שו"ת הר"י בשמים· רבי אריה ליבש הלוי הורוויץ
סי' כו
וע"ד שאלתו בעובדא דאיקלע באתרי' שנפטר שמש הקהל והחזיק חתנו בשמשות אחרי מותו ג' שנים ובן השמש לא ערער כלום ואח"כ התחיל הבן לערער שהחזקה שייך לו ותהי מריבה ביניהם וינצו שניהם על עסק השמשות עד שהביאו עצומותיהם לפני האיש הבינים ועשה האיש הלזה פשרה ביניהם שיהיו שותפים בזה שכל מה שיגיע להם מעסק השמשות יהי' לחתן השמש ב' חלקים ולהבן חלק א' והפשרן עשה ביניהם כתב באו"ש והם חתמו א"ע ע"ד וכעת רוצה חתן השמש לחזור מהפשר: הנה אם לא היו מתפשרים זע"ז בודאי ל"ה בערעור הבן של השמש כלום אחרי שגיסו שימש בחזקה ההיא ג' שנים ולא אמר כלום הרי מחל לו החזקה וכמ"ש בתשו' מים עמוקים למהראנ"ח ח"ב סי' ע' דכל דאיכא עידי חזקה ולא ערער הב' כלום אבד חזקתו דאחולי אחיל גבי' ושוב א"א לו לזכות עוד בהחזקה דאסוחי אסח דעתי' מינה ע"ש והובא להלכה במג"א סוסי' קנ"ז ובכנה"ג ח"מ סי' ק"מ כ' דטעם פלוגתתן של הפוסקים אי מהני מחילה בחזקה הוא משום שנצמח מכח קרקע הו"ל כקרקע כבסי' צ"ה ובקרקע ל"מ מחילה אבל בחזקה כזו שאינה מכח קרקע לכ"ע מהני מחילה וגדולה מזו כ' בתשו' רדב"ז ח"ג סי' תקל"ג דאפי' חזקת חנות שלא יוכל אחר להלוות בריבית אלא הוא כיון שאין הריוח נמשך מצד הקרקע רק מצד הלואת המעות חזקת מטלטלין הוא ולכן אם נתייאש ממנה זכה הב' ע"ש ומכ"ש בחזקת שמשות בודאי ליכא שום סברא דלא יועיל בה מחילה ומבואר בכנה"ג שם דהיכי דשתק ואין טעם לשתיקתו הו"ל מחילה וע' בתשו' צלעות הבית שבסוף ס' בית מאיר סי' ז'.
אמנם מאחר שנתפשרו אם הי' בקבלת קנין א"י לחזור דכבר הסכימו האחרונים כדיעה הראשונה שבח"מ סי' י"ב ס"ז דגם בפשרה ביחיד מהני קנין. אבל אם ל"ה בקנין הרשות בידו לחזור.
ומה שחתם א"ע על הכתב באו"ש כיון שלא קראו בפיו ולא כתב בעצמו אין זה כלום כמ"ש בנובי"ק חיו"ד סי' ס"ח דהיכי דל"ה כת"י הבע"ד רק כת"י הסופר אין לחוש כלל דכת"י הסופר בודאי לא חשיב לביטוי שפתים של הבע"ד אף למ"ד דשבועה בכתב מהני ע"ש ותו לא מידי דברי ידידו ש"ב דורש באהבה: