אור ברסלב

שו"ת הר"י בשמים· רבי אריה ליבש הלוי הורוויץ

סי' קז

סי' קו

וע"ד שאלתו בדיין שיש לו קרחה קטנה באמצע הראש אי רשאי להיות מדייני חליצה אחרי דפסק הרמב"ם פ"ח מה' ביאת מקדש דקרח פסול לעבודה ובש"ע אה"ע סדר חליצה מביא יש מחמירין שלא להיות בדייני החליצה שום מום: הנה לפענ"ד מילתא דפשיטא הוא דאין בזה שום בית מיחוש דהרי באמת בגוף דין זה שלא יהי' כל מום בדייני חליצה איפכא שמעינן לה מדברי הש"ס יבמות ק"א.

דקא' התם דחליצה סגי בג' הדיוטות דאי סנהדרין ל"ל למעוטי סומין מלעיני הרי מדתני רב יוסף נפקא דתני ר"י כשם שבי"ד מנוקים בצדק כך ב"ד מנוקים מכל מום שנא' כולך יפה רעיתי ומום אין בך הרי דמדבעינן מיעטא על סומין ע"כ דבע"מ כשר להיות דיין לחליצה וכבר הרגיש בזה בנוב"י מהד"ת סי' קנ"א ועקצוה"ח ונתה"מ סי' ז'.

וא"כ נהי דמהרי"ח הובא בד"מ מחמיר בזה לאו מעיקר הדין הוא ובתשו' חת"ס חאה"ע סי' צ"ג כתב בטעמא דמהרי"ח דגזר דייני חליצה אטו דייני גט דכד"נ דמיא ע"ש וא"כ הרי בבכורות מ"ג: איכא תרי לישני בגמ' אי ביש לו לפניו ויש לו לאחריו הוא כשר לעבודה ולל"ק כשר בקרחה באמצע הראש ולפי"ד הריב"א בתוס' ע"ז ז.

לעולם הלכתא כל"ק אפס דהרמב"ם פסק דהוי מום וס"ל כר"ת דסובר דבשל תורה הלך אחר המחמיר וא"כ זהו רק לענין העבודה דהוא איסור דאוריי' אבל לענין להיות מדייני חליצה דגם לשי' מהרי"ח אינו רק גזירה בעלמא וא"כ הא בשל סופרים הלך אחר המיקל ולא פסיל קרחה באמצע הראש. ולבר מן דין הרי כפי דברת מכתבו אין לו באמצע הראש רק קרחה קטנה וא"כ הא אפי' לל"ב דפוסל קרחה באמצע הראש הא בעינן שתהי' הקרחה עכ"פ ברוב הראש ברוחב ול"ד להא דקיי"ל בש"ע יו"ד סי' ק"פ כדברי ר"י משום ראב"ש במכות כ': דשיעור קרחה הוא כשהוא פנוי כגריס דהתם קאי על מעשה הקריחה שהוא תלישת השער על מתו או לע"ז בזה אמרינן דהשיעור הוי כגריס אבל לענין שיהי' עלי' שם קרח הוא מוקצה מן הדעת לומר שבקרחה קטנה כזו יהי' מום ותדע דהרי הרא"ש במכות שם פוסק כמ"ד דהשיעור הוא כשתי שערות ואטו נימא דיהי' זה מום וע"כ דלא שייכי דינים אלו בהדדי ולא קרב זה אל זה כלל: וע"ד הפלפול יש לה"ר לזה עוד מהא דא' בקידושין ל"ו.

לפי שנאמר לא תתגודדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת יכול לא יהא חייב אלא בין העינים מנין לרבות כל הראש ת"ל בראשם לחייב על הראש כבין העינים ואין לי אלא כהנים שריבה בהן הכתוב מצות יתירות ישראל מנלן נאמר כאן קרחה ונאמר להלן קרחה כו' וקשה דל"ל להגמ' לומר דהו"א דרק בכהנים אסרה תורה קרחה בראש משום דריבה בהן הכתוב מצות יתירות ובהא דא' התם אליבא דאיסי דילפינן נמי מגז"ש דקרחה קרחה דנשים אינן בלא יקרחו דא"כ ליכתוב קרח מאי קרחה שמעת מיני' תרתי וכ' התוס' שם וליתן את האמור של זה בזה הוי מפקי במה מצינו ואי משום דריבה בהו מצות יתירות אין לנו לחלק מצוה אחת שאנו מוצאין בכהנים ובישראל בהדיא דודאי גוף המצוה לא היינו לומדין אבל פירוש המצוה גמרי שפיר מהדדי וקשה לכאורה הרי ודאי אי לאו גז"ש ל"ה ילפינן מכהנים דאיפשר דרק בכהנים אסרה תורה קרחה בראשם משום דהוי מום והרי אמרי' בכ"ד דלענין בע"מ עשאה תורה קריבין כמקריבין וא"כ כמו דאסרה תורה להטיל מום בקדשים אפי' מום עובר מקרא דכל מום לא יהי' בו ה"ה בכהנים אסור הטלת מום והרי כהן המטמא א"ע עובר משום קדושים יהיו ומכ"ש כשעושה עצמו בע"מ והא דא' בקידושין כ"א: בהא דאין ע"ע כהן נרצע מפני שנעשה בע"מ ויעשה בע"מ ואצטריך לשנויי משום דא"ק ושב אל משפחתו למוחזק שבמשפחתו ולכאורה הרי בלא"ה אסור לעשות לכהן בע"מ משום.

וקדשתו הנה באמת רש"י ז"ל נזהר ופירש וז"ל ויעשה בע"מ ומה בכך והלא רציעה מצוה היא וכונתו דאף דאסור לעשות לכהן בע"מ בכ"ז הרי מתקיימת מצות רציעה בכך ובמקום מצוה שרי וא"כ אי לאו הגז"ש דקרחה קרחה ל"ה מצינן למילף איסור קרחה בראש בישראל מכהנים משום דאיפשר דרק בכהנים אסרה תורה קרחה בראש כיון שעושה עצמו בע"מ ובפרט לפ"מ דמבואר בת"כ פ' תזריע לענין קרחת דנתק דלשון קרחה הוא באופן שא"ר לגדל שיער לעולם וע' רמב"ן שם וא"כ הו"ל מום קבוע ומשום זה אסרה תורה קרחה בכהנים בראש אבל בישראל לעולם אימא לך דאינו אסור אלא בין העינים אע"כ דכיון דשיעור קרחה על מת הוא בכגריס ובכה"ג ל"ה מום ובאיסורין שאינן איסורי אכילה הלא כ' בתשו' ח"צ ושארי אחרונים דלא אסור בהו ח"ש מה"ת ואף דמצינו בירושלמי פ"ק דקידושין בהא דאין ע"ע כהן נרצע מפני שנעשה בע"מ פריך וירצע הסחוס פחות מן הכרשינה דל"ה מום עדיין ומשני שמא יבא לידי כרשינה התם הוי הטעם משום דשמא ירצענו בשיעור מלא כרשינה ולא ישוב למשפחתו כדקא' התם אבל לא משום איסור הטלת מום.

ולבר מן כל דין הרי הא דא' בש"ס בכורות הנ"ל דקרחנין פסולין הוא רק לפי שאינו שוה בזרעו של אהרן ולא מחיל עבודה ולהברייתא שהובאה התם פסולין רק משום מראית עין ור' יהוד' מכשיר לגמרי קרחנין וא"כ כיון דעכ"פ ל"ה משום מום בודאי אין להקפיד בזה בדייני חליצה אפי' אי הי' קרח גמור גם לשי' מהרי"ח והרי בתשו' חת"ס הנ"ל מובא פירוש א' שכונת מהרי"ח הוא רק אמומי עין וכל שום מום לא יהי' בעין שלהם אבל בשאר אברים אין קפידא ועכ"פ חסרון כזה שגם בכהן אינו משום מום אלא משום שאינו שוה בזרעו של אהרן בודאי אין להקפיד ובפרט דבנידן שלנו הא אינו קרחה כלל כנ"ל ולית דין צריך בשש דהדיין הזה כשר להיות מדייני חליצה.

דברי ש"ב ידידו דור"ש באהבה:

תוכן העניינים

שו"ת הר"י בשמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה