אור ברסלב

שלחן ערוך המדות - ב

הקדמה

הסכמות

הקדמה

מה אשיב לה׳ כל תגמלוהי עלי, אודה ה' מאד בפי ובתוך רבים אהללנו, על כי הגדיל חסדו ואמתו עמדי והנני נצב בפתח ספרי הקטן ״שלחן ערוך המדות״ חלק ב ההולך וסוכב סביב חיוב מצות ״ואהבת לרעך כמוך", לפרטיה ונדריה, הודו לה׳ כי טוב כי לעולם חסדו. ויהי רצון שאזכה לכוין לאמיתה של תורה, ואימא מילתא דתתקבל, ולא אכשל בדבר הלכה, וישמחו בי חברי.

מצוה גמורה

כתוב בתורה ואהבת לרעך כמוך (ויקרא יח,יט) ונמצא לפנינו פסוק מפורש המחייב את כל איש ישראל לאהוב את הבריות. והיא מצות עשה גמורה שכל מוני המצוות דמן קמאי ודמן בתראי מנוה, וכל הראשונים והאחרונים נוקטים שהיא מצות עשה גמורה דבר תורה, ואין מי שחולק על כך. וכאשר התבאר בגוף הספר (בתחילתו סעיפים א,ב).

למה מצוה זו עזובה

ואם כן פלא עצום ודבר המעורר השתאות שבמצות עשה זו רבה העזובה, ואין איש שם על לב. והוא דבר המצריך חקירה והתבוננות, הן הלא נמצאו חסידים ואנשי מעשה רבים המדקדקים במצוות ההורה כגון בתלמוד תורה, בסוכה, בתפילין, וכדומה שאר מצוות התורה כן ירבה וכן יפרוץ, אולם במצוה זו רבה השממה, וכמעט שהיא מונחה בקרן זוית.

פשט המקרא

ואף אם נשאל תלמידי חכמים רבים על מצוה, זו מה הם נדריה וחיוביה, מהו פשט המקרא שנאמר ואהבת לרעך כמוך, האם התורה מחייבת אותנו לאהוב את רענו כאשר אנו אוהבים את עצמנו, או שמא לא. לא ידעו לענות על כך, כי לא עיינו במצוה זו ולא חקרו אחריה, ומעטים עד מאוד הם אלו שכן עשו כן, ואין הדברים מפורסמים.

כיצד ניתן לקיימה

ובאמת אף מי שכן חפץ לקיים מצוה זו ברמ״ח אבריו ושס״ה גידיו, ניצב הוא בפני שוקת שבורה, שעל אף הרצון הטוב אינו יודע כיצד יקיים מצוה זו, כי אם כוונת התורה באומרה ואהבת לרעך כמוך דברים כפשוטם, שנאהב את רענו כעצמנו ובגופנו, לכאורה הוא דבר שאינו מציאותי ובלתי אפשרי, הרי כל אחד אוהב את עצמו בראשונה, ואיך יוכל לאהוב את רעו כמותו, וקל וחומר שיקשה לו איך יוכל לאהוב את כל עם ישראל כגופו וכעצמו. ובמקום שאין ידיעת המצוה פרטיה נדריה ודיניה, בודאי שלא יוכל לקיימה.

וכמעט ואין ספר הלכתי הדן במצוה זו. ואף במצות חסד שנכתבו עליה כמה וכמה ספרים, נראה לכאורה שאף הלומדם עדיין יקשה עליו עד מאוד לדעת מתי חייב הוא בגמילות חסדים ומתי פטור. שהרי אם פירוש ״ואהבת לרעך כמוך״ היינו כפשוטו ממש, אז יש לאדם לעזור בכל דבר, ולרוץ אל בתי החולים, בתי תמחוי, ושאר מקומות כסד המשוועים לכח אדם ולעזרה, לסייע שם בחלוקת מזון לנזקקים, תמיכה בקשישים וחולים, איסוף ממון לארגוני חסד וכדומה. הן הלא מצוה חיובית שאינה יכולה להעשות על ידי אחרים נמצאת לפניו, ועל כן אפילו מחוייב להפסיק מתלמודו לצורך כך. ואם נאמר כי אמנם ואהבת לרעך כמוך הוא בפשוטו, אולם לא כשחיוב זה מתנגד לחיי העושה, וכמו שדרשו שחייך קודמין לחיי חברך. אם כן לעולם ועד יאמר האומר כי חיי קודמין שהרי כל צרכי האדם נחשבים חייך, וממילא גם זמנו ועיסוקו וכדומה קודמים לחסד עם רעיו, ושוב יהיה פטור תמיד מחסד ועזרה.

ונמצא שאף מי שכן יודע שמצוה זו היא מצות עשה מן התורה, והיא מצוה חיובית שכל איש ישראלי חייב לקיימה. הרי שאינו יודע כיצד לקיימה, הן לאהוב כל יהודי כמוהו ממש אין בידו, ובמצות חסד אינו יודע מתי חייב ומתי פטור, מתי היא חסידות ומתי לא, וממילא רבה העזובה ואין איש שם על לב.

תמצית הספר

וכדי להקל על המעיין הננו להגיש כאן את תמצית הספר. מצוה זו היא מצוה לאהוב כפשוטו את כל אחד מישראל כגופו ממש, הן בלב לחוש רגש של אהבה כמוך ממש, והן בעשיית מעשי חסד כאשר יחפוץ האדם לעצמו ולגופו (עמ׳ ג). והיא מצוה חיובית גמורה (עמ׳ קיח). ואף על פי שכמעט אין מי שיכול להגיע לידי כך בשלמות, מכל מקום חיוב המצוה אינו להגיע לכך בפועל, אלא לפעול ולהשיגה כל אחד כפי יכולתו שלו, ולפי הנתונים שחונן בהם משמים, כי חפץ להשם במצוה זו מן האדם בדרך ובעליה במעלותיה, ולאו דוקא בהשגתה בפועל בשלמות. (להלן עמ׳ מו). [כי אין חפץ להשם בתוצאות מעשיות, כי אם בהשתדלות כפי יכולת האדם.] ואולם אף על פי שחיוב מצוה זו לאהוב כל אחד מישראל כגופו, מכל מקום אמרה תורה שכל זה אמור כשאין מצוה זו מתנגדת למצוה אחרת שאמרה תורה, והוא מה שנאמר חייך קודמין, ופרטי היתר זה מתי נאמרו ומתי לא, מתי חסידות ומתי דין, התבארו בגוף הספר (חלק ההלכה סימן ג סעיפים ד-יב עמי קלז).

ולמען יהיו הלוחות מדובקים אמרנו לצרף לחלק ההלכה גם חלק המוסר ובו דרך שכלית כיצד ואיך ניתן לרכוש את אהבת הבריות, מה הם המונעים ומה המקרבים אליה. כי המעיין בספרי המוסר יראה שכמעט לא ביארו זאת אלא זעיר פה וזעיר שם, ורוב רובם עסקו בליקוט מאמרי חז״ל מן הש״ס ומן המדרשים ומן הזהר, ויש שגם מן הפוסקים, בגודל מעלת אהבת הבריות. והרי שדברים אלו חשובים עד מאוד ואין צריך לפנים. אולם השתדלנו לפלס דרך ונתיב אל האהבה, כיצד ניתן לרוכשה מה לעשות וכיצד לפעול. וכשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות, ולכן יש הצריך למאמרי חז״ל ויש לעובדות והנהגות, ויש לדרכים אשר ליקטנו ואספנו בספרנו זה הקטן, ואת אשר תבחר תקרב. זאת ועוד השתדלנו בכל כוחנו לבסס את הדברים על דברי הראשונים דמן קמאי תקפי ארץ אשר קטנם עבה ממותנינו, וכאשר ידוע לכל בר בי רב בגודל מעלת הראשונים, וההתיחסות אל דבריהם, ואל משקלם. וגם בחלק המוסר כן עשינו, הן הלא אינה דומה עצה של אחרון לעצה של ראשון.

והנני מגלה דעתי ורצוני בכל לבי ובכל נפשי בלב שלם ובנפש חפצה, שכל כוונתי בחיבור הזה, וגם בכל חיבורים שבקדושה אשר יזכני ה׳ יתברך לחבר ברוב רחמיו וברוב חסדיו, הכל הוא לשם יחוד קודשא בריך הוא בדחילו ורחימו ורחימו ודחילו, ליחדא י״ה בו"ה ביחודא שלים בשם כל ישראל. וכל מחשבה ודבור ומעשה שהם נגד רצונו יתברך, הרי הם בטלים ומבוטלים, באופן שכל רצוני בחיבור זה ובשאר כתבי אשר אעשה ואחדש בעזרת ה׳ יתברך ויתעלה בדברי תורה, ובכל מצוה ומצוה, הכל הוא לעשות נחת רוח לפניו דוקא, בלי שום פניה זרה כלל ועיקר. וכאשר כתב גילוי דעת זה הגאון רבנו יוסף חיים זצ״ל בריש ספריו, ונמשכו אחריו הפוסקים. ועוד הנני להודיע בשער בת רבים כי אין בכוונתי שיסמוך המעיין עלי בפסקי ההלכות להלכה ולמעשה, כי אם אחר העיון.

ולסיום זכור אזכור ותשוח עלי נפשי את אחותי היקרה מרת דפנה בת מרים ז״ל אשר נלקחה לעולמה בקיצור ימים ושנים, מתוך יסורים וחולאים רעים. וספר זה יוצא במלאת ארבע שנים לפטירתה, והרי הוא מוקדש לעילוי נשמתה, וכל הלימוד בו יהיה לה לעילוי, נפשה בטוב תלין וזרעה ירש ארץ. אכי״ר.

ברכות מעומקא דליבא משוגרות להורי היקרים הלא הם אבי מורי ר׳ גבריאל הלוי אבן יולי נר׳׳ו ואמי מורתי מרת מרים מנשים באוהל תבורך אשר גדלוני וחנכוני ובין תלמידי חכמים הושיבוני, וכל עמל לא חסכו ממני, ויהי רצון שימלא ה׳ כל משאלות ליבם לטובה ולברכה מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא, ויראו נחת מכל יוצאי חלציהם, ובביאת גואל צדק במהרה בימינו. ובכלל הברכה מבורך מפי עליון מור חמי היקר באדם איש חיל רב תבונה אהוב על הבריות הרה״ג רבי יצחק אנג׳ל נר׳׳ו וחמותי מרת אביגיל תחי׳ כי בכל אשר יפנו ישכילו ויצליחו, ויזכו לגדל את כל ילדיהם רק לעשות נחת רוח לה׳ יתברך, מתוך אושר וכבוד וכט׳סם. ולא אמנע פי מלברך לנוות ביתי ועזרתי בחיים מרת ורד מנשים באוהל תבורך, שתזכה כל ימיה רק לעשות נחת רוח לה׳ יתברך, מתוך בריאות אושר ושמחה, ונזכה יחד לגדל את כל ילדינו לעובדו בלבב שלם, ללכת בכל דרכיו ליראה ולאהבה את שמו, ולא תמוש התורה מפינו ומפי זרעינו ומפי זרע זרענו עד עולם. אכי״ר.

עוד אברך לאכסניא של תורה הלא הוא הכולל המפואר ״יחוה דעת״ ולאברכים המצויינים השוכנים בו, ועל צבאם מקים עולה של תורה הגאון רבי דוד יוסף שליט״א מחבר סדרת הספרים הנפלאים "הלכה ברורה" ו"תורת המועדים" ועוד, אשר דואג לכל צרכנו הרוחנים והגשמים שלא יחסר דבר, למען נוכל לשקוד על התורה בלא שום טירדא, ישלם ה׳ פעולו ותהי משכורתו שלימה, וירבה גבולו בתלמידים גדולי הוראה ועושי רצונו יתברך, ובכל אשר יפנה ישכיל ויצליח, וימשיך לזכות את ישראל עדי שיבה וגם זקנה מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא. אכי׳׳ר.

תוכן העניינים

שלחן ערוך המדות - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה