שו"ת הר"י בשמים· רבי אריה ליבש הלוי הורוויץ
סי' מז
רמב"ם פ"ג מה' קידוש החודש הלכה ה' בראשונה היו מקבלין עדות החודש בכל יום שלשים פ"א נשתהו העדים מלבא עד בין הערבים ונתקלקלו במקדש ולא ידעו מה יעשו אם יעשו עולה של בה"ע שמא יבאו העדים וא"א שיקריבו מוסף היום אחר תשבה"ע עמדו ב"ד והתקינו שלא יהיו מקבלים עדות החודש אלא עד המנחה כדי שיהא שהות ביום להקריב מוספין ותשבה"ע ונסכיהם ע"כ ע' בלח"ח שתמה על רבינו דבגמ' קא' שהי' הקלקול בשיר ח"א של"א שירה כל עיקר וח"א שאמרו שיר של חול עם תשבה"ע אבל הקלקול בהקרבת המוסף לא נזכר בגמ' ומה ראה רבינו ז"ל על ככה לכתוב טעם שלא נזכר בגמ' והניח בצ"ע.
ונלפענ"ד בישוב דבריו ז"ל דהנה באמת הקשו בתוס' ר"ה שם אמאי לא חשיב קלקול של מוסף שלא הקריבו מוסף של ר"ח שאחר התמיד א"י להקריבו וכ"ת דמעלה ומלינה בראשו של מזבח דעלי' השלם ל"ש אלא בהקטרה ואין מקטיר עד למחר הניחא למ"ד אין לינה מועלת בראשו של מזבח אלא למ"ד מועלת מא"ל וליישב קושי' התוס' אמינא בשנקדים לבאר דברי הש"ס פסחים נ"ט ע"א ת"ר אין לך דבר שקודם לתמיד של שחר אלא קטורת בלבד כו' ואין לך דבר שמתעכב אחר תשבה"ע אלא קטורת ונרות ופסח ומחוסר כפורים בע"פ שטובל שנית ואוכל את פסחו לערב ר' ישמעאל בנו של ריב"ב אומר אף מח"כ בשאר ימות השנה שטובל ואוכל בקדשים לערב בשלמא לת"ק יבא עשה דפסח שי"ב כרת וידחה עשה דהשלמה שא"ב כרת אלא לר"י בנו של ריב"ב מאי אולמי' דהאי עשה מהאי עשה אמר רבינא א"ר חסדא הכא בחטאת העוף עסקינן שאין למזבח אלא דמה ר"פ אמר אפ"ת בחטאת בהמה מעלה ומלינה בראשו של מזבח ופירש"י כדכתיב והקריבו לפני ה' וכפר עלי' ולמחר יקטירה לאחר תמיד של שחר ולינה אינה פוסלת בראשו של מזבח כדא' בזבחים פ' המזבח מקדש לד"ה דלא ירדו ע"כ והקשו המפורשים דהא אי נימא לינה מועלת בראש המזבח א"כ בודאי אסור להעלות על המזבח ולהביא לאיסור לאו דלא ילין ולפוסלן דהא דלד"ה לא ירדו היינו אחר שכבר עלו דהמזבח מקדש פסולין אבל לכתחלה בודאי אסור להעלות ולהביאם לידי פסול דהא אם ירדו לא יעלו וא"כ מאי בעי רש"י בזה דכתב לד"ה לא ירדו הא ר"פ ע"כ לא אתי כמ"ד לינה מועלת בראש המזבח דלדידי' אסור להעלות וגם לפי"ז צריך להבין דא"כ במאי פליג ת"ק עלי'דר"י אם איהו קאי לכ"ע באיזה סברא פליג עלי' גם הובא במפורשים קושי' העולם שהקשו בהא דפריך בסמוך לר"ח דמוקי בחטאת העוף והאיכא עולה והקשו דילמא ר"ח ג"כ ס"ל הא דמעלה ומלינה רק דהי' קשה לי' פירכת הש"ס שם והא כל כמה דכהנים לא אכלי בעלים לא מתכפרי והא דר"פ משני דכיון דלא אפשר עשאום כמי שנטמאו או שאבדו לא ס"ל לר"ח לכך מוקי לה בחטאת העוף אבל בעולה דליכא אכילת בשר ליכא למיפרך והא כל כמה כו' ממילא יכול להקריב העולה אחר תשבה"ע ומעלה ומלינה בראשו ש"מ: ובישוב כ נלפענ"ד עפי"ד הש"ס מנחות כ"ו ע"ב אתמר קומץ מאימתי מתיר שירים באכילה ר' חנינא אומר משמשלה בו את האור ר' יוחנן אומר משתצית בו את האור ברובו כו' א"ל רבין בר רב אדא לרבא אמרי תלמידך א"ר עמרם תניא אין לי אלא דברים שדרכן ליקרב בלילה כו' דברים שדרכן ליקרב ביום כגון הקומץ והלבונה והקטורת ומנחת כהנים ומנחת כהן משוח ומנחת נסכים שמעלן ומקטירן מבוא השמש והאמרת דרכן ליקרב ביום אלא עם בא השמש ומתעכלין והולכין כל הלילה מנין ת"ל זאת תורת העולה ריבה והא עם בא השמש לא משכחת לה שתצית האור ברובו לא קשיא כאן לקלוט כאן להתיר ופירש"י לקלוט שתהא מזבח קולטו שלא יפסל בלילה הויא משמשלה בו האור להתיר שירי' ל"ה הקטרה עד שתצית האור ברובו ומבואר בתוס' שם דלאו דוקא לענין הקטרת קומץ אלא ה"ה לענין הקטרת האימורין להתיר בשר באכילה נמי הוי הדין כן לר"י ל"ה הקטרה עד שתצית האור ברובו ע"ש וטעמא דמילתא דלענין לקלוט שלא יפסל בלינה סגי משמשלה בו האור כל דהו משום דמשמשלה בו האור במקצת נעשה לחמו של מזבח וכן מצינו בזבחים פ"ה ע"ב בהנך פסולין שאם עלו לא ירדו דמבואר במשנה שם דאם ירדו לא יעלו וקא' עולא ל"ש אלא שלא משלה בהן האור אבל אם משלה בהן האור אפי' אם ירדו יעלו ופירש"י שם הטעם משום דנעשו לחמו של מזבח.
והנה מבואר במשנה למלך פ"ג מה' פסוהמ"ק ה"ו דמשלה בו האור ל"מ אלא להעלות חד דרגא דהיינו בהנך פסולין שאם עלו לא ירדו מועיל הא דמשלה בו האור שאם אפי' אם ירדו יעלו ובהני דדינן שאם עלו ירדו מועיל משלה בו האור שאם עלו לא ירדו אבל לא תרי דרגי שאם ירדו יעלו ע"ש ולפי"ז י"ל דה"ה לענין לקלוט שלא יפסל בלינה הא במנחות שם קאי לרבא ורבא הא ס"ל בזבחים פ"ז דלינה מועלת בראשו של מזבח היינו דאם ירדו לא יעלו לכך מועיל אם אי אסקי' ע"ג מערכה ומשלה בו האור כ"ד שלא יחול עליו פסול לינה כלל שאפי' ירדו יעלו ועפי"ז יתיישב פירש"י פסחים הנ"ל שכונתו כיון דלד"ה אם עלו לא ירדו א"כ מהני שפיר אם מעלה האימורין בראשו של מזבח בענין שתמשול האור במקצת ויעשו לחמו של מזבח ולא יחול עליהם פסול לינה כלל דבשלמא אם הי' הדין דהלנה בראש המזבח מועיל אפי' לענין שאם עלו ירדו אז לא הי' מועיל הא דמשלה בהן האור במקצת רק לאסוקי חד דרגא שאם עלו לא ירדו אבל לא שלא יחול עליהם פסול לינה כלל שאפי' ירדו יעלו דלאסוקי תרי דרגי אינו מועיל כמ"ש המ"ל הנ"ל ולכך מביא רש"י ז"ל הא דלד"ה אם עלו לא ירדו לכך מועיל לן כשמשלה בהן האור כ"ד שלא תחול עליהם פסול לינה כלל [ואפי' כשמשלה בהן האור מ"מ צריך שילינו בראש המזבח דאי הורידן מעל המזבח ודאי חל עליהן פסול לינה אפי' משלה בהן האור ברובן כדמוכח בזבחים ובכריתות י"ד ע"א וע' תוס' זבחים מ"ב ע"ב ד"ה הקומץ כו' ובמ"ל פ"ג מפסוהמ"ק ה' ט' וע' במשנה רפ"ב דתמיד ובמפרש שם וכ"כ במקור חיים בחידושים על מס' כריתות מאביו הגאון ז"ל להדיא ע"ש] ועשה דעלי' השלם הא ליכא בשליטת האור כ"ד כיון דלענין שיהי' הקטרה הא קיי"ל דל"ה עד שתצית האור ברובו כד' התוס' הנ"ל דה"ה לענין הקטרת אימורין א"כ משמשלה בהן האור כ"ד עדיין לא מתקיים מצות ההקטרה דאינו מתיר עדיין הבשר באכילה וא"כ א"ע בזה אעשה דהשלמה ועפי"ז תתיישב נמי קושי' השני' שהקשו המפורשי' על פירש"י דכיון דהוי לד"ה א"כ באיזה סברא פליג ת"ק על ר"י וס"ל דשאר מחו"כ אינו מביא כפרתו אחר התשבה"ע: ונראה דהנה באמת צריך להבין היכי נוכל למימר הכא דנעשו לחמו של מזבח משמשלה בהן האור במקצת הרי ההקטרה כולה לא תוכל להיות עכשיו משום דיעבור בעשה דהשלמה וא"כ הוי שלא בזמנו והיכי מצינן למימר דנעשו כעת לחמו של מזבח הרי קיי"ל כלי שרת אין מקדשין אלא בזמנו ומזבח הפנימי קא' בש"ס זבחים כ"ז ע"ב דהוי כ"ש ונמשח ובתוס' שם כתבו דמזבח עדיף מכ"ש בהא דמזבח מקדש פסולין וממיל' למאי דקיי"ל דגם כ"ש מקדש פסולין ליכא עדיפות למזבח על כ"ש וכדחזינן באמת בש"ס זבחים פ"ז ע"א דבעא מיני' ר"ל מר"י כ"ש מהו שיקדש פסולין וא"ל תניתוה כשם שהמזבח מקדש את הראוי לו כך הכלים מקדשין ור"ל דמזה משמע דכ"ש הוי לגמרי דומיא דמזבח ולכך מקדש אפי' פסולין וא"כ הסברא נותנת דאם כ"ש אין מקדש שלא בזמנו ה"ה דאין המזבח קולט שלא בזמנו לענין שיעשה לחמו של מזבח וע' בתוס' זבחים שם לענין לחם הפנים דאם נסדר שלא כהלכתו לא נעשה לחמו של שלחן וא"כ מאי יועיל לן הכא משלה בהן האור הא כיון דכל ההקטרה לא תוכל להיות כעת הוי שלא בזמנו ולא נעשין לחמו של מזבח.
אולם י"ל דר"פ לשיטתי' דס"ל בזבחים י"ב ע"א דלילה אין מחוסר זמן א"כ ה"נ כיון דלמחר הי' ראוי להקטרה אפי' לא הי' משלה בהן האור כיון דאם עלו לא ירדו לכך לא הוי השת' שלא בזמנו דלילה אין מחוסר זמן ולפי"ז י"ל דזהו טעם פלוגתתן דת"ק ור"י בנו של ריב"ב דר"י ס"ל לילה ל"ה מחוסר זמן לכך מהני מעלה ומלינה בענין שתמשול האור במקצת ות"ק ס"ל דלילה הוי מחוסר זמן א"כ הוי שלא בזמנו ולא נעשה לחמו של מזבח ולכך אסור להעלותן לכתחלה ולהביאן לידי פסול לאו דלא ילין ומעתה מיושב לנכון קושי' העולם הנ"ל שמקשין דמ"פ והאיכא עולה דילמ' ס"ל לר"ח מעלה ומלינה ורק דלא משני הכי משום פירכת הש"ס והא כל כמה כו' משא"כ בעולה דליכא אכילת בשר שפיר מהני מעלה ומלינה ולהנ"ל יתיישב ע"נ דהנה התוס' ביומא כ"ט ע"א הקשו על הא דקא' בפסחים ע"ג שחטו ונודע שמשכו הבעלים את ידם יצא לבית השריפה וא"א ל"ב עקירה פסולו מחמת מאי קא הוי משום דשחטו אחר תמיד של בה"ע כו' והקשו התוס' יעלו וילין אותם בראשו של מזבח ותי' דס"ל כמ"ד לינה מועלת בראשו ש"מ וקשה לפי"ד הנ"ל הא אכתי יוכל להעלותן ע"ג מזבח בענין שתמשול בהן האור במקצת וליכא לאו דלא דנעשו לחמו של מזבח ועשה דהשלמה ליכא דלענין שתהי' הקטרה הא בעינן שתצית האור ברובו כנ"ל ועכצ"ל עפי"מ דא' בנזיר י"ח ע"ב דרב חסדא לא ס"ל הא דלילה אין מחו"ז ע"ש ולפי"ז הא שם ר"ח הוא דמותיב הא דשחטו ונודע שמשכו הבעלים את ידם כו' א"כ לדידי' ליכא למימר דיעלו וילין אותם בראש המזבח בענין שתשלוט האור במקצת ויהי' לחמו של מזבח דכיון דקסבר לילה מחוסר זמן הוי א"כ הוי השתא שלב"ז ולא נעשו לחמו של מזבח כאמור וא"כ לפי"ז ה"נ ל"ל דס"ל לר"ח גבי עולה ההיא שינויא דמעלה ומלינה משום דתיהדר קושיא לדוכתה הא אסור להעלותן לכתחלה ולהביאן לידי פסול לינה למאי דקיי"ל לינה מועלת בראשו של מזבח ואי דיעלו בענין שתמשול בהן האור במקצת ז"א דהא כיון דקסבר לילה הוי מחוסר זמן הא לא נעשה לחמו של מזבח ול"מ משלה בו האור כלל.
ועפ"י הצעה זו ממילא מיושב קושי' התוס' בר"ה הנ"ל שהקשו דאמאי קא' דהקלקול הי' בשיר של תמיד הא איכא קלקול גם במוסף משום עשה דהשלמה ולהנ"ל א"ש דהי' יכולין להעלות האימורין ע"ג המזבח עד למחר ואי דתקשי הא קיי"ל לינה מועלת בראש המזבח ואסור להעלותן לכתחלה ולהביא לידי פסול לינה (וע' בס' כפו"ת בקונטרס יום תרועה על ר"ה שתמה על התוס' שם במ"ש למ"ד לינה מועלת מא"ל והלא גם למ"ד לינה מועלת אם הם בראש המזבח מקטר והולך עד לעולם.
ובמחכ"ת אין כאן תמי' כלל דהא למ"ד לינה מועלת עכ"פ פסול לינה איכא רק דמקטר והולך מטעם שאם עלו לא ירדו דהמזבח מקדש פסולין אבל עכ"פ חל עלייהו פסול לינה ואם ירדו לא יעלו והיכי נוכל להעלותם לכתחלה ולהביאם לירי פסול לינה ומצאתי במ"ל פ"א ומתו"מ ה"ו שביאר כן להדיא ותמה ע"ד רש"י בפסחים הנ"ל בזה) ז"א דהא יוכל להעלותם בענין שתמשול בהן האור כ"ד ויהי' המזבח קולטן שלא יחול עליהם לאו דלא ילין והקטרה ל"ה עד שתצית האור ברובו כנ"ל ואי דהוי שלא בזמנו ולא נעשו לחמו של מזבח.
י"ל דשם אזיל למ"ד לינה אין מחוסר זמן א"כ ל"ה שלא בזמנו כנ"ל. ואחרי הודיע אלקים אותנו כל זאת מיושבים ממילא דברי רבינו הנ"ל דאיהו ז"ל לשיטתי' אזיל דס"ל בפ"ג מה' מחוסרי כפרה ה"ד שהלילה מחוסר זמן היא לכל וא"כ ל"מ לדידי' להעלות האימורין ע"ג המזבח בענין שתמשול בהן האור במקצת דהא לא יהי' לחמו של מזבח מטעם דהוי שלב"ז משום העשה דהשלמה ואין המזבח קולטו כנ"ל ואיהו הא פסק דלילה הוי מחוסר זמן ולכך כתב שפיר רבינו הקלקול של הקרבת המוסף ודוק [וע' ברש"י ז"ל פסחים פ"ח ע"ב ד"ה בתקנתא דרבי' שכ' וז"ל שאין לו תקנה אחרת דהא לא מצי למימר גדי שלו וטלה שלמים ואם טלה א"ל רבי טלה שלו וגדי שלמים כדמפרש לקמן כו' והקשה בשעה"מ פ"ג מה' ק"פ דהא התוס' ביומא כ"ט ע"ב הקשו בברייתא דלקמן גבי ה' שנתערבו עורות פסחיהן דפריך דליתני בשלמים האיך אפשר לאתנויי בשלמים הא איכא איסור דעלי' השלם ותי' דפסח ב' מותר לשוחטו קודם התמיד וא"כ הכא דבפסח ראשון מיירי בלא"ה א"א לאתנויי בשלמים משום איסור דהשלמה ולהנ"ל א"ש דהא אביי שם קא' הולך אצל רועה כו' וא"כ לדידי' שפיר אפשר לאתנויי בשלמים ולהעלות האמורין ולהלינם בראשו של מזבח באופן שתמשול בהן האור כ"ד ונעשו לחמו של מזבח ואי דהוי שלב"ז ז"א דהא אביי בזבחים שם ס"ל לילה ל"ה מח"ז א"כ ל"ה שלב"ז ונעשו לחמו של מזבח וליכא איסור דהשלמה]:
וארווחנא בהא לבאר עפ"י הצעתינו דברי הש"ס בזבחים פ"ז ריש ע"א גבי פירשו קודם חצות והחזירו אחר חצות רבה אמר חצות שני עוכלתן ורב חסדא אמר עמוד השחר עוכלתן אמרי בי רב מ"ט דר"ח ומה חצות שאין עושה לינה עושה עיכול עמוד השחר שעושה לינה אינו דין שעושה עיכול וכ' התוס' שם בד"ה מה חצות כו' וז"ל ורבה לטעמי' דאית לי' בסמוך אין לינה מועלת בראשו של מזבח ולית לי' ק"ו דר"ח דאיכא למיפרך מה לחצות שכן עושה עיכול בראשו של מזבח דאם פקע לא יחזיר תאמר בעמוד השחר שאין לינה פוסלת בראשו של מזבח ע"כ וא"כ רב חסדא דאמר האי ק"ו ע"כ אית לי' לינה מועלת בראשו ש"מ וא"כ הי' יכול הש"ס לומר טעם פשוט דלכך ס"ל לר"ח דעמוד השחר עושה עיכול לענין שלא יחזרו אותן שפקעו מע"ג מזבח כיון דס"ל לינה מועלת בראשו ש"מ ואם ירדולא יעלו ולדברינו ניחא דלא הוי מצי למימר האי טעמא כיון דהתם קאי בשרירי ר"ל שנתקשו מחמת האש ששלטה בהן וא"כ כבר נעשו לחמו של מזבח ואפי' אם ירדו יעלו:
ובהיותי מעיין קצת בזה אמרתי לבאר דברי הש"ס פסחים שם רב כהנא רמי כתיב לא ילין חלב חגי עד בוקר עד בוקר הוא דלא ילין הא כל הלילה ילין וכתיב והקטיר עלי' חלבי השלמים עלי' השלם כל הקרבנות כולן הוא מותיב לה והוא מפרק לה כשניתותרו ודקדקו המפורשים דמשמע מלשון זה דמשום דאיהו קא מותיב לה קא משני הכי אבל לדידן ל"צ לההיא שינויא וצריך להבין טעמו של דבר ונראה ליישב ע"ד החידוד עפי"מ שנראה עוד הפעם ליישב קושייתינו הנ"ל במאי דקא' מעלה ומלינה בראשו של מזבח וכתבנו דע"כ הכונה בענין שתמשול האור במקצתן דנעשין לחמו של מזבח והקשיתי ע"ז הרי ל"ה זמנו כעת משום העשה דהשלמה והוי שלב"ז ולא נעשו לחמו של מזבח כנ"ל ויש לתרץ עפימ"ש התוס' פסחים ה' ע"א ד"ה לא תשחט דכיון דבדיעבד אם שחט הפסח קודם לתמיד כשר חשיב זמן שחיטה מחצות ואילך ע"ש ולפי"ז הא כ' התוס' ביומא כ"ט ובמנחות דמשום עשה דהשלמה לא מיפסל הקרבן בדיעבד ע"ש וכיון דבדיעבד כשר אפי' אם הי' מקטירם השתא חשיב גם עכשיו זמן הקטרה ול"ה שלא בזמנו ונעשה שפיר לחמו של מזבח ולפי"ז הא לכאורה יל"ד מאי פריך רב כהנא הא כל הלילה ילין וכתיב עלי' השלם דילמא ה"ק קרא לא ילין עד הבוקר כדי שלא יפסול בלינה הא כל הלילה אם הקטירן בדיעבד כשרין שבשביל עשה דהשלמה לא מיפסל כנ"ל ועכצ"ל דרב כהנא ס"ל דאפי' בדיעבד פסול משום עשה דהשלמה והנה במהרש"א שם על התוס' ד"ה אין לך כו' הקשה לר"ח דמוקי לה בחטאת העוף א"כ אמאי קחשיב רק מידי דהקטרה הא בחטאת העוף ליכא מידי דהקטרה אלא דמה למזבח ותי' דכיון דיוצא בזריקת דמה מידי עשה דהשלמה כדמשני כשניתותרו והיינו כיון דנזרק דמן קודם לתמיד ונראין להקרבה קודם לכן על תמיד של שחר הוא מושלם לכך חשיב מידי דהקטרה ע"ש ולפי"ז יתבארו שפיר דברי הש"ס דה"ק איהו מותיב לה וקשה מאי פירכא היא זו דילמא קאמר קרא דלא ילין כדי שלא יפסול בדיעבד אע"כ דרב כהנא ס"ל דגם משום השלמה מיפסל בדיעבד וא"כ ליכא לשנויי לדידי' מעלה ומלינה דכיון דלינה מועלת בראשו של מזבח הא אסור לכתחלה להעלותם ולהביאם לידי פסול כנ"ל ואי דיעלה אותם בענין שימשול האור בהן כנ"ל ז"א דהא הוי שלא בזמנו ולא נעשו לחמו של מזבח ואי משום דכיון דבדיעבד כשר הוי זמנו כנ"ל ז"א דהא ע"כ רב כהנא ס"ל דמשום השלמה מיפסל אפי' בדיעבד דאל"כ ל"ק קושייתו כנ"ל וא"כ ע"כ מוקי כר"ח בחטאת העוף וקשה קושי' מהרש"א הנ"ל דהא קחשיב רק מידי דהקטרה וע"כ דזריקת דם כיון שמוציא מידי עשה דהשלמה כדקא' כשניתותרו הוי מידי דהקטרה וא"כ שפיר קא' דרב כהנא דמותיב לה שפיר מוקי כשניתותרו דהא ע"כ ס"ל הכי דבכה"ג על תמיד של שחר הוא מושלם מכח קושייתו כאמור:
ודעת לנבון נקל להבין עפי"ז מה דקא' אח"כ רמי לי' רב ספרא לרבא [כ"ה הגי' הנכונה כדכ' בהגהות הרי"ב ז"ל וכ"א בילקוט] כתי' לא ילין לבוקר זבח חג הפסח לבוקר הוא דלא ילין הא כל הלילה ילין והכתיב עולת שבת בשבתו ולא עולת חול בשבת כו' ולכאורה הרי כ' התוס' בשבת ך' ע"א ד"ה למשרי דהא דדרשינן בכל מושבותיכם אי אתה מבעיר אבל אתה מבעיר במדורת בית המוקד היינו כשמשלה בהן האור מותר להקטיר האברים ופדרים אפי' של חול בשבת ע"ש וא"כ דילמא אצטריך לא ילין לענין היכי שמשלה בהן האור דמטעם עולת חול בשבת שרי כנ"ל ואפ"ה פסול מטעם לאו דלא ילין ומצאתי שהרגיש בזה בגליון הש"ס והניח בצ"ע ולהאמור נכון דלכך רמי רב ספרא ההוא רומיא רק לרבא דס"ל בש"ס מנחות הנ"ל דלקלוט היינו שתהא המזבח קולטו שלא יפסל בלינה סגי כשמשלה בו האור במקצת וא"כ אי הי' משלה בהן האור לא הי' בו ג"כ פסול לינה וע"כ דקרא דלא ילין לא מיירי כשמשלה בהן האור דבכה"ג הא ליכא פסול לינה לדברי רבא הנ"ל ולכך פריך שפיר.
ויש לבאר בזה דברי רש"י ז"ל ריש ברכות הקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר וז"ל ואין נפסלין בלינה עד שיעלה עמוד השחר והן למטה מן המזבח דכתי' לא ילין לבוקר עכ"ל ולכאורה תמוה דהרי לפי ההלכה הא לינה פוסלת גם בראש המזבח רק כשהוא על המזבח מקטר והולך דאם עלו לא ירדו אמנם אם ירדו הא קיי"ל דלא יעלו.
ולהנ"ל י"ל דרש"י ז"ל נקט מילת' דפסיקא דכשהן למטה מן המזבח לעולם נפסלין בלינה אבל כשהם בראשו של מזבח הא יוכל להיות שלא יפסל כגון שמשלה בהן האור וכנ"ל: