אור ברסלב

שו"ת הר"י בשמים· רבי אריה ליבש הלוי הורוויץ

סי' כב

סי' כא

וע"ד שאלתו על הקאפפע הגדילה בגינה בשרביטין כמו עדשים אם יש לאוסרם בפסח כמו קטניות הנה כל הטעמים שהובאו בב"י סי' תנ"ג ליתנהו בקאפפע כיון דאין מערבין אותן במיני דגן לעולם וגם משום איחלופי בדייסא ל"ש אחרי שהקאפפ"ע אין עושין ממנו פת לעולם וגם אין הקאפפע מין קדירה לאכילה רק מיוחד למשקה ואפי' להמחמירין בסי' תס"ד בחרדל ל"ש להחמיר בקאפפ"ע ובפרט אם חורכין הקאפפ"ע קודם פסח כמנהגינו הרי כבר כ' בתשו' שבו"י ח"ב סי' ה' דאפי' אם הי' מקום להחמיר בכ"ז בחרכו קודם זמנו אין שום מקום להחמיר בזה ע"ש ובפרט שהרי לד' הרמב"ם פ"ה מחו"מ הלא מותר לבשל קמח קלוי שאינו בא לידי חימוץ ובמק"א הבאתי עפי"ז סמוכין לד' המג"א בסי' תנ"ד שכ' לענין לצאת י"ח מצה ל"ב רק ממין הבא לידי חימוץ אף שכמו שהוא כעת אינו בא לידי חימוץ והוא מהירושלמי שהובא בתוס' קידושין ל"ח.

שהקשה על ר' ירמי' דקא' דלא אכלו ישראל בשעת כיבוש מצה בלילי פסח משום חדש יבא עשה דבערב תאכלו מצות וידחה ל"ת דחדש ולכאורה הרי לפ"ד הר"ת שהובא בתוס' שם ל"ז: דמפרש ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח מצות היינו מן הישן וקלוי שהוא חדש לא אכלו עד עצם היום הזה וכ' בריטב"א שם להך פירושא ממחרת הפסח היינו בליל ט"ו שהוא ממחרת שחיטת הפסח וע"כ שאף שגם חטין שבעלי' נאסרו והי' אסור גם חטין דאשתקד משום חדש כמבואר בתוס' ר"ה י"ג.

ובר"ש פ"ב דחלה אפ"ה אכלו בליל פסח לצאת י"ח מצה משום דעשה דוחה ל"ת דחדש וע"כ דהקושיא הוא אמאי לא אכלו מהקלוי עד עצם היום הזה שהקריבו העומר הרי היו יכולין לצאת י"ח מצה גם בקלוי משום עדול"ת דחדש והרי לפי שי' הירושלמי שהובא בתוס' ביצה ג'. ד"ה גזירה קאי ושמרתם את המצות משעת לישה וא"כ בחטים קלויים הא אינו בא לידי חימוץ וליכא שימור בשלמא לשי' תלמודן בפסחים מ'.

דשימור דלישה לאו שימור הוא ושמרתם הוא משעת קצירה א"כ שפיר הי' שימור בשעת קצירה קודם שנקלה אבל לשי' הירושלמי קשה וע"כ דל"ב רק ממין הבא לידי חימוץ כ"ד המג"א הנ"ל והוא ע"ד החידוד בעלמא ולרוב טרדותי הן במילי דשמיא הן במילי דמתא דברי לעו ומעטים והי' שלום דברי ידידו דור"ש באהבה:

תוכן העניינים

שו"ת הר"י בשמים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה