אור ברסלב

שו"ת הר"י בשמים· רבי אריה ליבש הלוי הורוויץ

סי' קכג

סי' קכב

וע"ד מה שנסתפק במקום דלא נהיגי לקנות בת"כ לחוד אם מחויב החוזר לקבל מי שפרע על ת"כ לבד בלא כסף. לפענ"ד מילתא דפשיטא הוא דאפי' באתרא דלא נהוג למקני ממש בת"כ בלחוד מועיל עכ"פ לענין קבלת מי שפרע כפשטת דברי הש"ס ב"מ ע"ד.

בסטימותא דאפי' באתרא דלא נהוג למיקני ממש קני לי' עכ"פ לקבולי מי שפרעוכמו דלפירש"י התם שפי' סטימותא רושם על המקח אפי' לא נהוג למקני צריך לקבל מ"ש ה"ה בת"כ דג"כ הוא מדין סטימותא לפר"ח שהובא ברא"ש שם הוי דינא הכי ותמה אני על הרב בעל שערי משפט בסוסי' ר"ד שכ' דכיון דלפירש"י ורמב"ם סטימותא הוא רושם אין הכרח לזה דבת"כ מקבל מ"ש לכך אזלינן לקולא וכמ"ש הב"ח דבכ"ד דאיכא פלוגתא דרבוותא לענין קבלת מ"ש אזלינן לקולא לנתבע ע"ש ואף שדין זה אמת דהיכי דאיכא פלוגתת הפוסקים בענין חיוב מ"ש אין לחייבו מספק כיון דמ"ש לאו דינא הוא שיהי' חיובו מסור לבי"ד רק דין שמים רובץ על החוזר בו לפי תקנת חז"ל וכנראה מדברי התוס' בכורות י"ג: ד"ה ה"ק כו' וא"ת והא איכא מי שפרע י"ל כשקבל עליו לדון בדיני ישראל ומי שפרע אין זה דין עכ"ל ור"ל שאינו דין המסור לבי"ד רק קללת שמים ובודאי אין לחייבו מספק והכי מפורש להדיא בשו"ת אבקת רוכל סי' קכ"ט דהיכי דאיכא פלוגתא אי חייב מ"ש צריך המוכר להחזיר המעות והלוקח פטור מלקבל מי שפרע ע"ש אמנם בכ"ז דין השערי משפט הנ"ל פליאה דעת ממני דאיך יתכן לומר דלרש"י ורמב"ם לא יהי' ת"כ בכלל סטימותא הרי כל דבר שנהגו התגרים לגמור בזה המקח ע"י המעשה יהי' מה שיהי' הוא בכלל סטימותא וכמ"ש הפרישה בסי' ר"א שכל מה שנוהגין בגמר המקח ע"י איזה מעשה קרוי רושם וסימן ע"ש וא"כ מאחר דפסקינן ברושם בלחוד דחייב לקבל מ"ש ה"ה בת"כ והרי המחבר בסי' ר"א כלל ת"כ עם רושם בהדדי דחד דינא אית להו הן לענין קנין הן לענין מ"ש ועי' אס"ז ב"מ מ"ז:

תוכן העניינים

שו"ת הר"י בשמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה