מנחת נתנאל· רבי יעקב נתנאל ווייל
קידושין · דף נג.
בתוס' ד"ה מתני' ר' יהודא היא הקשה הרב ר' יעקב מקוצי לר"י נמי איכא למיפרך הרי גר מצרי שנשא ממזרת וכו' כדאמר לקמן דמודה הוא בפסולי קהל וכו', עכ"ל וזהו אוקימתא דרבא לקמן (דף ע"ד ע"ב) אבל קשה מי לא איכא למימר דר"י ס"ל כאוקמתא דר"נ ממזר מאחותו וממזר מאי איכא בנייהו ולפי אותו תירוץ איכא למימר דר"י אוסר אפי' בגר פסול קהל לישא ממזרת ועוד הקשה הרשב"א בחידושיו היאך מוקי לה ר' יוחנן מתני' כר"י הא מתני' דידן ס"ל דאין ממזר מחייבי לאווין דהא קתני אלמנה לכה"ג דיש קידושין וגם בסיפא קתני דוקא מחייבי כריתות דהוי ממזר שיש על אחרים קידושין ור"י ס"ל ביבמות לא יגלה באנוסת אביו וסמיך לי' לא יבוא ממזר משמע דס"ל דיש ממזר מחייבי לאווין ותי' בדוחק. וניחא לי ע"פ מה שהקשה תוס' לקמן ד"ה מאי קמ"ל וא"ת מאי איצטריך למיפרך תנינא הל"ל למפרך דר"י אדר"י וכו' וביבמות קאמר לא יגלה דאיירי באנוסת אביו וסמיך לי' לא יבא ממזר משמע דס"ל דיש ממזר מחייבי לאווין וי"ל דר"י סבר התם דאשת אב דכתיב בין לא יקח ובין לא יגלה וכו' וא"כ למדרשה לומר דלא יבוא ממזר דוקא מא"א ע"ש והנה שם פירשו תוס' האי דכתיב אשת אב היינו בחיי אב והוי ממזר מא"א אבל ר"י דהכא מפרש האי דכתיב אשת אב היינו אחר מיתת אב והוי ממזר מחייבי כריתות ובזה סרה קושית רשב"א ומעתה מיושב היטב דקושית ר"י מקוצי אזלו דע"כ ר"י מפרש לה הברייתא דלקמן כאוקמתא דרבא דאי כר"נ אי אפשר לאוקמי מתניתין דהכא כר"י דמתני' דהכא ס"ל דיש ממזר מחייבי כריתות ובאוקמתא דר"נ ע"כ צ"ל דר"י ס"ל דאין ממזר אלא מא"א וא"כ תקשי לך דר"י אדר"י ודו"ק: