פסוק לא
ויקראו בית ישראל את שמו מן דורשי רשומות אמרו בית ישראל קראו את שמו מן: והוא כזרע גד איני יודע של מי דומה רבי יהושע אומר דומה לזרע פשתן יכול מה זרע פשתן אדום כך זה אדום ת"ל לבן. ר' אלעזר המודעי אומר דומה לדבר הגדה שהוא מושך לבו של אדם אחרים אומרים הוא מעיד על עצמו שהוא מן שאינו יורד לא בשבת ולא ביום טוב ולא ביום הכפורים. ר' יוסי אומר כשם שהנביא מגיד חדרים וסתרים לישראל כך היה המן מגיד לישראל חדרים וסתרים הא כיצד איש ואשה שבאו לפני משה וכן שנים שבאו לפני בית דין זה אומר עבדי גנבת וכו': וטעמו כצפיחית בדבש ר' יהושע אומר כלפס וכעין אסקריטי. ר' אליעזר אומר כסולת זו שצפה על גבי נפה ונלושה בדבש וחמאה. אם אומר אני זה הדבר אשר צוה ה' וגו' יכול לומר לא הניחו אהרן אלא בשנת הארבעים ת"ל ויניחהו אהרן לפני העדות אימתי נעשה הארון בשנה שניה כך לא הניחו אהרן אלא בשנה שניה וזה אחד מעשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות אלו הן הקשת והמן והמטה והכתב והשמיר והלוחות ופתיחת פי הארץ לבלוע הרשעים ופתיחת פי האתון וקברו של משה ומערה שעמד בה משה ואליהו ויש אומרים אף בגדיו של אדם הראשון ומקלו של אהרן שקדיו ופרחיו. שבעה דברים מכוסין מבני אדם ואלו הן יום המיתה ויום הנחמה ועומק הדין ואין אדם יודע במה משתכר ואין אדם יודע מה בלבו של חבירו ומלכות בית דוד אימתי תחזור למקומה ומלכות זו חייבת אימתי תעקור.