חגי ישראל
ראש השנה
א) ערב ראש השנה - מצוה להסתפר ולכבס הבגדים בערב ראש השנה ויש נוהגים להתכונן כבר מיום קודם כדי להקל ההכנות לקראת יום הדין.
ב) הדלקת נרות - מברכת להדליק נר של יום טוב ואין מברכת שהחיינו בשעת הדלקת נרות ואם בירכה לא תענה אמן על ברכה זו בשעת הקידוש ובדיעבד כשענתה אינו הפסק.
ג) נרות בשמן - לכתחילה יש להכין את כוסיות השמן עם פתילות הצפות בשמן לפני יום טוב אבל בדיעבד כשלא הכינה אפשר להכין אפילו ביו''ט.
ד) הכנת נרות ליו''ט שני - יש להכין נרות בפמוטים לפני החג כדי שלא תיכשל באיסור ממרח השעוה בפמוט.
ה) הדלקת נרות ביו''ט שני במוצ''ש - לכתחילה יש לחכות להבדלה שעושים אחר הקידוש ואחר כך להדליק נר של יו''ט ובשעת הדחק יכולה לומר בפיה ברוך המבדיל בין קודש לקודש ותדליק נר של יו''ט ע''י העברה מנר לנר ואסורה באכילה ושתיה עד אחר הקידוש.
ו) ברכת הנרות - מברכת גם ביו''ט שני של ראש השנה ברכת להדליק נר של יו''ט כמו ביום הראשון של ר''ה.
ז) עזרת נשים - נשים הנוהגות לבוא ולהתפלל בבית הכנסת יש להן להתלבש בצניעות ולא לקשט עצמן בתכשיטי זהב ולא להתבשם בבשמים המתפזרים לצד הגברים ובפרט ביום הקדוש והנורא חלילה שיהיו מכשול לרבים ויצא שכרה בהפסדה.
ח) זמן הדלקת נרות ביו''ט שני - לכתחילה תדליק סמוך לשקיעה ואם מסיבות שונות אינה יכולה להדליק בזמן הזה יכולה להדליק לאחר צאת הכוכבים במשך כל הלילה ובתנאי שתהנה לאורם כגון שהשתמשה באור הנרות לאכילת פירות ומגדנות וכד'.
ט) מנהגי ראש השנה - ראש כבש או דג וכן רימונים וכו' יש להקפיד שיהיו כשרים בתכלית ההידור הבשר בהכשר ''חלק'' והירקות מנוקים מתולעים על ידי השריה במים וסבון אפילו הירקות של ''גוש קטיף'' לבל יהא חטא בראש השנה, שבראש השנה יש להקפיד יותר.
י) סעודות יו''ט - אשה חייבת לאכול ביו''ט שתי סעודות ערבית ושחרית ואם קשה לה תאכל לכל הפחות כזית פת (כשלושים גרם ) כדי שתתחייב בברכת המזון ולא תברך על נטילת ידיים לפני הסעודה.
תקיעת שופר
א) נשים פטורות משמיעת קול שופר ואם רוצות לשמוע הרשות בידן ולא יברכו ואין חיוב על האשה לעמוד בזמן התקיעות ויכולה לכתחילה לשבת ולשמוע קול תקיעת שופר.
ב) אשה הרוצה להחמיר על עצמה ולשמוע קול תקיעת שופר כדאי שתאמר בלי נדר על מנהגה כדי שאם תנהג כן שלוש פעמים לא יהפך עליה לחיוב בתורת נדר.
ג) אשה שטעתה וחשבה שהיא חייבת מעיקר הדין לשמוע תקיעת שופר ונהגה כך ג' פעמים פטורה מהתרת נדרים מכיוון שלא ידעה שאינה חייבת ולכן רשאית להפסיק מנהג זה ללא התרת נדרים.
ד) כאשר נהגה לשמוע תקיעת שופר ג' פעמים מחוייבת לשמוע קול שופר שנה בשנה אלא א''כ תעשה התרת נדרים אצל חכם שלמד ומבין בהלכות נדרים. אם נהגה שנים רבות ללכת ולשמוע קול שופר ופעם אחת אין באפשרותה לשמוע ואין כונתה להפסיק מנהגה אינה צריכה התרת נדרים.
ה) לכתחילה אין לאכול לפני תקיעת שופר ובפרט מי שנוהגת לשמוע תקיעת שופר וקבלה על עצמה בתורת נדר, אך במקום חולי או צער יכולה לאכול לפני תקיעת שופר.
ו) התוקע בשופר לאשה יכול לטלטל השופר כדי להשמיע להן בין שיצא ידי חובה ובין שלא יצא ידי חובה אינו, מברך, ויזהיר הנשים שלא יברכו שיש הסוברים שברכתן לבטלה.
תפילות ראש השנה
א) תפלת שחרית - אשה חייבת בתפילה אחת ביום, וגם בראש השנה יכולה להתפלל תפילה אחת בביתה, אך ראוי ונכון שתתפלל את כל התפילות בראש השנה, ואינה חייבת ללכת לבית הכנסת ובפרט אם צריכה להשגיח על ילדיה.
ב) אכילה לפני התפילה - אשה שאינה נוהגת להתפלל שחרית ולא מוסף וכן אינה שומעת תקיעות שופר במקום צער כגון מניקה או מעוברת וכד' יכולה לטעום מעט ולשתות לפני שבעלה מגיע מהתפילה ועדיף שקודם תקדש לעצמה.
ג) אכילה לפני הקידוש - אשה חלושה שהתפללה שחרית וצריכה לאכול ואינה יכולה לקדש מותרת באכילת ארעי כגון: עוגיות או פת פחות משיעור כביצה (כחמישים גרם). ופירות או שתיה חמה כרצונה.
ד) תפלת מוסף - של ראש השנה ויום כיפור יש שכתבו שהנשים חייבות מעיקר הדין ולכן תתפלל מוסף ותבקש רחמים בתפילתה והנכון שתתפלל אחר השעה השלישית ביום.
ה) תשליך - מעיקר הדין מותר לנשים לומר תשליך בר''ה, אך כבר כתבו הפוסקים שכדאי שלא להתערבב נשים וגברים יחדיו ביום קדוש זה.
ו) שינה בראש השנה - מעיקר הדין אין איסור לישון בראש השנה, והמנהג שאין ישנים כלל ביום ראש השנה כדי שיצליח מזלה, ויש הנוהגים לישון אחר חצות היום, ולא תשב בבטלה אלא תקרא תהילים ותתפלל שתהא לה שנה טובה.
תפילות בעשרת ימי תשובה
ז) אבינו מלכנו - אשה יכולה להוסיף אחר תפילת י''ח במנחה או בשחרית אבינו מלכנו ביחידות ואפילו ביום שבת, ובלבד שלא תזכיר בשבת ענין חטאים ועוונות.
ח) סליחות - אחר חצות לילה נשים יכולות לומר סליחות במשך כל שעות הלילה, וביום עד השקיעה. ויש להן לדלג הקטעים הנאמרים בארמית ואם רוצה לומר י''ג מידות של רחמים תאמרם בטעמים ובניגון כקריאת התורה.
ט) כשרות - יש להשתדל בעשרת ימי תשובה להקפיד יותר על הידור בכשרות המאכלים ולא להקל כבשאר ימות השנה כגון בפת או אבקת חלב עכו''ם.
י) קברי צדיקים - אין איסור על הנשים ללכת לקברות צדיקים כדי להתפלל ולבקש רחמים ולכתחילה ילכו בימי טהרתן.
יא) אשה הטועה בתפילותיה - דינה כדין האיש בכל ההלכות הקשורות לתפילתה אפילו אם מתפללת תפילה אחת ביום, כל שהתחילה להתפלל תפילתה נהפכה עליה לחיוב כדין האיש.
יב) האל הקדוש - בעשרת ימי תשובה במקום האל הקדוש אומרת המלך הקדוש, והמלך המשפט ואם טעתה או מסופקת בהמלך הקדוש, חוזרת לראש. ויותר נכון שתתנה ותאמר לפני שתחזור אם אני חייבת לחזור הריני חוזרת ומתפללת לשם חובה, ואם לאו תהיה תפלתי לנדבה.
יג) המלך המשפט - בברכת השיבה שופטינו צריכה לומר המלך המשפט ואם טעתה ונזכרה קודם שעקרה רגליה חוזרת לברכת השיבה ואומרת משם ואילך על הסדר ואם לא נזכרה עד שעקרה רגליה חוזרת לראש ותעשה תנאי הנ''ל.
ימים נוראים
בימים נוראים אפשר לקבוע הכל… לכל השנה
רגעי שמחה ורגעי עצב נכתבים ונחתמים
עתיד הילדים ובריאות ההורים
לכן לא כדאי לבזבז זמן יקר בפטפוטים והבלים
עדיין הכל ניתן לשינוי
תפילה בכונה ומזמורי תהילים
והחלטה של עשיית מצווה וקבלת הנהגה חדשה
בכוחם להוסיף זכויות ומלאכים לבנים
שהשנה תהיה טובה באמת כפי שאנו מתפללים.
כדאי לדעת...
שלפעמים משמים מרחמים
ומחליפים עונש קטן תמורת עונש גדול
ולכן אם קבלת מכה או נעלבת...
אמרי בכוונה !!!
אנא ה' כפר על פשעי וחטאי
ויהי רצון שזוהי תהא כפרתי
והשלום ישכון לבטח במשפחתי
יום הכיפורים
א) כפרות - יש הנוהגים לערוך כפרות עם תרנגולות ויש הנוהגים להפריש צדקה, והנוהגים בתרנגולות יקחו לאשה מעוברת תרנגול זכר ושתי נקבות.
ב) מצות כיסוי דם - כשעורכים כפרות בשחיטת תרנגולים יכולה אשה לזכות במצות כיסוי דם השחיטה ותברך על מצות כיסוי הדם.
ג) נשים חייבות בצום - כדין האנשים וישנן הקלות מסוימות ליולדות או לאשה מעוברת חלושה או חולה הזקוקה לכדורים ובכל מקרה לפני הצום תשאל רב הבקי בהלכות אלו.
ד) מעוברת - לפני יום הארבעים להריונה אינה צריכה לעשות כפרות לעובר שבבטנה, וי''א שכן.
ה) סעודה שחרית - מצוה להרבות בסעודות בערב יום הכיפורים, וכן יש נוהגים לאכול סרדינים בסעודת שחרית.
ו) תרופה להקלת הצום - לפני כניסת הצום מותר לבלוע כדורי הקלה על הצום לכל אשה אפילו היא בריאה וכל שכן שמותר למעוברת החוששת מחולשה בצום.
ז) הדלקת נרות - צריכה להדליק נרות לכבוד היום ומברכת להדליק נר של יום הכיפורים, ובמקום שנהגו שלא להדליק אינה מדליקה, וכיום המנהג ברוב המקומות להדליק בברכה.
ח) ברכת שהחיינו - ברגע שמברכת ברכת שהחיינו והגיענו לזמן הזה נכנס הצום ולכן אין מברכים שהחיינו בזמן הדלקת נרות. אלא תשמע מהשליח ציבור בבית הכנסת וכשאינה מתפללת בבית הכנסת תקבל עליה את הצום על כל עינויו ואח''כ תברך שהחיינו.
ט) שבת ויום הכיפורים - מדליקה נרות כהרגלה בשאר השנה ומברכת להדליק נר של שבת ויום הכפורים, ובדיעבד אם בירכה על שבת בלבד או על כפורים בלבד יצאה ידי חובה.
י) הכנת אוכל - מותר להכין אוכל לקטנים או לחולים הצריכים לאכול כגון חימום התבשילים על פלאטה או שטיפת הפירות והירקות ואפילו שהידיים נרטבות במים, ולא תכווין להנאת רחיצה אלא רק לשם נקיון.
יא) יולדת או אשה שעברה הפלה - לאחר 40 יום להריונה יש לה דין יולדת ולכן 72 שעות מההפלה יש לה דין של יולדת ותשאל רב מורה הוראה כיצד לנהוג בצום.
יב) בושם - אין להתבשם ביום כיפור אך כדי להעביר ריח רע מאוד מותר לפזר מי בושם משום כבוד הבריות.
יג) רחיצת הילדים - אין להקל ולקלח הילדים ביום הכיפורים ורק אם צריך לנקות מטינוף צרכים וכד', וכן רק במקום חולי מותר למשוח גופם במשחות או קרמים.
יד) טיפול קוסמטי - כגון מריחת משחת פנים או קרמים למינהם אסורים ביום כיפור כדין סיכה האסורה ביום זה.
טו) נוסח התפילה - אשה מתפללת כדרכה בימי השנה, וכדאי שתתפלל תפילת הנעילה בנוסף לתפילותיה הרגילות ותאמר וידוי לאחר תפילותה ולפחות תאמר וידוי אחד.
טז) עיקר הוידוי- הוא ''חטאתי לפניך'' ואם אומרת כך אחר תפילתה בעמידה יצאה ידי חובת וידוי ואין חייבת לומר כל הנוסח שכתוב בסידור, ואם רוצה להוסיף הרשות בידה.
יז) זמן הוידוי - כל היום לכן אם אינה יכולה להתפלל כגון שטרודה עם ילדיה וכד', או ששכחה לומר הוידוי בתפילתה תאמר במשך היום בכונה ''חטאתי לפניך'' ויצאה ידי חובת וידוי.
יח) נעילת הסנדל -אשה היולדת כל שלושים יום אחר הלידה מותרת לנעול נעליים כהרגלה אבל אם יכולה ללבוש נעליים המותרות ביום כיפור עדיף שתעשה כן.
יט) תקיעת שופר - אין חיוב על הנשים לשמוע קול שופר במוצאי יום הכיפורים ואשה שנהגה להקפיד ולבוא לבית הכנסת ולשמוע קול שופר במוצאי יום הכיפורים אם חשבה שזהו חובה יכולה להפסיק במנהג זה ואינה צריכה לעשות התרת נדרים.
כ) מוצאי הצום - יש להיזהר ולא לעשות מלאכה ולא לאכול עד אחרי זמן צאת הכוכבים שהוא כעשרים דקות אחר השקיעה ואפילו אם שומעת את קול השופר מבית הכנסת אסור לאכול אלא עד שיעבור זמן זה בוודאי.
כא) קריאת שמע - נשים אינן צריכות לומר בקול רם ''ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'' בקריאת שמע אלא אומרות בלחש כבשאר הימים.
כב) הבדלה - לכתחילה נשים יחכו לבעליהן כדי להבדיל, אך כשאין באפשרותן לחכות יכולות להבדיל לעצמן בנר ששבת (שהיה דלוק מערב יום כיפור) וללא בשמים ויש לשתות כרביעית מיין ההבדלה ומותרות באכילה.
לא לשכוח
יום כיפורים הוא יום סליחה ומחילה, וכשסולחים הכל נשכח ונסלח, ולכן...
אין להזכיר אחד לשני עבירות משנה שעברה כי אם הזכרנו סימן שלא סלחנו...
חג הסוכות
א) ישיבה בסוכה - אשה פטורה ממצות סוכה ואעפ''כ מקיימת מצוה כשיושבת לאכול או ישנה בסוכה אך לא תברך על ישיבה בסוכה ויש מבנות אשכנז הנוהגות לברך.
ב) בניית הסוכה - לכתחילה אשה לא תניח הסכך על הסוכה אך מותר לה לבנות הדפנות ולקשט הסוכה ובדיעבד כשהניחה הסכך, הסוכה כשרה.
ג) קישוטים - מצוה לקשט הסוכה אך יש להיזהר שלא להרחיק את הקישוטים מהסכך במרחק של יותר משלושים סנטימטר אלא תצמיד הקישוט או הפרי צמוד לסכך.
ד) אמירת תנאי - מצוה לתלות נוי סוכה וטוב שתאמר לפני תלייתם ''אני מתנה עליהם לאכלם או להשתמש בהם מתי שארצה'', או שתאמר אני צריכה ורוצה להשתמש בקישוטים כל זמן בין השמשות של החג.
ה) ללא תנאי - יש להשגיח על קישוטי הסוכה שלא יגיעו לידיהם של הקטנים שמא יבואו לטלטלם ולאוכלם לכן לכתחילה יש לתלותם במקום גבוה.
ו) פרי או קישוט שנפל - קישוטים התלויין בסכך או שתלויין בדפנות שנפלו בחג או בחול המועד ללא תנאי אסור להשתמש בהם או לאוכלם ויכולה לתלותם במקום אחר בסוכה.
ז) קישוט הסכך - מותר לקשט את הסוכה בקישוטים רבים ואפילו שהסכך לא נראה. שכל שעושה זאת לנוי הסוכה ואינו רחוק מהסוכה ד' טפחים כשר.
ח) הדלקת נרות - תדליק נרות שבת ויו''ט בתוך הסוכה אך כשחוששת מפני התינוקות או מפני סכנת הדליקה יכולה להדליק בביתה במקום שייהנו בני הבית מהנרות כגון ליד הסוכה או על אדן חלון הפונה לסוכה או במטבח.
ט) הנחת הנרות - לכתחילה אין להזיז את הנרות ממקום הדלקתן ולכן אם הדליקה בסוכה לא תשנה מקומם אלא תדליק במקום שיושארו שם.
י) קידוש - אשה לא תענה אמן אחר ברכת לישב בסוכה שבקידוש מחשש הפסק ואם ענתה אינה צריכה לברך שוב.
יא) ברכת שהחיינו - לא תברך בזמן הדלקת נרות אלא תשמע הברכה בשעת הקידוש ואם בירכה שהחיינו בהדלקת נרות לא תענה אמן על ברכת שהחיינו ששומעת הקידוש ומ''מ אם בירכה וענתה אמן לא נחשב הפסק.
יב) כבוד הסוכה - יש להיזהר ולא להשתמש בסוכה תשמיש של גנאי כגון החלפה לתינוק או הנחת כלים מלוכלכים וכן אין להניח בסוכה פח אשפה.
יג) כלי סעודה - וכן אין להדיח כלים בסוכה או להשאיר כלים מלוכלכים בסוכה משום כבוד הסוכה אלא יש לדאוג שתהיה תמיד מסודרת ונקיה.
יד) כלים חד פעמיים - יש המהדרים שאינם נוהגים להשתמש בכל ימי חול המועד בכלים חד פעמיים משום כבוד הסוכה ויש המשתמשים בכלים חד פעמיים מקושטים ומ''מ צריכים להיזהר שלא להשאירם בסוכה כשהם מלוכלכים ואם יש בהם שיורי מאכל אפשר להשאירם עד אחר ברכת המזון.
טו) סעודה שלישית- בשבת חול המועד מותר לפנות הכלים המלוכלכים מהסוכה משום כבוד הסוכה.
טז) התקשטות - כל קישוטי אשה כגון קציצת ציפורניים ותיקונן או צביעת שיער או מריחת לק ושאר תיקוני הגוף אין לעשותם בסוכה כלל.
יז) קשירת הלולב - אינה רשאית לאגוד הלולב עם הערבה והדס ויעשה זאת הבעל ואפילו אם אגדה האשה ראוי להתיר האגד ולאגוד מחדש אך להוסיף קשרים מותר לה.
יח) ארבעת המינים - נשים פטורות ממצות ארבעת המינים. והנוהגת לנענע הלולב כל ימי החג לכתחילה תאמר בלי נדר על מנהג זה כדי שלא יהפך עליה לחיוב, ולא תברך על הלולב כלל ונהגו בנות אשכנז לברך.
יט) החזרת הלולב למים - ביו''ט של סוכות מותר לאשה לקחת הלולב מיד בנה או מיד בעלה ולהחזירו למים וכן יכולה להוסיף מים אם צריך, אבל לא תחליף מים ביו''ט.
כ) החלפת מים - בחול המועד מותר ואפילו מצוה להחליף המים של אגודת ארבעת המינים כדי שישארו לחים והדורים.
כא) צניעות בסוכה - חובה על האשה להקפיד על צניעותה בתוך הסוכה יותר מבתוך ביתה ולכן אין לאשה להסיר כיסוי הראש בסוכה כלל.
כב) הורדת הקישוטים מהסוכה - מותר להוריד הקישוטים או הסדינים התלויים בדפנות הסוכה בחול המועד ויש להצניעם ולהניחם במקום המשתמר ולא להשתמש בהם.
כג) נגיסת אתרוג - יש מעוברות הנוהגות לנגוס מפיטם האתרוג ביום הושענה רבה סגולה ללידה קלה , ולכתחילה ראוי להמתין אחר שמחת תורה ואם אינה טועמת לא תברך על נגיסת הפיטם, ותתפלל שתזכה ללידה קלה ובריאה.
שמחת תורה
כד) ישיבה בסוכה - אין סועדים בסוכה בשמחת תורה משום שנראה כמוסיף על הציווי ואם רוצה לערוך סעודת יום טוב השמיני בסוכה יש לפסול הסוכה לפני כניסת החג על ידי היכר של הורדת סכך ועשיית מרווח אויר של כארבעים סנטימטר.
כה) הדלקת נרות - בשמחת תורה מדליקה נרות ומברכת על הדלקת נר של יום טוב ואם חל בשבת מוסיפה של שבת ויום טוב.
כו) משיב הרוח ומוריד הגשם- אחר תפלת מוסף אומרת משיב הרוח ומוריד הגשם וכשאינה מתפללת מוסף תאמר מתפילת מנחה ואשה שטעתה ואמרה בתפילת שחרית של שמחת תורה משיב הרוח אינה חוזרת.
הלכות יום טוב
א) סעודה בערב יום טוב - משום כבוד יו''ט אין לאכול סעודה גדולה בשעות הסמוכות לחג ורק סעודה קלה מותרת כדי שבסעודת החג יהיו בני הבית רעבים ותאבים לסעודה.
ב) הדלקת נרות - צריכה להדליק נרות ביו''ט כמו בשבת ומברכת להדליק נר של יום טוב ואם חל בשבת מברכת להדליק של שבת ויו''ט.
ג) זמן הדלקת נרות ביו''ט - לכתחילה תדליק הנרות לפני השקיעה אבל אם מסיבות שונות אינה יכולה להדליק בזמן זה יכולה להדליק כל הלילה ובתנאי שתהנה לאורם כגון אכילת פירות ומגדנות וכד'.
ד) טעות בברכה - ביו''ט שחל בשבת מברכת להדליק נר של שבת ויו''ט ואם טעתה ובברכת הנרות ולא הזכירה יו''ט ובירכה להדליק נר של שבת יצאה ידי חובה וכן להיפך ואין צריכה לברך שוב.
ה) ברכת שהחיינו - אין מברכת שהחיינו בשעת הדלקת נרות ואם בירכה לא תענה אמן על ברכה זו בשעת הקידוש ובדיעבד כשענתה אינו הפסק.
ו) יו''ט שני - לכתחילה יש להכין מבעוד יום הנרות הפתילות והשמן ,ולא להמיס ולמרח הנר ביו''ט וכן לא להכניס הפתילות למצוף ובדיעבד אם לא הכינה לפני החג יש מתירים לנקות הנרות ולתקן הפתיל הצף על השמן ביו''ט ובכל מקרה תקפיד שלא להכין מיו''ט ראשון להדלקה שביו''ט שני.
ז) קידוש - כשם שנשים חייבות בקידוש של שבת כך חייבות בקידוש של יו''ט. ומוציאות את האנשים ידי חובה.
ח) אכילה ושתייה - מרגע שקיבלה על עצמה יום טוב אסורה באכילה ושתייה ואפילו מים אין לה לשתות עד הקידוש, ואם במקום שיש צורך לשתות ולאכול תקדש לעצמה.
ט) אוכל נפש - כל מלאכות האסורות בשבת אסורות ביו''ט חוץ ממלאכת אוכל נפש שהתירו לצורך יום טוב ולכן מותר להכין ולבשל ביום טוב תבשילים לצורך יו''ט ודוקא תבשילים שאם תכינם לפני החג יפגם טעמם, ולכתחילה יש להכינם שלא כדרך שעושה בימי החול אלא באופן עשיה שונה.
י) סעודות יו''ט - מצוה לכבד יו''ט כשבת, וכשם שצריך להדר ולכבד סעודות שבת בלחם משנה כך צריך גם ביו''ט, רק שביו''ט אין חיוב של שלוש סעודות אלא שתי סעודות, אחת בלילה ואחת ביום.
יא) רצה , יעלה ויבוא - אשה ששכחה ביו''ט לומר יעלה ויבוא בברכת המזון אינה חוזרת לברך שוב חוץ מברכת המזון שבליל הסדר.
יב) הבערת אש - אין להדליק אש ביו''ט ע''י גפרורים או מצית וכד' ורק העברת אש מנר לנר וכד' מותרת. ואם עברו והדליקו אש ביו''ט, מותר להנות ממנה.
יג) בשר על האש - אפילו שמותר לצלות ביום טוב בשר על האש עדיף לא לעשות כן על גחלים, בפרט שלאחר הצליה אין לטלטל הגחלים ושאר החפצים שאסורים בטלטול.
יד) כיבוי אש - אסור לכבות אש ביו''ט, וכן יש איסור לכבות הגז ע''י סגירת הברז המרכזי של הגז, אבל מותר לומר לגוי לכבות את הגז.
טו) שעון שבת - מותר להפעיל שעון שבת מלפני יום טוב כדי שיפעיל ביו''ט את התנור או מיקסר לטחינת ירקות כשיפיגו טעמם אם ירסקום מבעוד יום.
טז) הוצאה מרשות לרשות - הוצאה מותרת כל שהיא לצורך יו''ט אפילו במקומות שאין עירוב אבל אין להוציא ביו''ט לצורך מוצאי היו''ט כגון אשה שיוצאת מביתה להוריה לא תיקח איתה בגדים שצריכה להם במוצאי החג כיון שרק לצורך החג מותרת ההוצאה וכן בשאר מלאכות ביו''ט.
יז) הנמכת הלהבה - לצורך אוכל נפש מותר להנמיך אש גבוהה שבכיריים כשעושה כן כדי שלא ישרף התבשיל.
יח) כיריים - אין לכבות או להנמיך כיריים חשמליים אפילו לצורך אוכל נפש משום שזהו כיבוי ממש.
יט) כיבוי להבת הגז - אסור לכבות אש ביו''ט, ואפשר לחמם מים כדי שיגלשו ויכבו את האש, בתנאי שמשתמשת במים האלו לצורך שתיה או רחיצה.
כ) בלון גז שניתרוקן - אפשר לפתוח ברז של מיכל אחר כדי לבשל לצורך יו''ט.
כא) רחצה במים חמים - מותר לרחוץ כלים או לשטוף ידים במים חמים שהוחמו על ידי ''בויילר'' או גז לפני יו''ט,אבלביום טוב מותר רק כשהוחמו ע''י דוד שמש.
כב) תרופות - מותר להשתמש בתכשירי רפואה ואפילו אשה בריאה שמרגישה מיחושי ראש וכד' מותר לה לבלוע תרופות ביו''ט.
כג) שעון גז - מותר לכוון שעון גז כדי שיכבה הגז אחר שעה מסוימת, ואם פועל ע''י חשמל יש לשאול מורה הוראה כיון שלכל שעון יש מנגנון אחר.
כד) ריסוק ירקות - ירקות או פירות שאם ירסקו אותם מערב יו''ט טעמם יפגם מותר לרסקם ביו''ט אפילו במגרדת (פומפיה) ולכתחילה טוב שתרסק באופן שונה מהרגלה.
הלכות חול המועד
א) חז''ל אסרו לבזות את חול המועד ויש מלאכות האסורות בחול המועד ולכן צריכה להזהר שלא תנהג בו כדרכה בימי החול, יש פעמים שהתירו דבר האבד וכיון שהדבר נתון לשינוי, תשאל מורה הוראה לפני שיוצאת למלאכתה וכד'.
ב) תספורת - אסורה בחול המועד גם על האשה אבל סירוק וטיפול בשיער והחלקתו וצביעתו מותרים. ותספורת שהיא לצורך המועד כגון לשם מצווה או צניעות וכן במקום צער וכד' יכולה להקל.
ג) טיפול בשיער - מעיקר הדין מותר במקום הצורך לצבוע ולטפל בשיער וכן מותר גם לעצב תסרוקת או להחליק השיער במספרה כשעושה כן לצורך המועד.
ד) קוסמטיקה והסרת שיער - מותרת להתאפר ולהתקשט כדרכה בימי החול או למרוח ''מסיכה לפנים'' וכן מותרת להסיר שיער מהגוף בחול המועד.
ה) טיפול רפואי - כל רפואה מותרת בחול המועד, ולכן אשה שזקוקה לטיפול רפואי מותרת לעשותו בחול המועד כגון לקיחת תרופות או עיסוי רפואי לריפוי השרירים.
ו) טיפוח הציפורניים - מותר לגזוז ולתקן הציפורניים כגון ''מדיקור'' או ''מניקור'' (וכן צביעה ב''לאק'' או הדבקה ע''י אומן מותרת כשעושה זאת לצורך המועד).
ז) שטיפת הריצפה - מותר לשטוף הרצפה ולהבריקה בחומרי ניקוי מיוחדים בחול המועד וכן ניקיון הרהיטים וכד' כל שעושה זאת לצורך המועד ולכבוד החג.
ח) סידור הבית וניקיונו - וכן ניקיון יסודי של כלי המטבח כגון תנור מקרר וכו' מותר לנקותם רק לצורך המועד כגון שכך דרכה לנקות באופן יסודי אחר בישולים.
ט) צחצוח נעליים - מותר לצחצח נעליים ולהבריקן לצורך המועד אבל אין למוסרן לאומן לצחצחן אפילו כשעושה זאת לצורך המועד.
י) כיבוס בגדים -הבגדים שצריכה להם בחול המועד, יש לכבס לפני חול המועד ואסור לכבס בגדים או סדינים במכונה או ביד אפילו לצורך המועד.
יא) כתמים - בגד נקי ומכובס שנתלכלך בחול המועד ויש חשש שהכתם יישאר והבגד יינזק או שרוצה ללובשו מותר לכבס ביד במגבת לחה הספוגה בחומר ניקוי או מגבון בכדי להעביר את הכתם בלבד.
יב) בגדי התינוקות - ושאר בגדי הקטנים המלוכלכים באופן תדיר. מותר לכבסן לצורך המועד אפילו כמות גדולה במכונת כביסה, אך אין לכבס בנוסף בגדי גדולים שאסורים בכיבוס.
יג) גופיות וגרביים - ביגוד שרגילה להחליף בכל יום כגון לבנים וגרביים מותר לה לכבס לצורך המועד כשאין לה ביגוד אחר נקי.
יד) תיקון משקפי ראיה - ע''י חיזוק בורג או החזרת עדשה למסגרת רק לצורך המועד מותר ואפילו תיקון משקפי שמש שנשברו בחוה''מ מותר כשמשתמשת בהם לבריאות העניים וזקוקה להם בחול המועד רשאית לתקנן.
טו) צילום ופיתוח - מותר להצטלם בחול המועד, אך לא יפתחו את התמונות בחול המועד. ומותר להצטלם במצלמה המוציאה תמונות מיד.
טז) תיקון תכשיטים - על ידי אומן אסור בחול המועד אך תיקון של אדם הדיוט שאינו אומן מותר לצורך המועד.
יז) סריגה - מלאכת הסריגה והתפירה אפילו לצורך המועד אסורה בחול המועד. שמלאכת סריגה נחשבת מעשה אומן ובפרט שאינה לצורך המועד.
יח) תפירה - תפירת בגדים ומכפלות בחול המועד אסורה אך תפירת בגד שנקרע בחול המועד וכן כפתור שנתלש כל שצריכה לבגד בחול המועד מותר לתקנו בשינוי הניכר.
יט) עוגת יום הולדת - כתיבה אסורה בחול המועד אך כתיבה בקרם על עוגה לצורך המועד כגון ''יום הולדת שמח'' וכד' מותרת ולכתחילה תכתוב בכתב עגול.
כ) גיהוץ - מותר לגהץ בגדים בחול המועד לצורך המועד.
כא) קניות - אין לערוך קניות שלא לצורך חול המועד כגון בחנויות הבגדים או תכשיטים לא לצורך החג ואם חוששת מהפסד כגון שאחרי החג ימכר הדבר ביוקר וכעת הוא בזול יכולה להקל.
כב) קניות מצרכים או בגדים לחול המועד - מותר לקנות ברווח לצורך המועד בלבד ואם נשאר לאחר המועד אין בכך כלום. ואם יוזילו לה מהמחיר אם תיקנה כמות גדולה בבת אחת מותר לקנות כולם במועד.
כג) קניה שלא לצורך המועד - אסור להוסיף ולקנות ממין אחר שלא לצורך המועד, אע''פ שקונה את כולם בבת אחת אבל אם יודעת שאינה מגיעה אחר המועד למקום זה והוא בשבילה דבר האבד יכולה להקל.
כד) שמרטפית - מותר להעסיקה בחול המועד כדי לשמור על התינוקות וכן מותר לשלם לה עבור מלאכתה הנעשית בחול המועד.
כה) סידור תמונות באלבום - מותר לסדר תמונות באלבום משפחתי או בחוברת בחול המועד.
הניסיון מוכיח...
שהדרך הכי קצרה ומכובדת להנצל ממריבה ומחלוקת
היא תמיד לומר סליחה טעיתי לא אעשה זאת שוב