אור ברסלב
שבת כהלכה הידעת...?

שבת כהלכה

הידעת...?

שמירת שבת בחמש דקות

כשאוכלים ממתקים רק בשבת ולא בימי החול

כשמקפידים לשתות משקאות קלים רק בשבת

וכשנותנים לילדים יחס חם

גורמים לילדים לצפות לשבת

שבת בבית חולים

נט) הדלקת נרות - לכתחילה יש להדליק נרות בחדר אוכל כדי שתהיה הנאה מהנרות במקום הסעודה ותשתדל להיות הראשונה שמדליקה נרות שבת ואז תוכל לברך .

ס) כשאין אפשרות להדליק נרות - כשאין אפשרות להדליק נרות ממש אפשר להדליק את אור החשמל ולכוון עליו במקום נרות שבת .

סא) שמיעה מאשה אחרת - אם כבר הדליקו נרות שבת בחדר אוכל אפשר להדליק ללא ברכה או לשמוע מאשה אחרת הנוהגת לברך ולצאת ידי חובת הברכה .

סב) הנחת הנרות במקומם - ראוי להשאיר את הנרות במקום שהדליקה אותם ולכן אם שוכבת במיטה תדליק נרות בקרבת מקומה על מנת שלא תצטרך להרימם .

סג) לא הדליקה נרות - אם לא הדליקה נרות מחמת לידתה וכן אם היתה עסוקה בטיפול בתינוק לרפואתו איננה צריכה להוסיף נר נוסף כקנס וכן אם יש אור חשמל בחדרה .

סד) לחצן חשמלי בשבת - יולדת בשבוע אחרי הלידה שצריכה לקרוא לאחות לכתחילה עדיף שתמנע מללחוץ על פעמון הקריאה ובשלושת הימים הראשונים יכולה ללחוץ על הזמזם כשצריכה סיוע דחוף מהאחות .

סה) הוצאת תפרים בשבת - יש להשתדל שהוצאת התפרים בשבת תעשה ביום חול ואם אין אפשרות אז על ידי גוי בלבד אלא אם כן יש בזה סכנת פיקוח נפש אפשר גם על רופא יהודי .

סו) קידוש בערב שבת - יולדת חייבת בקידוש בליל שבת וכן בשחרית ותשמע מאדם אחר שמחוייב בקידוש ואינה חייבת לטעום מהיין .

סז) סעודות שבת - סעודה ראשונה ושניה צריכה פת ולחם משנה, אבל סעודה שלישית ורביעית אם קשה לה יכולה לאכול מזונות או בכל מאכל אחר כגון פירות וירקות .

סח) אשה חולה - שהתירו לה לאכול קודם תפלת שחרית, כגון יולדת בימים הסמוכים ללידתה ראוי ונכון שתקדש או תצא ידי חובת קידוש לפני כן .

סט) הבדלה - לכתחילה ראוי שתשמע מאדם אחר אבל אם אינה יכולה תבדיל לעצמה ותשתה מהיין שיעור רביעית או תתן לילד קטן שהגיע לגיל שש לשתות מהיין כשיעור .

אחרי הלידה

ע) שלושה ימים ראשונים - בימים אלו דינה של היולדת כחולה שיש בו סכנה שעושים בשבילו כל צרכיה אפילו שאינה מבקשת להדליק אור או לכבות אור או לבשל אוכל לצורך בריאותה מותר לעשות כל הדרוש .

עא) חולה שאין בו סכנה - מהיום השלישי עד יום השביעי רק אם אומרת צריכה אני, מחללים שבת בעבור רפואתה. אבל מהיום השמיני עד יום השלושים נחשבת כחולה שאין בו סכנה ומותר לעשות לרפואתה מלאכות דרבנן בשינוי או על ידי גוי .

עב) הוראת רופא לאחר שלושה ימים - כשרופא אומר שהיולדת צריכה טיפול כדי למנוע סכנה ליולדת, מותר לעשות בשבילה אפילו לאחר שלושה ימים ואפילו שלא מבקשת .

עג) עד שלושים יום - משבעה ימים עד שלושים יום אחר הלידה דינה כחולה שאין בו סכנה שעושים בשבילו איסורי דרבנן בשינוי ולכן אפשר לומר לגוי שידליק אור עבורה או יפעיל חימום וכד' .

עד) מריחת משחה - כשצריכה למרוח משחה צריכה להכין לפני שבת חתיכות בד שמרוח עליהן משחה ואם לא הכינה, תניח המשחה עם השפופרת, או בקיסם על הגוף או על התחבושת או הבד ללא מריחה ולהניח על הגוף שיתמרח מאליו .

עה) פטמות סדוקות - יולדת עד שלושים יום אחר הלידה נקראת חולה שאין בו סכנה ולכן יכולה להניח משחה על הסדקים ללא מריחה וכשיש חשש של זיהום, מותרת להניח ללא מריחה, אפילו לאחר שלושים יום .

עו) גודש באשה מניקה - כשיש ריבוי חלב וגודש וסובלת מכאבים, יכולה להשתמש בתרופות להרגעת הכאב ולמניעת דלקת, או להניח על עצמה עלי כרוב כדי להרגיע המקום .

עז) שאיבת חלב - שאיבת חלב במכונה חשמלית או ידנית אסורה בשבת ואשה המצטערת מאוד מריבוי חלב יכולה לשאוב במשאבה ידנית לתוך מיכל שיש בו חומר שמקלקל את החלב עד שאינו ראוי לאכילה .

עח) שאיבת חלב לתינוק - תינוק שבימיו הראשונים עדיין אינו יכול לינוק ואינו אוכל דיסה או תחליף חלב מותר לשאוב חלב במשאבה ידנית כדי להאכילו בשבת .

עט) שאיבה על ידי גויה - בשעת הצורך אפשר לומר לגויה לשאוב על ידי מכונה אפילו חשמלית לצורך שמירת החלב לתינוק שזה כל מאכלו ויש חשש שיבוא לידי סכנה .

פ) שאיבת חלב לצורך פג - תינוק פג שכל מאכלו הוא חלב אֵם, מותר לשאוב במשאבה ידנית לתוך בקבוק על מנת להעביר לו את החלב.

פא) ויטמינים להגברת חלב - אשה מניקה שלוקחת ויטמינים להגברת החלב לצורך הנקה וחיזוק גופה מותרת להמשיך לקחתם גם בשבת .

פב) טפטוף חלב - אע"פ שאסור בשבת לחלוב חלב ביד מכל מקום מותר לטפטף חלב לתוך פיו של תינוק כדי שירצה לינוק .

פג) בנק החלב - אשה שיש לה ריבוי חלב ורוצה לתרום אותו לבנק החלב אסור לה לחלוב לתוך כלי בשבת על מנת להעבירו לבנק החלב ואם יש לה צורך להוציא חלב תוציא לתוך כלי שיש בו חומר הפוגם את החלב .

פד) כיבוי אור בשבת - יולדת שיש אור בחדרה והיא בשלושה ימים אחר הלידה וקשה לה להירדם ואומרת שהאור מפריע לה מאוד ואין לה מקום אחר לישון בו אפשר לבקש מגוי שיכבה בעבורה את האור ואם אין גוי אפשר לכבות בשבילה את האור בשינוי .

פה) כיבוי מזגן - עד חודש לאחר הלידה כשהמזגן מפריע לה כגון מקרר מאוד או שחם מאוד אפשר לומר לגוי שיכבה את המזגן בשבילה .

פו) הדלקת מזגן - יולדת בחודש הראשון ללידתה שמבקשת חימום אפשר להדליק לה מזגן על ידי גוי על מנת להקל עליה .

ביקור חולים בשבת

א) לכתחילה לא מבקרים את החולה בשבת כדי שלא לבוא לידי צער אבל כשלא היה זמן במימי השבוע אפשר להקל .

ב) חולה שמבקש שיבואו לבקרו בשבת - אם יש לחולה סכנה והוא מרגיש הכרח שיבואו לבקרו לצורך רפואתו מותר לבקרו .

ג) הליכה לתועלת החולה - אדם שיודע שבזה שהוא יבקר את החולה הוא יועיל לו מותר לכתחילה לבקר חולה אפילו בשבת בתנאי שלא יגרום לו טורח בביקורו .

ד) שבת היא מלזעוק - המבקר את החולה בשבת יאמר לו: "שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא" .

ה) לשבת ליד חולה - מותר לשבת ליד חולה על מנת לטפל בו ולסעדו אפילו בשבת .

ו) גרימת צער - אסור לגרום צער בשבת ולכן לא מבשרים בשורות רעות ביום שבת ולא להודיע על אדם חולה או על אדם שנפטר וידוע שגם בימי השבוע ראוי להמנע מכך שעל זה נאמר מוציא דיבה הוא כסיל .

ז) מי שברך - כשנותנים מי שברך לחולה מוסיפים בסוף הברכה שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא .

ח) מתנה לחולה - לא נותנים מתנות בשבת ואם יש הכרח ליתן מתנה אז יש להקנות לחולה את המתנה לפני שבת עיין בהערה .

ט) ברכת המזון - יש הנוהגים לברך חולים בברכת המזון במשך ימי השבוע אבל ביום שבת אין לעשון כן אלא אם כן החולה הוא בסכנת חיים .

י) ניחום אבלים - אע"פ שמעיקר הדין מותר לנחם אבלים בשבת אבל בקושי התירו לנחם ולכן יש ללכת בימי החול .

יא) השכבה - מותר לומר השכבה בשבת אחר קריאת התורה ועדיף לומר את הנוסח המקוצר אל מלא רחמים הוא יחוס ויחמול על נפש רוח נשמה של כל מתי ישראל ובכללן... ללא כל תשבחות על הנפטר .

הלכה היא לא ללמד בשבת דברים חדשים שיקשו על הבנתו ויגרמו לילד ולהורה צער בשבת צריך להאהיב את השבת

תוכן העניינים

שבת כהלכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה