - עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
אָמְרוּ: לֹא הָיוּ יָמִים מוּעָטִים עַד שֶׁתְּפָסוּהוּ לְרַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבָשׁוּהוּ בְּבֵית הָאֲסוּרִים, וְתָפְסוּ גַּם אֶת פַּפּוּס בֶּן יְהוּדָה וַחֲבָשׁוּהוּ אֵצֶל רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ: פַּפּוּס! מִי הֱבִיאֲךָ לְכָאן? אָמַר לוֹ: אַשְׁרֶיךָ רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁנִתְּפַּסְת עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה, אוֹי לוֹ לְפַפּוּס שֶׁנִּתְפַּס עַל דְּבָרִים בְּטֵלִים.
וְהִקְשָׁה הָרַב שְׁלֹמֹה לְוִינְשְׁטֵיין שְׁלִיטָ"א בְּסִפְרוֹ "וּמָתוֹק הָאוֹר", עַל אֵיזֶה דְּבָרִים בְּטֵלִים נִתְפַּס פַּפּוּס בֶּן יְהוּדָה?
וְתִרֶץ בְּשֵׁם הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא, שֶׁבְּמַסֶּכֶת תַּעֲנִית (יח:) מְסֻפָּר עַל לוּלְיַינוּס וּפַּפּוּס שֶׁהָיוּ שְׁנֵי אַחִים, וְצַדִּיקִים גְּמוּרִים הָיוּ. וּפַעַם אַחַת נִמְצְאָה בַּת הַמֶּלֶךְ הַרוּגָה, וְאָמְרוּ הַגּוֹיִים שֶׁהַיְּהוּדִים הֲרָגוּהָ, וְגָזְרוּ גְּזֵרָה עַל שׂוֹנְאֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל.
הָלְכוּ לוּלְיַינוּס וּפַּפּוּס וְאָמְרוּ לַמֶּלֶךְ: אָנוּ הֲרָגְנוּהָ. כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת הַמֶּלֶךְ, גָּזַר לַהֲרוֹג רַק אוֹתָם בִּלְבַד, וּבְכָךְ פָּדוּ וְהִצִּילוּ אֶת שְׁאָר הַיְהוּדִים.
וְהִנֵּה לִפְנֵי שֶׁהוֹצִיאוּם לַהוֹרֵג, הִנִּיחוּ אוֹתָם בְּבֵית הָאֲסוּרִים, וְשָׁם פָּגַשׁ פַּפּוּס אֶת רַבִּי עֲקִיבָא וְאָמַר לוֹ: "אַשְׁרֶיךָ שְׁנִתְפַּסְתָ עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה, וְאוֹי לוֹ לְפַפּוּס שֶׁנִּתְפַּס עַל דְּבָרִים בְּטֵלִים", כְּלוֹמַר, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי נִתְפַּסְתִי כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת הַיְהוּדִים מִמָּוֶת, אֲבָל הַצָּלַת נְפָשׁוֹת לְעֻמַּת לִמּוּד תּוֹרָה, נֶחְשָׁב כִּדְבָרִים בְּטֵלִים...
(הערה - אָמַר הַמְּחַבֵּר: הִנֵּה בְּמַסֶּכֶת מְגִלָּה (טו:) אָמְרוּ "גָּדוֹל תַּלְמוּד תּוֹרָה יוֹתֵר מֵהַצָּלַת נְפָשׁוֹת", כְּלוֹמַר שֶׁאִם אָדָם יָשַׁב וְלָמַד, וּלְעֻמָּתוֹ חֲבֵרוֹ הָלַךְ לְהַצִּיל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, שְׂכָרוֹ שֶׁל הַלּוֹמֵד יוֹתֵר גָּדוֹל מִזֶּה שֶּׁהִצִּיל. אֲבָל וַדַּאי שְׁמִי שֶׁלּוֹמֵד וְרוֹאֶה יְהוּדִי טוֹבֵעַ, וְאֵין מִי שֶׁיַּעֲזֹר לוֹ, חַיָּב לְהַפְסִיק מִלִּמּוּדוֹ וּלְהַצִּילוֹ. וְזֶה כַּוָּנַת הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא, שֶׁאַף שֶׁפַּפּוּס הִצִּיל נְפָשׁוֹת מִיִּשְׂרָאֵל, מִכָּל מָקוֹם שְׂכָרוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא גָּדוֹל יוֹתֵר, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁפַּפּוּס נֶחְשָׁב לְיָדוֹ כְּמִי שֶׁהִתְעַסֵּק בִּדְבָרִים בְּטֵלִים. וְקַ"ל.)
וּלְפִי זֶה מוּבָן יוֹתֵר מַדּוּעַ מִי שֶׁאֵינוֹ לוֹמֵד חַיָּב מִיתָה, שֶׁהֲרֵי אִם הָיָה לוֹמֵד, הָיָה מָגֵן לֹא רַק עַל עַצְמוֹ, אֶלָּא עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וּכְשֶׁאֵינוֹ לוֹמֵד, הֲרֵי הוּא וְכָל הָעוֹלָם בְּסַכָּנָה, וַהֲרֵי הוּא מְקַפֵּחַ בְּכָךְ חַיֵּי אָדָם, וְלָכֵן יֵשׁ לְקַפֵּחַ גַּם כֵּן אֶת חַיָּיו וּלְחַיִבוֹ מִיתָה.
וּכְבָר סִפֵּר הָאַדְמוֹ"ר רַבִּי מְנַחֵם מִקּוֹצְק לַחֲסִידָיו, שֶׁפַּעַם אֵרַע בְּיוֹם פּוּרִים שֶׁכָּל הָעוֹלָם הָיוּ עֲסוּקִים בְּאוֹתוֹ זְמַן בִּסְעוּדַת פּוּרִים וּבִשְׁאָר מִצְווֹת הַיּוֹם, וּבְדִיּוּק בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָשַׁב הָרַב מִבִּיאלֶא וְעָסַק בַּתּוֹרָה, וְנַעֲשָׂה רַעַשׁ גָּדוֹל בַּשָּׁמַיִם מִזֶּה, כִּי אִלְמָלֵא הוּא הָיָה לוֹמֵד, כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ הָיָה נִמְצָא לְלֹא תּוֹרָה וְהָיָה עָלוּל לְהֵחָרֵב, וְלָכֵן נָתְנוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם בֶּן צַדִּיק שֶּׁהֵאִיר אֶת הָעוֹלָם בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה הֲלֹא הוּא הָאַדְמוֹר מִסוֹכֹטְשׁוֹב - בָּעַל הָאַבְנֵי נֵזֶר.
מָרָן הֶחָפֵץ חַיִּים זַצַ"ל, הָיָה רָגִיל לְסַפֵּר, שֶׁמָּצָא פַּעַם אֶת הַגָּאוֹן ר' יִשְׂרָאֵל מִסַּלַּנְט זַצַ"ל בְּהִתְבּוֹדְדוּתוֹ, שֶׁהָיָה חוֹזֵר בְּמֶשֶׁךְ מִסְפַּר שָׁעוֹת לְלֹא הֶפְסֵק, אֶת מַאֲמָר מִשְׁנָתֵינוּ "וּדְלָא יָלִיף קְטָלָא חַיָּב..."
ודאשתמש בתגא, חלף
מְפָרֵשׁ ר' עוֹבַדְיָה מִבַּרְטְנוּרָא, שֶׁהַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּכִתְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה כְּאָדָם הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֵלָיו, חָלַף וְעָבַר מִן הָעוֹלָם. כְּלוֹמַר, אָסוּר לָאָדָם שֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה, לְנַצֵּל זֹאת כְּדֵי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֶתֶר תּוֹרָה לִצְרָכָיו הָאִישִׁיִּים.
וּכְמוֹ שֶׁמְּסַפְּרִים עַל רַבִּי יִשְׂרָאֵל הַמַּגִּיד מִקוֹזְ'נִיץ, שֶׁהָיָה שַׁקְדָן גָּדוֹל בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה עוֹד מִשַּׁחַר יַלְדּוּתוֹ, וְאָבִיו שֶׁהָיָה בְּעַצְמוֹ גָּדוֹל בַּתּוֹרָה הִקְפִּיד מְאֹד עַל מִדַּת הַהַתְמָדָה שֶׁל בְּנוֹ, וְאָכֵן כָּל עֶרֶב הָיָה חוֹזֵר יִשְׂרָאֵל הַקָּטָן בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ.
בְּלֵיל רִאשׁוֹן שֶׁל חֲנֻכָּה, רָצָה הַיֶּלֶד לָלֶכֶת לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְלִלְמֹד כְּהֶרְגֵּלוֹ, אַךְ אָבִיו חֲשַׁשׁ שְׁמָּא יִתְפַּתֶּה הַיֶּלֶד לְשַׂחֵק עִם הַיְלָדִים בְּמִשְׂחֲקֵי חֲנֻכָּה, וּבִקֵּשׁ לְמוֹנְעוֹ מִלָּלֶכֶת.
אָמַר הַיֶּלֶד: אַבָּא, קִבַּלְתִּי מִמְּךָ שָׁלוֹשׁ פְּרוּטוֹת לִכְבוֹד חֲנֻכָּה, וְקָנִיתִי בָּהֶן נֵר, אָנָּא הַנַּח לִי לָלֶכֶת לִלְמֹד כָּל עוֹד יִבְעַר הַנֵּר, וַאֲנִי מַּבְטִיחַ לְךָ כִּי בָּרֶגַע שֶׁיִּכְבֶּה, אֶחֱזֹר הַבָּיְתָה.
יָשַׁב יִשְׂרָאֵל הַצָּעִיר בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ שָׁקוּעַ בְּלִמּוּד, עַד כִּי לֹא שָׁם לֵב שֶׁהַנֵּר כָּבָה, וְהַשָּׁעָה הִתְאַחֲרָה. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְבֵיתוֹ, חֲשָׁד אָבִיו כִּי אָכֵן חֲשָׁשׁוֹ הִתְאַמֵּת, וּבְנוּ הִתְפַּתָּה לְשַׂחֵק בְּמִשְׂחְקֵי חֲנֻכָּה, וּלְפִיכָךְ הִכָּהוּ נִמְרָצוֹת. יִשְׂרָאֵל הַקָּטָן לֹא אָמַר מִלָּה לְהַצְדָּקָתוֹ, וְקִבֵּל עָלָיו אֶת הַדִּין בְּשֶׁקֶט.
לְיָמִים, כְּשֶׁסִּפֶּר אֶת הַמַּעֲשֶׂה לַחֲסִידָיו, שְׁאָלוּהוּ: רַבֵּנוּ, מַדּוּעַ לֹא אָמַרְתָּ לְאָבִיךָ אֶת הָאֱמֶת? הֵשִׁיב לָהֶם בִּתְמִיהָה: וְכִי אֲנַצֵּל וְאֵהָנֶה מִכִּתְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה, וַהֲלֹא הִלֵּל הַזָּקֵן אָמַר בִּמְפֹרָשׁ "וּדְאִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתַגָּא חָלַף"?
סִפֵּר תַּלְמִיד חֲכַם מִתַּלְמִידֵי הַגָּאוֹן ר' עֶזְרָא עֲטִיָּה זַצַ"ל, רֹאשׁ יְשִׁיבַת פּוֹרָת יוֹסֵף, שֶׁכַּאֲשֶׁר רָאָה אֶת רַבּוֹ לוֹמֵד שָׁעוֹת רַבּוֹת בְּהַתְמָדָה, הִגִּישׁ לוֹ כּוֹס קָפֶה, וּכְּשֶׁהֶרִים רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה אֶת רֹאשׁוֹ וְרָאָה אֶת תַּלְמִידוֹ, הִסְכִּים לְקַבֵּל אֶת הַקָּפֶה מִיָּדוֹ, אַךְ בִּתְנַאי שֶׁיָּבִיא לוֹ כּוֹס רֵיקָנִית נוֹסֶפֶת.
מִהֵר הַתַּלְמִיד וְהֵבִיא לוֹ כּוֹס רֵיקָה. אֲחָזוֹ רַבּוֹ בְּיָדוֹ, וְהוֹשִׁיבוּ לְיָדוֹ, וְהוֹרִיק חֲצִי מֵהַמַּשְׁקֶה לַכּוֹס הָרֵיקָנִית, וְהוֹשִׁיטָה לְתַלְמִידוֹ שֶׁיִּשְׁתֶּה עִמּוֹ. וּכְשֶׁרָאָה אֶת תַּלְמִידוֹ מַסְמִיק וּמַחְוִיר, הִסְבִּיר לוֹ רַבּוֹ: הֲרֵי הַמִּשְׁנָה אוֹמֶרֶת "דְּאֶשְׁתַּמֵּשׁ בְּתַגָּא חָלַף", הַאִם רְצוֹנְךָ לְהַכְשִׁילֵנִי? עַל כֵּן רַק אִם תְּהֵא אַתָּה נֶהֱנָה מֵהַמַּשְׁקֶה, אֲזַי יֻרְשֶׁה גַּם לִי לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ.
רְאוּ אֵיזוֹ מִדַּת חֲסִידוּת נִהַג אוֹתוֹ גָּדוֹל בְּעַצְמוֹ, שֶׁהֲרֵי הָיָה זֶה תַּלְמִידוֹ, וּבְנוֹסָף לְכָךְ אוֹתוֹ תַּלְמִיד הֶחְלִיט מֵעַצְמוֹ לְהָכִין כּוֹס קָפֶה לְרַבּוֹ, וְעִם כָּל זֹאת חֲשַׁשׁ וְהֶחְמִיר עַל עַצְמוֹ. כָּזֶה רְאֵה וְקָדֵשׁ.