ארבע תעניות
ארבעה צומות
חייבים להתענות בי''ז בתמוז בתשעה באב ובג' בתשרי ובעשרה בטבת, מפני הדברים ההרעים שאירעו בהם.
בי''ז בתמוז - ארעו בו חמשה אסונות נשתברו לוחות הברית ובוטל קורבן התמיד והובקעה העיר ירושלים והחל חורבן בית המקדש ושרף אפוסטמוס הרשע את התורה והועמד צלם בהיכל בית המקדש.
בתשעה באב- היה בו חורבן הגדול שנחרבו בו בית המקדש הראשון והשני ונגזר על אבותינו שבמדבר שלא יכנסו לארץ ונלכדה העיר ביתר ונרצחו רבבות מישראל.
וב ג' בתשרי - בצום גדליה נהרג גדליה בן אחיקם שהיה מנהיגה של שארית הפליטה לאחר החורבן ועל ידי רציחתו כבתה גחלת ישראל נהרגו אלפי יהודים והיהודים הנותרים גלו לארצות הגולה.
עשרה בטבת - מלך בבל נבוכדנצר הרשע התחיל המצור על ירושלים וצר עליה במצוק שהביא לחורבן.
אדם שאינו משתתף בצרת הציבור אינו רואה בשמחת הציבור וכל המתאבל על ירושלים, זוכה ורואה בשמחתה.
מתכון לשלום בית
למצוא רב אחד ששניהם מעריכים ומכבדים
ומכיר את הזוג על כל פנימיותו
ותהא ההנהגה בבית בדרך אחת על פיו
ובכל שאלה וחילוק דעות רק הרב הוא זה שקובע.
י''ז בתמוז (ושאר תעניות)
א) מעוברת ,יולדת, או מניקה - וכן אשה שהפילה (לאחר יום הארבעים להריון) פטורה מצום י''ז בתמוז וצום גדליה ועשירי בטבת כ''ד חודשים מיום ההפלה או הלידה אך בצום תשעה באב חייבות ובכל מקרה של חולי יש לשאול ת''ח כיצד לנהוג.
ב) יולדת עד יום השלושים ללידה - וכן אשה שהפילה לאחר יום הארבעים להריון פטורה מתעניות אלו עד שלושים יום ללידה ואינה צריכה להתענות אפילו בתשעה באב. ומונים ימים אלו מיום הלידה מעת לעת.
ג) טעימה מתבשילים - אשה המכינה מאכלים לילדים או לצורך מוצאי הצום מותר לה לטעום מהתבשיל כדי לוודא שהוא מתוקן ובתנאי שהכמות תהא קטנה מאוד (פחות מרביעית) ושתפלוט המאכל ולא תבלע אבל בתשעה באב וביום כיפור אסור לחלוטין לעשות כן.
ד) תרופה להקלת הצום - מותר לאשה (אפילו בריאה) לבלוע תרופות או ויטמינים לפני הצום כדי להקל מעליה קושי התענית ובלבד שתקפיד על כשרותם.
ה) תרופות מרות וגלולות - מותר לאשה חלושה או הזקוקה לגלולות או קפסולות לבלוע בלא מים ביום התענית כל שעלולה לבוא לידי נזק או חולי אם לא תקח התרופות.
ו) צחצוח שיניים - לכתחילה לא תצחצח אשה שיניים ביום התענית, אך כשמצטערת מאוד יכולה לצחצח שיניים. ותקפיד שיכנס שיעור מועט של מים לפיה (פחות מרביעית) ושלא תבלע.
אמרו חז''ל
בזמן שישראל שרויים בצער והאדם אינו משתתף בצערם באין שני מלאכי השרת שמלוין לו לאדם, ומניחין ידיהן על ראשו ואומרים:
פלוני זה שאינו מצטער עם הציבור לא ישתתף בשמחת הצבור.
ושצריך לרדת שפע של שמחה ופרנסה לכל הוא נשאר עצב בעניותו לבדו..
לכן תמיד צריך להיות עם צערו של הציבור בפרט בימי בין המיצרים ותשעה באב
ימי בין המצרים
ז) רחצה בים או בברכה - אפילו שאין איסור מפורש על כך כדאי להזהר ולא לרחוץ בים או בבריכה בימי בין המיצרים.
ח) מוסיקה - בימים אלו אין לשמוע מוסיקה מכלי שיר וכן שירים וניגונים מקלטות או דיסקים וכד' אסור לשמוע אע''פ שעושה כן בקול שקט.
ט) מורה לנגינה - אשה המתפרנסת מלימוד נגינה יכולה ללמד בימי בין המיצרים עד שבוע שחל בו ט' באב.
י) ברכת שהחיינו - אפילו שמעיקר הדין מותר לקנות בגדים חדשים בימי בין המצרים יש להמנע מללבשם בימים אלו ואין לברך עליהם ברכת שהחיינו.
יא) שהחיינו בשבת - במקום הצורך מותר בשבת ללבוש בגד חדש או לאכול פרי חדש ולברך עליו ברכת שהחיינו בשבת.
יב) בגדים חדשים - עד ר''ח אב מותר לקנות בגדים שאין מברכים עליהם שהחיינו ואין בהם כל שמחה כגון נעליים וגרביים או גופיות וכד'.
יג) תפירת בגדים - אין לתפור בגדים או סריגים ושאר ריקמות מראש חודש אב עד ט' באב, אך תיקונים קטנים כגון מכפלת לבגד מותר.
יד) תיקוני בגדים - בגד שנקרע מותר לתופרו כדי לתקנו ללבישה, וכן הוא הדין שמותר לתפור טלאי על הבגד כשאינו עושה כן לנוי אלא לשם תיקון בגד ישן.
טו) תופרת - אשה המתפרנסת מתפירה ואם לא תעבוד בכך לא תהיה לה פרנסה לביתה התירו לה לתפור בגדים חדשים כדי להתפרנס ולא תעבוד ביום ט' באב.
טז) קניות מר''ח אב מראש חודש אב עד התענית ממעטים במשא ובמתן ובקניות שיש בהם שמחה ויש מקרים שהתירו לקנות בימים אלו.
יז) כלי בית- העשויים לשימוש יומיומי ככלי בישול וכלי אכילה וכן שאר כלי ניקיון אין איסור לקנותן בימים אלו
יח) במקום צער או חולי - כשיש צורך של חולי או שיש צער הרבה כגוןבימים חמים מאוד אפשר להקל ולקנות מזגן לאדם שמצטער מהחום.
יט) במקום של פרנסה - שצריכים הכלים לצורך עשיית רווח ופרנסה כגון כלי עבודה או מכונית גם כן מותר לקנותם.
כ) בשעת הדחק - במקרה שאי אפשר להסתדר ללא הקנייה כגון ריהוט הכרחי מיטה או לול תינוקות וכן מכשיר טלפון וכד' אפשר להקל ולקנותם אפילו אחר ר''ח אב.
כא) במחיר זול - במקום שיש מבצעי הנחות שלא יהיו אחרי תשעה באב ולא רוצים לאבד את הרכישה והם בגדר דבר האבד הקניה בזול מותרת.
כב) טיפול בשיער - מותר לחפוף וכן לסרק השערות בשבוע שחל בו ט' באב, וכן מותר לעשות החלקת שיער עם מייבש שיער (''פן'').
כג) תספורת - מעיקר הדין, מותר להסתפר עד השבוע שחל בו ט' באב, ובשבוע שחל בו ט' באב גם לנשים אסור להסתפר. ואשה הצריכה להסתפר יש לה על מי לסמוך.
כד) ספרית נשים - אשה העוסקת בספרות נשים לפרנסתה וחוששת לאבוד הפרנסה אינה חייבת להפסיק לספר בשבוע שחל בו ט' באב.
כה) ציפורניים - מותר לגזוז או לסדר הציפורניים בימים אלו וגם מריחת צבע (''לאק'') או צביעת שיער מותרת אפילו בשבוע שחל בו ט' באב.
כו) כיבוס בגדים - בשבוע שחל בו ט' באב אסור לכבס הבגדים,והסדינים ואפילו בגדים שהוכתמו אין לנקותם אפילו ניקוי קל במים ואם אין בגד אחר מותר.
כז) בגדי תינוקות/סדינים - וכן כל שיש בהם זוהמה וטינוף מותר לכבסם בצנעה אפילו בשבוע שחל בו תשעה באב ואין להוסיף ולכבס איתם בגדים האסורים בכיבוס.
כח) רחצה במים חמים - אין להתקלח במים חמים בשבוע שחל בו תשעה באב ובוודאי שאין לשהות באמבטיה חמה, אבל במים פושרים מותר ורק לאשה חלושה החוששת מחולי או צינון אפשר להקל.
כט) לבישת בגדים המכובסים - אין ללבוש בגדים מכובסים בשבוע שחל בו ט' באב. ואפשר להכינם מלפני כן ע''י לבישת הבגד כשעה כדי להפכו למשומש ויש שהתירו בשעת הדחק להניחו על קרקע מאובקת כדי שיתאבק או ללובשו מעל בגדיה כשעתיים כדי ללובשו.
ל) בגדים המיועדים לספיגת זיעה - בדיעבד שלא הכינה מותרים ללבישה אפילו מכובסים, אבל לכתחילה צריך להכינם אפילו שאינה לובשת לשם נוי או תענוג.
לא) מאכלי בשר - מר''ח אב אין לאכול מאכלי בשר וכן אין לה להכין לבני ביתה אבל לצורך חולה או אשה חלושה אפשר להקל ויש מקומות שנהגו להקל בכך עד שבוע שחל בו תשעה באב.
לב) בשר שנשאר משבת - תבשילים שנשארו משבת יש אומרים שאפשר להקל ולאכלם אפילו בשבוע שחל בו ויש אומרים שכיום שאפשר להקפיא תבשילים לכתחילה יש להקפיאם עד אחרי י' באב.
לג) בשר לילדים - יש לחנך הקטנים שלא יאכלו בשר בשבוע שחל בו תשעה באב אבל ילדים קטנים ביותר שאינם מבינים משמעות חורבן בית המקדש אפשר להקל להאכילם בשר בימי בין המצרים.
לד) מנהגי האשה - נגררים אחר מנהגי הבעל בבין המיצרים וגם בשבוע שחל בו ט' באב, ואם מנהג בעלה לאכול בשר, מותר לה להכין לו כשאר ימות השנה.
כל צער, כאב ,כשלון ,ונפילה הכל בגלל...
שאנו בגלות ובחורבן בית המקדש
לכן כשכואב והדמעה יורדת זה הזמן לבכות
ולהיתפלל שבית המקדש יבנה במהרה ושכל הצער יפסק בעולם
ט' באב
א) בערב תשעה באב יש להיזהר ולא להתעסק בדברים משמחים ויש להזהר בכל מנהגי סעודה מפסקת וכל האוכל בשר או שותה יין בסעודה המפסקת, עליו הכתוב אומר: ותהי עוונותם על עצמותם.
ב) סעודה שאינה מפסקת - אם אין מפסיקים לאכול אחר הסעודה אלא לאחר זמן קובעים סעודה נוספת שהיא המפסקת מותרת בכל סוגי המאכלים מלבד בשר ויין.
ג) הכנות לסעודה מפסקת - מכינים תבשיל אחד בלבד, כגון אורז או מרק או תפוח אדמה וכד'. ושאר פירות וירקות שאינם מבושלים מותר ללא הגבלה.
ד) סעודה מפסקת - נוהגים לשבת על הקרקע ורצוי על שטיח ולא על הקרקע ממש, ואפשר לשבת על כרית, ואשה חלושה אינה חייבת בכך.
ה) זימון - שלוש נשים היושבות בסעודה מפסקת אינן צריכות לזמן ולכן לכתחילה לא ישבו יחדיו.
ו) קבלת תענית - אם רוצה להמשיך לאכול אחר סעודה מפסקת תקפיד שלא תקבל על עצמה תענית אפילו במחשבה, שמשעה שקבלה על עצמה תענית אסורה באכילה ושתיה.
ז) טיולים - בימי הצום ראוי להימנע מלצאת לטיולים כגון לקניות או לגן שעשועים עם הילדים, וביום ט' באב אין להקל בכך, ורק לקניות לצורך שבת או למוצאי הצום אפשר להקל אחר חצות היום.
ח) עננו - המתפללת בט' באב ומתענה צריכה לומר עננו בשומע תפילה בכל התפילות וכן נחם בבונה ירושלים כפי מנהגי בעלה ובכל מקרה אם שכחה אינה חוזרת וןאם אינה מתענה אין אומרת עננו אלא רק נחם.
ט) בשמים - צום ט' באב אסור להתבשם או למרוח משחות או קרמים כדין סיכה, אך אפשר להשתמש במעט בושם כדי להעביר ריח רע מאוד שבגוף או שבאויר.
י) רחיצת תינוקות - מותר לקלח התינוקות בתשעה באב במים חמים וכן במגבונים לחים, ואפילו שידיה מתבשמות, מהמגבונים.
יא) שפתון - או שאר תכשירי שמן אסורים בתשעה באב, כדין שאר עינויים שאסורים ואין להקל בזה כלל.
יב) מוצרי קוסמטיקה - אין לאשה להתאפר ולהתקשט בצום תשעה באב, כגון: צביעת שער, ציפורנים וכו' ואין לה להקל בכך אפילו אחר חצות היום.
יג) רחיצה במים - בתשעה באב אסורה הרחיצה, אך נטילת הידיים מותרת עד פרקי האצבעות, וכן שטיפת הפנים בידיים לחות כדין יום כיפורים.
יד) שאלת שלום - אין שאלת שלום בט' באב, והדיוטות שאינם יודעים ונותנים שלום משיבים להם בשפה רפה ובכובד ראש. וכן אין לשאול בשלום אשה לרעותה או לבני משפחתה בתשעה באב.
טו) אורחים ביום צום - אם באים אורחים שאינם שומרים תורה ומצוות ואינם צמים לא תגיש לפניהם דברי מאכל ושתיה כיון שגורמת להם להיכשל באכילה בצום וכל שכן בצום ט' באב, ותבקש סליחתם ותאמר להם שהיום הוא יום תענית ציבור וחכמים אסרו לאכול ולשתות לכן אינה יכולה להגיש לפניהם כיבוד ותעשה זאת בחכמה כדי שלא תיגרם מחלוקת.
טז) אשה מינקת- שהרופא אמר לה שאם לא תאכל תחלש , ושינוי החלב יזיק לתנוק או שהחלב יפסק מותר לה לאכול בט' באב כדי להניק התינוק
יז) מקלחות לילדים - מותר לאשה לקלח את ילדיה בט' באב כדי לנקותם משאר טינופים אע''פ שמכניסה ידיה למים.
יח) ברכת המזון - אשה שאינה צמה אינה מוסיפה בברכת המזון ''נחם'' אלא מברכת בנוסח הרגיל.
יט) קינות - אין חיוב על האשה לומר קינות או מגילת איכה בתשעה באב, אלא תתפלל כדרכה כשאר ימות השנה, ואם יש לה פנאי ראוי שתאמר.
כ) ליל תשעה באב - אין האישה חייבת להחמיר על עצמה לישון על הרצפה או באופן שונה משאר ימות השנה, אך ראוי לעשות כן, ואפילו דבר מועט כגון כר שונה וכד' נחשב לשינוי.
כא) תהילים ושיר השירים - לכתחילה אין לקרוא תהילים בט' באב ואפילו אשה שיש לה קביעות ורגילה בכך יום יום ואם יש אדם חולה הזקוק לרחמי שמים מותר לקרוא לזכותו תהילים מחצות היום.
כב) שטיפת כלים /רצפה - במקום הצורך מותר לשטוף כלים או לשטוף הרצפה וכן לרחוץ פירות וירקות אחר חצות יום של ט' באב
כג) סיפורים לילדים - יש להמנע משירה וסיפורי שחוק לילדים ויש ללמדם רק על חורבן בית המקדש או לספר סיפורי צדיקים המביאים לידי יראת שמים וטוהר המידות.
כד) תלית כביסה - אפשר לתלות כביסה (בגדי תינוקות) בשבוע שחל בו תשעה באב ובתשעה באב אחר חצות.
כה) הכנות לסעודה - כל ההכנות של צרכי סעודת מוצאי הצום של ט' באב מותרים רק לאחר חצות היום.
כו) במוצאי תשעה באב- מותר להתרחץ אפילו במים חמים וכן מותר לכבס והאשכנזים נוהגים להחמיר בזה.