שו"ת הר"י בשמים· רבי אריה ליבש הלוי הורוויץ
סי' סז
בעזה"י יום ב' כ"ח סיון תר"נ לפ"ק סטרי. ישפות ד' שלום לכבוד ש"ב ידידי הרב המאה"ג חריף ובקי ירו"ש שהיו"ח כש"מ יעקב יצחק הלוי איש הורוויץ נ"י אבד"ק קאנטשוגא יצ"ו: מכתבו הגיעני וחשתי להשיב לו על אתר כמבוקשו עד"ש באיש א' שסידר קידושין בחופת אלמון ואלמנה ואמר ברכת אירוסין וברכת נישואין ביחד וכשסיים משמח חתן עם הכלה הזכירו אדם א' וצעק הלא לא היו קידושין עדיין ולא קראו הכתובה אז נתן החתן הטבעת קידושין להכלה וקידשה והמסדר קרא את הכתובה ובירך שנית ברכת בפה"ג לבד ובבוקר הודיעו כזאת לכ"ת ודורש מאתי חו"ד מה אידון בי': הנה במה שחש כ"ת מטעם שהי' הפסק בין ברכת אירוסין להקידושין דומיא דמצינו בש"ע יו"ד סי' י"ט ס"ה לענין כששוחט עופות הרבה ודבר בין שחיטה לשחיטה שלא מצורכי השחיטה דהוי הפסק דצריך לכסות דם שחיטה ראשונה ולברך פעם אחרת על השחיטה אבל על כיסוי שני לא יברך משום דשחיטה ל"ה הפסק וכ' בט"ז שם סק"ז דהא דל"ה ברכת השחיטה השני' הפסק בין הכיסויין כיון דלא שח שיחת חולין מידי דהוי איקנה"ז ע"ש וא"כ ה"ה בנ"ד ל"ה ברכת הנשואין הפסק כיון דהוי ג"כ מאותו ענין ונדחו בזה דברי המקנה בק"א סי' ס"ב ס"א וס"ג וענוב"י מהד"ת חאה"ע סי' פ"א] אמנם ברכת נשואין הי' צריך לחזור ולברך כשנזכר אף דהחתן והכלה היו עומדין עדיין תחת החופה והיו ג"כ נישואין והקידושין הא ל"ה הפסק בין ברכת הנישואין להנשואין בכ"ז כיון שבירך ברכת הנישואין קודם הקידושין וכבר כ' בתשו' מ"ב סי' צ' דחופה קודם קידושין ל"מ ואף דברמב"ן וריטב"א בקידושין י' נראה דמהני חופה קודם קידושין בכ"ז הלא כמה מרבוותא חולקין בזה עמ"ל פ"י מה"א ה"ב וע' בש"ע אה"ע סי' ס"ב ס"ג אם יש ב' חתנים יחד מברכין ברכה א' לשניהם וכ' המקנה שם דלפי מנהגינו שמקדשין תחת החופה א"כ הקדים ברכת נישואין קודם לקידושין של חבירו ולא מצינו ברכת נישואין קודם קידושין ע"ש אכן בכ"ז אם לא חזר ואמרן בשעת החופה שוב א"צ לאמרן כדמוכיח בש"ך יו"ד סי' י"ט סק"ג דכל שצריך עובר לעשייתן אם לא בירך קודם העשיי' שוב אין מברך אחר עשייתן ע"ש ועפר"ח שם: ואף דברמ"א אה"ע סי' ל"ד ס"ג כ' דאם לא בירך ברכת אירוסין בשעת קידושין מברכין אותה בשעת נישואין הרי כ' ברא"ש פ"ק דכתובות סי' י"ז הטעם דדמי למי שלא בירך אחר אכילתו שמברך ברהמ"ז עד שיעכל המאכל במעים וה"נ כ"ז שלא נגמר ההיתר מברך וזהו דוקא כשל"ה נישואין עוד וג"ז הוא דוקא למ"ד דברכת אירוסין א"צ עובר לעשייתן ע' ברא"ש שם סי' י"ב ובפ"ק דפסחים ובהג"א פ"ק דברכות אבל למ"ד דצריך עובר לעשייתן איפשר דא"צ לברך עוד ובאמת שא"ה כיון דבלא"ה ע"כ מברך ברכת הנישואין בשעת הנישואין אומר ג"כ הברכת אירוסין כיון דעדיין לא נגמר ההיתר דומיא דבהמ"ז קודם עיכול כנ"ל ולהכי כ' הרמ"א שם דחוזר ומקדש תחת החופה כדי שיהיו הקידושין סמוכין לברכה ואלו כשכבר נגמר הכל הרי קיי"ל דברכות אין מעכבות ועתשו' הריב"ש סי' פ"ב ובתשו' רדב"ז ח"ו סי' שני אלפים שכ"ו מ"ש בזה.
והך דתשו' הרא"ם שהובא במג"א סי' ר"ו סק"ג שכ' באם החזן טעה וסבר שהיו כבר קידושין ולא בירך רק ברכת חתנים שאם נודע לו אח"כ שלא קידשה עדיין וצריך לברך עכשיו ברכת אירוסין צריך לברך שנית ברכת נישואין אחר ברכת אירוסין התם הטעם דכיון דע"כ צריך לברך ברכת אירוסין בשעת הקידושין צריך לברך ג"כ ברכת נישואין דמלבד דברכת נישואין קודם הקידושין ל"מ הרי החתן לא נתכוין לקנותה בחופה זו קודם האירוסין וצריך ג"כ חופה אח"כ ושפיר מברך ג"כ ברכת הנישואין או משום דצריך לכתחלה לומר הברכות כסדר עפמ"ג שם וגם בזה חולק בתשו' הריב"ש הנ"ל ע"ש ועכנה"ג אה"ע סי' ל"ד משא"כ בנ"ד דהי' באמת קידושין וחופה אפי' אי נימא דברכות הנישואין שקודם הקידושין אינו כלום הרי ברכות אינן מעכבות ודברי הרמ"א הנ"ל שכ' דחוזר ומקדש תחת החופה הלא כבר כתבתי דשא"ה כיון דבלא"ה אומר ברכות האירוסין חוזר ומקדש כדי שיהיו הקידושין סמוכין לברכה וכנ"ל אמנם המסדר ראוי לעונש על שהרהיב בנפשו לסדר קידושין אחרי שלפי הנראה אינו יודע בטיב קידושין וענובי"ק חאה"ע סי' נ"ו לענין מסדר קידושין שבירך ברכת אירוסין וברכת נישואין בלי עשרה כ' שם שבודאי הדיוט כזה עון פלילי הוא שיהא לו עסק בטיב קידושין: