אור ברסלב
מנחת נתנאל מגילה › דף ד:

מנחת נתנאל· רבי יעקב נתנאל ווייל

מגילה · דף ד:

מגילה

בגמרא ואם איתא למאן דאמר דלא נדלוג פי' רש"י למאן דאמר פוסק ליכא למפשט' דהא קרא ראשון שלשה דאי אפשר עוד לחזור והנה בתענית גריס רש"י למאן דאמר פוסק נפסוק. ועל דרך פשוט י"ל דלפי מאי דס"ד דמקשה דאע"ג דאיירי בשני וחמשה מ"מ עדיפא לי' לדלוג ולא חיישינן לנכנסין דקושיתו קאי מת"ק דס"ל דקרי אחד מפרשה שני' ולא חייש לנכנסין א"כ האי דמייתי' דברי' י"א אך למותר דהא אי"א משום הא לא קשה מידי. אמנם בסוגי' דהכא י"ל דמייתי מלתא דריב"ל דפסק כי"א ובשל אידך דריב"ל אבל בתענית לא מייתי הך דריב"ל ע"כ צ"ל דמייתי המקשה הך די"א לאוקשי מיני' למ"ד פוסק נפסק וכמו שפירשו התוס' מ"מ הי' להם לתקן שלא יטעו הנכנסין ודו"ק. יען אחר העיון נראה לומר דעלה על דעת המקשן דאיירי ברייתא בכל מילי אפי' היכא דלא אפשר במועדים ובשבתות משו"ה פריך דעדיף טפי לדלוג מלקרא שלא מעניינו של יום וכמו שכתבו התוס' בד"ה שאני וא"כ ודאי עד"ז עולה קושיתו בין לת"ק בין לי"א וכן משמע מפירש"י בד"ה שאני התם היכי דאפשר ס"ד דמקשה הוה דלא איירי מתני' בב' וה' וא"כ לפ"ז צריך ליישב הסוגי' דהכא ודתענית מה שלא פריך הכא למ"ד פוסק ובתענית פריך מיני' על דרך אחר והיא דהא יש ליישב קושיית התוס' על פי' הקונטרס דמ"מ הי' להם לתקן שלא יטעו הנכנסין לפי שמתחיל זה בשני פסוקים סמוך לפרשה ע"כ דס"ל לרש"י דלא אמר שמואל להפסיק היכא דלא פסקה משה אלא היכא דחיישינן משום הנכנסין ומשום יוצאין ומכח ההפסח מתוקן הני שתי חששות אבל משום נכנסין או יוצאין לחוד לא ס"ל להפסיק וכן יש להוכיח מהא דפי' רש"י הלכתא מאי בשל מעמדות אע"ג דהוי הלכתא למשיחי צ"ל דס"ל לרש"י כשיטות ר"ח כהן דלא פריך הכא אלא היכא דעבר עבירה וגם הוי הלכתא למשיחא הוי תרתי מילי דלא שכיחי' כן כתבו התוס' ביומא אלא מ"מ מי הוכריחו לזה ה"ל לפרשי דקאי נמי אר"ח אלא ודאי דגבי ר"ח ליכא למבעי' הלכתא כרב או כשמואל דשמואל נמי מודה דר"ח דדולג ולא פוסק כיון דלא הוי חשש אלא משום נכנסין משא"כ גבי מעמדות גזירה משום נכנסין משום נכנסין ומשום יוצאין והנראה בזה דודאי ס"ל להתוס' לדוחק לומר הכי דלא אמר שמואל אלא בשתי חששות נכנסין ויוצאין משו"ה תירצו תוס' כמו שתירצו אלא דיש לסתור ג"כ תריצו של תוס' אלא מכח סתירה זו יבנה התירוץ הראשון כמו שהקשתי דהא יש להקשות מה שתירצו התוס' באמרם דלמ"ד פוסק לק"מ דלדידי' תי' שפיר שאני הכא דלא אפשר אבל היכא דאפשר שלא לפסוק פשיטא שאין להפסיק דהא לפי מה שפרשתי דס"ד דמקשה הי' דאיירי בשבתות ויו"ט וע"כ צריך לומר דעדיף טפי לקרות שלא מענינו מלהפסיק וא"כ מאי האי דאמר שמואל פוסק ה"ל לקרות שלא מענינו ואף את"ל דלא נתחיל שלא מענינו מ"מ ה"ל לקרות חרי דד' פסוקים וחד ביום השבת וג' פסוקים מראשי חדשיכם וחד תרי פסוקים מראשי חדשיכם וג' פסוקים בפ' שלא מענינו ונ"ל דלא קשה מידי דעדיף טפי להפסיק דאי הוי קרי הכי מ"מ יטעו היוצאין שסבורין שהקורא אחריו של ג' לא יקרא אלא שתי פסוקים הנותרים ואם נפשך לומר דלא חייש שמואל וס"ל פוסק אלא משום נכנסין ויוצאין אבל משום יוצאין לחוד לא ס"ל להפסיק וא"כ בלא"ה לא קשה קושית תוס' כמו שהקשתי וא"כ תירצו התוס' ממ"נ כמו שתרצו העולם או כפי תירוצם. אמנם יש עדיין לבעל דין לחלוק ולומר דודאי משום הנכנסין לחוד חייש שמואל דנכנסין שכיח אבל משום יוצאין לחוד לא ס"ל שמואל להפסיק דיוצאין לא שכיח וא"כ עדיין קושית תוס' במקומו עומדת דה"ל להקשות נמי למ"ד פוסק ונראה לומר דסוגי' דהכא ידע מהא דריב"ל דאמר אליבי' די"א שם כשם שאין מתחילין כך אין משיירין מסתמא לא פליג שמואל עלוי' וס"ל כוותי' דאליבא די"א חייש נמי איוצאין ות"ק לא חייש אנכנסין אבל ליוצאין חייש. שפיר תירצו תוס' כדאמרן כ"ז עולה יפה בסוגי' דהכא אבל בתענית לא איתא להאי דריב"ל וא"כ בלא ר' יהושע בן לוי הסברא נותנת אליבי' די"א דלנכנסין חייש וליוצאין לא חייש דלא שכיחא כמו שאמר מאי דתימא אליבי' די"א נכנסין שכיחא ויוצאין לא שכיחא וא"כ ודאי פריך שפיר אליבא דשמואל דלפסוק וליכא לתרוצי כתי' התוס' כדאמרן ודוק היטב:

תוכן העניינים

מנחת נתנאל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה