מנחת נתנאל· רבי יעקב נתנאל ווייל
עירובין · דף כב.
בתוס' ד"ה שהי' מונח בחותמו של כה"ג ואם כבר גזרו על הנכרים להיות כזבים צ"ל שהי' מונחים בחותם בקרקע שלא יסיטו הכלי. ובפיוט בשבת ב' דחנוכה פי' דהי' פך של שיש דאין מקבל טומאה ונכון הוא:
הרמב"ם פי' כ"ד מה' שבת אין עונשין בשבת אע"פ שהעונש מ"ע אין דוחה שבת כיצד מי שנתחייב מיתה או מלקות אין מלקין שנ' לא תבערו אש וה"ה לשאר עונשין עיין במ"א סי' של"ט ס"ק ג' וקשה לי' ע"ז דפריך ביבמות פ"ק ותהוי נמי דר' יוסי וגם בתחילה דפריך וטעמא דכתבה תורה הא לא"ה הוי אמינא אע"ג שיש בו כרת ולדברי הרמב"ם מה פריך הא צריך למלקות ולשאר עונשין וצ"ע: